שטעפיר, מקור

[הלברשטם]

אני מחפש מקור למילה שטעפיר, שמשמעו אמור להיות נדוניה.
האם מקורה באידיש? או שמא שפה אחרת? כי במילונים לא מצאתיה.

 

[אשר גולד]

בא נתחיל מזה ש'שטאף' משמעותו 'חומר' באידיש
(סחורות- בדים = שטאף. חומר בעירה=ברען שטאף)

כנראה מכאן בא המילה שטאפירן דהיינו לצייד ולזווד את הכלה הטרייה עם כל מה שהיא צריכה לבית החדש

 

[הלברשטם]

נכון ששטאף משמעותו בד או אולי חומר. ולאור הנ"ל זה שטאפיר?
מלבד זאת ה"פיר" הזה הוספה חריגה במקצת לשפת האידיש.

 

[הלברשטם]

לאחר בדיקה מתברר שאכן המילה מוזכרת ברחבי הרשת בתור שטאפיר

 

[אשר גולד]

דבר ראשון ה'פ' של שטאפיר שייך לשטאף

עכשיו הוספת 'רן' בסוף מילה אופייני מאוד
כגון פשיטת רגל, באנקראט = באנקראטירן
ניסוי, פראבע = פראבירן
הרגשה, שפיר = שפירן

וכן הלאה
כמו כן שטאף = שטאפירן

ושטאפיר זה כמו באנקראטיר - פראביר וכו'

 

[הלברשטם]

זעהר גוט.
מה שעדיין מוזר שהמילה אינה מוזכרת בשום מילון.
ולפי בדיקתי יוצאי אשכנז (גרמניה) אינם מכירים את המילה הזו.

 

[אסתיג]

כפי שאמרו לפני ואכן לכאורה זו התשובה:
שטאפיר הוא מלשון שטאף=סחורה=בדים באידיש.
מכיוון שלפני ולפנים תפרו את הכל ולא קנו מחצלות מוכנות כמו היום, אז לצורך הנדוניה היו צריכים לקנות "חנות שלמה" של בדים, גם את כלי המיטה והמפות ומפיות, היו מזמינים אצל תופרת או תפרו לבד בבית, כך שמרבית הנדוניה הייתה מורכבת מבדים=שטאף שרכשו לצורך כך.
הסיומת "ירן" מקובלת ביותר לפעולות רבות כמו: שפאנצירן, קאלירן, רירן, פירן, פראבירן, סערווירן, סארטירן, מארשירן,
ואף כסיומת רבים לשמות עצם: קאלירן, טירן,

 

[אסתיג]

אגב, אצל יוצאי אשכנז רווחת ההגייה בניקוד פתח במקום הקמץ החסידית ההונגרית,
לכן ממה שאני יודעת וששמעתי, יש כאלו שהוגים את המילה שטאפירן בפתח ויש ההוגים אותה בקמץ.

 

[הלברשטם]

הוצק חן בשפתותיך.
טוב טעם ודעת.
יישר כח.