שבת געגועים

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אני לא יודע אם לבקש יחס למחדלים של הקטע
כי אני אהרוס את הפאנץ' אז תתחשבו ותקטלו ווקשה
תגידו איך הייתם עושים אותו אחרת והרעיון ישאר.

מוקדש לאמהות שחיכו כל כך
הביעו את רגשותיהם גם בתבניות ובסירים מלאים כל טוב
והריח שמילא את הבית.


כבר מיום שישי שעבר היא שאלה את יוס'ל העגלון באיזה יום הוא נוסע לעיירה ליריד להביא נוסעים משם, אולי הוא יראה את שלוימל'ה שלה, הוא אמור לחזור מהישיבה.

הוא יבא ברכבת אל העיר הגדולה, משם השיירות מצויות עד לעיירה, לשם יוסל נוסע פעם או פעמיים בשבוע ומביא נוסעים אל הכפר הקטן שלהם.

שלוימל'ה הלך כבר מזמן לישיבה, לפני כמעט שנה. מיד אחרי פסח הוא נסע, היתה הזדמנות. המשולח של הישיבה עבר בין הכפרים וקיבץ פרוטה לפרוטה, והיא החליטה שזו ההזדמנות שלה לשלוח את שלוימל'ה אל הישיבה הגדולה. היא לא בדיוק ידעה איפה זה, רק ידעה שזה מאוד רחוק, הבנים של הרב למדו שם.

שבוע שעבר היא קיבלה טלגרמה יוס'ל הביא לה מהדואר בעיירה. שלוימל'ה בא לבקר, "כבר שנה לא ראיתי אתכם, וראש הישיבה אמר לי שכדאי שאקפוץ לפסח הביתה, שלא אשכח איך נראית דבוירהל'ה שהיתה בת כמעט חמש כשעזבתי ועכשיו היא כבר בת שש".

"הכל בסדר איתי" הוא כותב במילים קצרות מידי פעם, מברק עולה כסף. אבל עכשיו הוא שלח טלגרמה. ויוס'ל מידי פעם קופץ לדואר לבדוק אם יש משהו לאי מי מיהודי הכפר הקטן שליד הנהר.

יוסל' אמר שאולי בחמישי, ואם לא אז בשני הבא, אבל יכול להיות שאם שלוימל'ה יגיע לפני שבת הוא יתפוס את העגלה של איגור העגלון הגוי, הוא ביום שישי נוסע.


היא כבר לא יכולה להתאפק, מהמטבח היה חלון גדול שמביט אל השביל, שבסופו כביש. אוטובוס עובר שם כל שבוע יש לו תחנה לפני הסיבוב איפה שפינקל גרים. ביום שישי הוא נושא בקרבו את האורחים שבאים למושב, והיא מביטה אל השביל, ומשם אל הכביש.

היא הוסיפה עוד תפוחי אדמה בסיר של הגולש עוד קישקע בטשולנט והיא כל הזמן על הסירים בחלון מחכה כבר שיבוא.

שלוימי שלה יצא בר"ח אלול והנה הוא חוזר לסוכות, אף פעם לא היה חסר כל כך הרבה זמן מהבית אבל המושב רחוק ואוטובוסים יש רק פעם בשבוע. היא קנתה לו מספיק גרביים לחודש, מקווה שהסתדר.


הקל-קו עובד שעות נוספות על חיוג חוזר, מקישה על ארבע לחיפוש קודם, היא לא רוצה להטריד, הוא אמר שהוא יוצא באוטובוס של שש וחצי. האוטובוס נמצא כבר ברחוב מתחת, עוד שתיים וחצי דקות הוא כאן. היא לא יכולה להכיל, הבכור שלה כבר בישיבה גדולה והשבת הוא בא אחרי שבועיים. 'שבת געגועים' קוראים לזה, בחורים צריכים להתרגל, האמת שהיא מתגעגעת לא פחות. הבית מלא ניחוח של קינמון, היא מכינה לו שמרים לשבוע הבא בטוח היא תקפוץ עם אבא בליל שישי לתת לו עוגות וכביסות לשבת, שבוע שעבר הם גם קפצו, לתת לו קצת ריח של בית לשבת. לראש השנה היא תשלח לו 'סימנים' עם הבן של השכנה הוא בטוח יבוא גם לפני החג, הוא כבר שיעור ג'.

