שיתוף - לביקורת שו הדא זעתר?

[אריאל לוי]

'כפר ג'רש'. הורה שלט הכניסה.
הג'יפ החבוט מודל 1985 נכנס לכפר.
בין רגע הוקף הרכב בעשרות זוגות עיניים מביטות. כל ילדי הכפר יצאו למעקב אחרי הג'יפ.
"הג'יפ הזה משמיע רעש כמו 150 מתופפים משבט הזולו כשהם יוצאים לקרב על חייהם", חשב לעצמו דודו, "לא פלא שכ"כ מהר כל הכפר הגיע לראות מי האורח".
הג'יפ עצר בחריקה במרכז הכפר. דודו פתח את הדלת ויצא החוצה.
"היכן ראש הכפר?" הוא שאל את המתגודדים.
"שם", הצביעו מספר ילדים על בקתה ישנה ומפוחמת.
דודו ניגש אל הבקתה ונקש קלות על הדלת.
הדלת נפתחה בתנופה אדירה שיזעזעה את כל קירות הבית. בפתח עמד ילד כבן 5 שהזמין את דודו להיכנס.
בתוך הבקתה ישב איש זקן עם כאפיה על מחצלת קטנה והסתכל על דודו בעיני עגל.
"אהלן וסהלן", הוא אמר והושיט את ידו ללחיצה לראש הכפר.
"קוראים לי דודו, דודו החוקר. באתי לחקור קצת על הכפר הנחמד שלכם.
הייתי שמח לדבר איתך קצת."
"שב". אמר ראש הכפר והצביע על מחצלת קטנה שנחה לה בפינה.
דודו התיישב ושאל, "הייתי שמח לדעת איך מתנהלים החיים בכפר. לדוגמה, איך מתחיל הבוקר בכפר?"
"אה", אמר ראש הכפר. "לא משהו מיוחד. אני לוקח פיתה, מנגב בחומות, מרביץ זעתר".
"ומה איתך?" פנה דודו לאשתו של ראש הכפר שעמדה בפינת החדר.
"וואלה אותו הדבר" היא אמרה, "לוקחת פיתה, מנגבת בחומוס, מרביצה זעתר".
"ואתה?" שאל דודו את בנו הגדול של ראש הכפר.
"גם אני" הוא אמר, "לוקח פיתה, מנגב בחומוס, מרביץ זעתר".
"ומה איתך, חמודי?" שאל דודו את ילדו הקטן של ראש הכפר. "איך מתחיל אצלך הבוקר?"
"אני לוקח פיתה ומנגב בחומוס".
"ואתה לא מרביץ זעתר?"
"אני זעתר.."