הנושאים החמים
הנושאים החמים
בדידי הוה עובדא
משתמש רשום
מִתּוֹךְ שֶׁקֶט וּדְמָמָה מִתְנַגֵּן לוֹ שִׁיר נִצְחִי,
זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוּ שֶׁל יְּהוּדִי.
מַשַּׁב הָרוּחַ זְרִימַת הַנָּהָר יְלַוְּהוּ בְּאֹפֶן תְּמִידִי,
זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.
מִכֹּל הַקְּשָׁיִים הַתְּלָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁיר זֶה הֵבִיא,
אָז בָּאוּ וְגַם נָשִׁיר אָנוּ אֶת שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.
שַׁטַּה בְּקֹשִׁי אַךְ בְּבִטְחָה סְפִינָה כֹּה יִחוּדִית,
סְפִינָה זוֹ רַק נִמְשֵׁלַה לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית.
כִּסְעָרָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יָם אֲשֶׁר הַסְּפִינָה מַטְבִּיעָה,
כֵּן אוֹיֵב עָלֵינוּ קָם, עַל סְפִינַת עַמְּךָ.
הַגַּלִּים שׁוֹטְפִים אוֹתָהּ, מֵאֵימַת לְהִישָּׁבֵר.
רַק עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה יְהוּדִי נִשָּׁאֵר.
בְּבֹקֶר חַסְדְךָ נֹאמַר, סְפִינָתֵנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת,
אַךְ גַּם בְּיוֹם אָפֹר וְקַר, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
בְּשָׁמַיִים כּוֹכָב זוֹהֵר מִבַּעַד לֶעָב,
כָּךְ אַתָּה א-ל מִסְתַּתֵּר אַךְ אוֹתִי תֹּאהַב.
יִתְּגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ לְעוֹלָם שִׁמְךָ,
גַּם בְּתוֹךְ גַּרְדּוֹם וְאֵשׁ אַתְּ יִשְׂרָאֵל שָׁמַע.
אוּלַי תָּחוּס עִם עָנִי, אָנָּא הַשֵּׁם,
זוֹ הִיא אֵלֶיךָ תְּפִילָּתִי, אַבָּא תְּרַחֵם.
עוֹד בָּא יבא הַיּוֹם, בִּפְנֵי לֹא תִּנְעֵל,
רַק עִם אֱמוּנָה וְתוֹם נָעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל.
עַל סִיפּוּן בַּלֵּב הַיָּם שִׁיר זֶה אֲזַמֵּר,
הוֹדֶה לְךָ כִּי אֲנִי מֵעַם, נִצְּחוּ לֹא יְשַׁקֵּר.
זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוּ שֶׁל יְּהוּדִי.
מַשַּׁב הָרוּחַ זְרִימַת הַנָּהָר יְלַוְּהוּ בְּאֹפֶן תְּמִידִי,
זֶהוּ שִׁיר הַנְּשָׁמָה, שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.
מִכֹּל הַקְּשָׁיִים הַתְּלָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁיר זֶה הֵבִיא,
אָז בָּאוּ וְגַם נָשִׁיר אָנוּ אֶת שִׁירוֹ שֶׁל יְהוּדִי.
שַׁטַּה בְּקֹשִׁי אַךְ בְּבִטְחָה סְפִינָה כֹּה יִחוּדִית,
סְפִינָה זוֹ רַק נִמְשֵׁלַה לָאֻמָּה הַיְּהוּדִית.
כִּסְעָרָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יָם אֲשֶׁר הַסְּפִינָה מַטְבִּיעָה,
כֵּן אוֹיֵב עָלֵינוּ קָם, עַל סְפִינַת עַמְּךָ.
הַגַּלִּים שׁוֹטְפִים אוֹתָהּ, מֵאֵימַת לְהִישָּׁבֵר.
רַק עִם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה יְהוּדִי נִשָּׁאֵר.
בְּבֹקֶר חַסְדְךָ נֹאמַר, סְפִינָתֵנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת,
אַךְ גַּם בְּיוֹם אָפֹר וְקַר, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
בְּשָׁמַיִים כּוֹכָב זוֹהֵר מִבַּעַד לֶעָב,
כָּךְ אַתָּה א-ל מִסְתַּתֵּר אַךְ אוֹתִי תֹּאהַב.
יִתְּגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ לְעוֹלָם שִׁמְךָ,
גַּם בְּתוֹךְ גַּרְדּוֹם וְאֵשׁ אַתְּ יִשְׂרָאֵל שָׁמַע.
אוּלַי תָּחוּס עִם עָנִי, אָנָּא הַשֵּׁם,
זוֹ הִיא אֵלֶיךָ תְּפִילָּתִי, אַבָּא תְּרַחֵם.
עוֹד בָּא יבא הַיּוֹם, בִּפְנֵי לֹא תִּנְעֵל,
רַק עִם אֱמוּנָה וְתוֹם נָעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל.
עַל סִיפּוּן בַּלֵּב הַיָּם שִׁיר זֶה אֲזַמֵּר,
הוֹדֶה לְךָ כִּי אֲנִי מֵעַם, נִצְּחוּ לֹא יְשַׁקֵּר.