היא מקישה שוב ארבע בקל-קו, האוטובוס נכנס לתחנה. איזו התרגשות, היא מחכה בחלון מסתכלת אל המדרכה והנה שלמה שלה חוזר מהישיבה, כמה הוא גדל, ולחשוב שרק שבועיים עברו מתחילת הזמן, פעם היו מחכים שנה שיגדל כל כך.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אותנטיות במיטבה!
אהבתי את ההכלאה של הסיפורים...
האמהות של היום לא נופלות מהאמהות של פעם!

שתי הערונות:
1.
שלא אשכח איך נראית דבוירהל'ה שהיתה בת חמש כשעזבתי ואופס' היא בת שש".
אופס לא כ"כ מסתדר לי עם פעם.

2.
שבוע שעבר הם גם קפצו, לתת לו קצת ריח של בית לשבת.
כמה הוא גדל, ולחשוב שרק שבועיים עברו
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אותנטיות במיטבה!
אהבתי את ההכלאה של הסיפורים...
האמהות של היום לא נופלות מהאמהות של פעם!

שתי הערונות:
1.

אופס לא כ"כ מסתדר לי עם פעם.

2.
תודה טופל
המעבר בין התקופות ברור, זורם? או נתקע באמצע?
אני מנסה לעשות סיפור אחד שכל חלק ממנו תקופה אחרת, זו היתה השאיפה מלכתחילה ולא הצליח כל כך.
במקביל לשלב את האירוניה שבתקופות, פעם זה היה על שנתיים והיום זה על שבועיים בקושי.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
האמת שבהתחלה לא קלטתי וראיתי שכתוב אוטובוס ורציתי להעיר: רגע, מדובר על סוסים ועגלות או אוטובוסים?
אח"כ כשהמשכתי, מיד הבנתי וחשבתי שיש בזה יופי, שאתה צריך רגע לעצור כדי לעשות 'פאוז'.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אני מנסה לעשות סיפור אחד שכל חלק ממנו תקופה אחרת, זו היתה השאיפה מלכתחילה ולא הצליח כל כך.
למה לא הצליח?
במקביל לשלב את האירוניה שבתקופות, פעם זה היה על שנתיים והיום זה על שבועיים בקושי.
לא הייתי קוראת לזה אירוניה...
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
אולי את הקטע הזה של ההכלאה:
ביום שישי היא כבר לא יכלה להתאפק. מהמטבח היה חלון גדול שמביט אל השביל, שבסופו כביש. אוטובוס עובר שם כל שבוע יש לו תחנה לפני הסיבוב איפה שפינקל גרים. ביום שישי הוא נושא בקרבו את האורחים שבאים למושב, והיא מביטה אל השביל, ומשם אל הכביש.
אפשר להתחיל ככה:
"גם היום היא כבר לא יכולה להתאפק..."
מצד אחד הוא משאיר את הזרימה של הקטע כקטע אחד,
ומצד שני הוא נותן הקבלה מסויימת, כששמים לב.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אולי את הקטע הזה של ההכלאה:

אפשר להתחיל ככה:
"גם היום היא כבר לא יכולה להתאפק..."
מצד אחד הוא משאיר את הזרימה של הקטע כקטע אחד,
ומצד שני הוא נותן הקבלה מסויימת, כששמים לב.
זה לא ישגע מידי את הקורא?
אני מסכים שצריך להתאפס בהכלאה אבל זה נראה לי מידי מטעה.

עשיתי משהו (עוד נתן לי לערוך) מעניין אם זה עובר יותר טוב.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
עכשיו יותר טוב.

