יום אחד,
כשהארץ תחדל מלרעוד
ואנחנו נשב,
נספור חיים
שאינם עוד.
נחבוש את פצעינו
בדמעות, בכאב
נשמע סיפורים, זכרון בלב.
באותו יום,
כשנרגיש בטוחים
נשאל:
איך היינו אנחנו,
בכל המטחים?
מה עשינו אז,
בלילות הקרים?
אל מי הלכנו להתנחם?
אצלו,
שאוהב,
ומרחם,
או שברחנו
למסכים
ולמחשב...
מה נענה לעצמנו,
כשמשיח יבוא, ונרקוד?
עכשיו זה הזמן,
לענות לעצמנו עוד...
כשהארץ תחדל מלרעוד
ואנחנו נשב,
נספור חיים
שאינם עוד.
נחבוש את פצעינו
בדמעות, בכאב
נשמע סיפורים, זכרון בלב.
באותו יום,
כשנרגיש בטוחים
נשאל:
איך היינו אנחנו,
בכל המטחים?
מה עשינו אז,
בלילות הקרים?
אל מי הלכנו להתנחם?
אצלו,
שאוהב,
ומרחם,
או שברחנו
למסכים
ולמחשב...
מה נענה לעצמנו,
כשמשיח יבוא, ונרקוד?
עכשיו זה הזמן,
לענות לעצמנו עוד...