שיר - והפעם שירה ללא חריזה.

[הצפרדע]

בס"ד

אושר.
המשקפיים כחלון בגשם.
דמעות גיל.
חיוך מאוזן לאוזן מקיף,מטביע רישומו בפניי,ממאן להנחם ,
גם הוא יודע כי שמחה נפשי.
לכן, מאוזן לאוזן זורמים נבכי ליבי אל חוץ בשצף,ושיני,לבנות כחרסינת הצלחת השבורה , מאירות כפנס-קסם את הלילה.
אושר.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

לדעתי יותר מידי ביטויים שמתארים אושר, אלא אם כן רצית ליצור רשימה של כאלה

 

[הצפרדע]

תודה.

לדעתי יותר מידי ביטויים שמתארים אושר, אלא אם כן רצית ליצור רשימה של כאלה

בס"ד
אני מאושר מזה שהגבת...
ודאי שזה מה שהתכוונתי, זה ההתחלה, האמצע, והסוף של השיר.

 

[עוד אחד]

צפרדע ירקרק בקפיצה
קיפוץ כזה בלי חריזה
וגעגוע לא ברור
שמעביר איזו תחושה

שיר יפה ומרגיש
בלי לחשוב יותר מידי אתה מגיש
נהנה מכל ביקורת והערה
אכן, צפרדע מאושרת כאן ביקרה.

 

[הצפרדע]

צפרדע ירקרק בקפיצה
קיפוץ כזה בלי חריזה
וגעגוע לא ברור
שמעביר איזו תחושה

שיר יפה ומרגיש
בלי לחשוב יותר מידי אתה מגיש
נהנה מכל ביקורת והערה
אכן, צפרדע מאושרת כאן ביקרה.

ובינות לקקטוסים מפחידים
וצפרדע מקפצת בחידודים
ניצב אנכי הקטן מפוחד,
עם כל באי הפורום, עוד אחד..

בס"ד
תודה, מילה בודדה, נחמדה, ניצבת על עומדה ,אוה, כמה נכבדה, מי יידע סודה, מחברת לבבות לאגודה, בקפיצת-צפרדע אצעידה - תודה

 

[עוד אחד]

בס"ד
תודה, מילה בודדה, נחמדה, ניצבת על עומדה ,אוה, כמה נכבדה, מי יידע סודה, מחברת לבבות לאגודה, בקפיצת-צפרדע אצעידה - תודה

אוהוו..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אוהוו..

(קקטוס היה אומר שאם התכוונת ללקט סיומות של דה דה דה אז זה לא רע..)

הייתי אומר לו שלא יקרקר, לא.
זה תוקע בשופרו - גיבובי גיבובים - מלל חדגוני חסר חן, להגי סרק ולעגי לשון
צב לצב וקב לקו, ועוד כהנה וכהנה -פותח בשור ומסיים בחביתה
כצפרדע בביצתה - שקוע עד צוואר בפולחן שירתו, שירת הבירבור חסר הפשר.

 

[עוד אחד]

..

 

[הצפרדע]

קוץ הקקטוס היבש.

בס"ד

הער והאר, אך מעט הקהה חודם של קוציך!

 

[הצפרדע]

בס"ד
"עוד אחד" , בהקשר למה שכתבת, אולי זה בהשפעה של השיר "בהנף לשון"?

 

[עוד אחד]

מה שכתבתי היכן?
המילים שם צודקות כל אחת לחוד וביחד, הם השפיעו בי ונכנסו לאחת הפינות השכוחות בלב, כאלו פינות חכמות שנזכרים בהם רק לאחר מעשה..
אהבתי את השיר כאן שבכותרת דווקא בגלל שלא מצאתי בו סדר ומלאכת מחשבת. הבאה קלילה ומלאת הבעה, שברפרוף לבד מעבירה את הכוונה.

 

[הצפרדע]

על אחרון ראשון...

מה שכתבתי היכן?
המילים שם צודקות כל אחת לחוד וביחד, הם השפיעו בי ונכנסו לאחת הפינות השכוחות בלב, כאלו פינות חכמות שנזכרים בהם רק לאחר מעשה..
אהבתי את השיר כאן שבכותרת דווקא בגלל שלא מצאתי בו סדר ומלאכת מחשבת. הבאה קלילה ומלאת הבעה, שברפרוף לבד מעבירה את הכוונה.

בס"ד
אענה על אחרון ראשון, ועל ראשון אחרון...
קודם כל-תודה.
השיר שבכותרת נכתב בעקבות אירוסי קרוב משפחה, אירוע לו ציפיתי זמן רב, והוא לגמרי ספונטני.(וזה מה שמסביר את השורה- חרסינת הצלחת השבורה).
ותודה על הפירגון הרב - חיממת את ליבי!
כוונתי למה שכתבת באישי.

 

[אשת חבר]

הצעת הגשה:

הייתי אומר לו
שלא יקרקר,
לא.
זה תוקע בשופרו -
גיבובי גיבובים -
מלל חדגוני חסר חן,
להגי סרק ולעגי לשון
צב לצב וקב לקו,
ועוד כהנה וכהנה -
פותח בשור
ומסיים בחביתה
כצפרדע בביצתה -
שקוע עד צוואר
בפולחן שירתו,
שירת הבירבור חסר הפשר.

זה כבר מתחיל להיות בטעם אורי מרטון , לא?
לענ"ד בכ"א, לדבר גדול ראוי להכין כלי קיבול בהתאם...

 

[הצפרדע]

מה הכוונה?

זה כבר מתחיל להיות בטעם אורי מרטון , לא?
לענ"ד בכ"א, לדבר גדול ראוי להכין כלי קיבול בהתאם...

בס"ד
מה הכוונה כל קיבול בהתאם?

 

[אשת חבר]

ע"ע הצעה הגשה.

 

[הצפרדע]

מה?

ע"ע הצעה הגשה.

בס"ד
אולי קצרה בינתי, אך עדיין לא הבנתי.