(לא יודעת אם התכוונת,
אבל השינוי נותן לחיבור בין שני החלקים עוד משמעות.
משהו כמו: היא חיכתה וחיכתה כל ה-80 שנה,
ועכשיו היא כבר לא יכולה להתאפק...)
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לדעתי הפאנץ' לא כל כך ברור.
קודם כל יש להגדיר את ההבדלים בין הדורות, ואת הסיבה לשינוי.
אני לא סבור שהאמהות של פעם התגעגעו פחות מהיום, אין סיבה לחשוב כך.
אין גם סיבה לומר שהילדים בני 14 של פעם, שלא היה להם טלפון, התגעגעו פחות מהבחורים בני 17 של היום, שאם הם פספסו יום אחד בלי להתקשר לאמא שלהם, היא כבר ממש בטוחה שהם שכחו ממנה.
מה השתנה? השתנו כמה דברים. קודם כל השתנה המרחק. אין מה להשוות נסיעה משברת עצמות של שבוע שלם, שעולה כמו משכורת של חודש שלם, לנסיעה קלילה של שעה באוטובוס. וחוץ מזה ראשי הישיבות הבינו שהגעגועים מפריעים ללימוד, הבינו שאם לא ניתן לבחורים שבתות חופשיות מאורגנות, הם יארגנו לעצמם, הכל השתנה.
כעת לכתיבה עצמה.
שבוע שעבר היא קיבלה טלגרמה יוס'ל הביא לה מהדואר בעיירה. שלוימל'ה בא לבקר, "כבר שנה לא ראיתי אתכם, וראש הישיבה אמר לי שכדאי שאקפוץ לפסח הביתה, שלא אשכח איך נראית דבוירהל'ה שהיתה בת כמעט חמש כשעזבתי ועכשיו היא כבר בת שש".
משונה לומר שהראש ישיבה אמר לבחור שיסע הביתה רק בשביל שלא ישכח איך דבוירלה נראית.
מברק עולה כסף. אבל עכשיו הוא שלח טלגרמה.
איך כותבים, מברק או טלגרמה?
אוטובוס עובר שם כל שבוע יש לו תחנה לפני הסיבוב איפה שפינקל גרים.
'כל שבוע' על שלפניו או על שלאחריו?
היא מכינה לו שמרים לשבוע הבא בטוח היא תקפוץ עם אבא בליל שישי לתת לו עוגות וכביסות לשבת
כנ"ל.
היא הוסיפה עוד תפוחי אדמה בסיר של הגולש עוד קישקע בטשולנט והיא כל הזמן על הסירים בחלון מחכה כבר שיבוא.
כמה פסיקים נוספים לא יזיקו.
שלוימי שלה יצא בר"ח אלול והנה הוא חוזר לסוכות, אף פעם לא היה חסר כל כך הרבה זמן מהבית אבל המושב רחוק ואוטובוסים יש רק פעם בשבוע. היא קנתה לו מספיק גרביים לחודש, מקווה שהסתדר.
זה קורה גם בזמננו, לכל הבחורים שאינם עולים לשיעור א'.
כמה הוא גדל, ולחשוב שרק שבועיים עברו מתחילת הזמן, פעם היו מחכים שנה שיגדל כל כך.
המשפט האחרון לא תקין.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
ייש"כ על התגובה המפורטת
לדעתי הפאנץ' לא כל כך ברור.
לא כל כך ברור לי למה התכוונת, מהו הפאנץ'? ברור שאותו הגעגוע היה קיים ויהיה קיים באתי להדגיש את ההבדלים בתקופות.
פעם ניתוק היה לתקופות ארוכות והיום זה לשבוע מקסימום חודש. (יש גם משהו חינוכי החוסר בניתוק כפי שהיה בעבר, אבל לא זה הנושא) אני כן חושב שההשלמה פעם היתה יותר, ההבנה שהוא לא יחזור עוד הרבה זמן הקלה על הכאב, מנגד גם ההורות בתקופתנו היא מסוככת יותר ומגונת, ואולי בשל כך זוהי ההרגשה שלי.

משונה לומר שהראש ישיבה אמר לבחור שיסע הביתה רק בשביל שלא ישכח איך דבוירלה נראית.
לא חושב שרק בגלל זה הוא אמר, זה רק ביטוי והתייחסות לגעגוע.

שאר התיקונים כבר יבואו לידי ביטוי לצערי רק אצלי בתיקיה.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
כתיבה מושלמת, מרגש לחשוב על המסירות של האם (והאב...) בעבר. וההקבלה לימינו... ממש רעיון יפה!

והתגובות - מושלמות ומקצועיות
כולכם למדתם כתיבה? איזה מושגים מקצועיים :rolleyes:
היכולת לנתח כל משפט וכל מילה, מדהים...!
למדתי מהפורום הזה המון והכתיבה שלי השתפרה - בזכותכם ב"ה.
(תמיד חשבתי שכתיבה שייכת לתחום היצירתי והנה אני רואה פה שזה תחום ריאלי לא פחות).
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קטו

א לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ:ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם:ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יא יִרְאֵי יי בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יב יי זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן:יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים:יד יֹסֵף יי עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם:טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:טז הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם:יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:יח וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה