שירת הברבור פרק 3

[גדי ישראלי]

...

 

[מרשימה]

הקטעים הקודמים היו נהדרים.
בפרק הזה להרגשתי דברים נאמרים בצורה מפורשת יותר ופחות כללית, מה שמשאיר פחות מקום לדמיון ולהתחברות של הקורא.

 

[נריה מגן]

הפרק הזה לטעמי היה טוב יותר מהקודם. הוא כבר הזכיר יותר את הראשון. הסצנה מעולה, המיקום מוסיף הרבה, והכל מסתדר עם ההיגיון והרגש האנושיים הרגילים - במיוחד בקטע של ההתמוטטות של הבעל.
הערה קטנה - קצת מוזר שבדיוק בלילה האחרון לזמן שנקצב על ידי הרופאים הם יוצאים ביחד והיא אכן מתמוטטת. על פי רוב קורה אחד מהשניים; או שממשיכים לחות גם אחרי הערכת הרופאים, או שכבר בשלב מוקדם ויתר מתחילים לשמע חריקותיו של מלאך המוות. כך או כך - בלילה הזה כבר לא יוצאים להיפרד. או שאין עדיין סיבה או שכבר אי אפשר...

 

[משויטט]

הכתיבה כרגיל יפה, התיאורים טובים מאוד וגם ההכנסה לאווירה. יש בעיה קלה עם האמינות, שוב. כפי שנריה כתב מעלי, וגם משום שהמציאות היא לצערנו אפילו לא קרובה לרומנטיות המתוארת, בוודאי שלא ברגעי המוות חסרי הוודאות.
חוצמזה, חייבים פאנץ' ש'יצדיק' את הטרגדיה הקשה מדי הזו. סתם לתאר מוות של אשה, זה יפה אבל אין לזה הצדקה ספרותית.
ומקווה גם שתסביר מה משמעות השם רב התחושה "שירת הברבור".

 

[נריה מגן]

הכתיבה כרגיל יפה, התיאורים טובים מאוד וגם ההכנסה לאווירה. יש בעיה קלה עם האמינות, שוב. כפי שנריה כתב מעלי, וגם משום שהמציאות היא לצערנו אפילו לא קרובה לרומנטיות המתוארת, בוודאי שלא ברגעי המוות חסרי הוודאות.
חוצמזה, חייבים פאנץ' ש'יצדיק' את הטרגדיה הקשה מדי הזו. סתם לתאר מוות של אשה, זה יפה אבל אין לזה הצדקה ספרותית.
ומקווה גם שתסביר מה משמעות השם רב התחושה "שירת הברבור".

משויטט, שירת הברבור זו אגדה ידועה שמספרת על כך שברבור לפני מותו פותח את פיו ושר שיר פרידה מחייו. הרבה מאוד סונטות נכתבו על כך, והידועות מביניהן הן מקבץ לחנים שנכתבו על ידי שוברט תחת הכותרת 'שירת הברבורים'. למעשה שירת הברבור הפכה להיות מטאפורה נפוצה למעשה האחרון בחיים.
ההקשר - ברור.


(‏אגב, למדקדקים שבינינו, איך אמורים לכתבו את המשפט הבא: 'הרבה מאוד סונטות נכתבו על כך, והידועות מביניהן הן מקבץ לחנים'. סונטות-נקבה, לחנים-זכר. הידועות או הידועים?)