שאלות לשוניות> הסמכה שווה להיפך

[עיגול רבוע]

1. להיפך או להפך ?
2. שווה או שוה ?
3. כאשר ברצוננו לדבר על מעשה שגורם לשני דברים להיות סמוכים זה לזה, אומרים לסמוך אותם זה לזה, או להסמיך אותם זה לזה?

 

[cheinanit]

1. להיפך.
2. שווה.
3. להסמיך.


והנראה לענ"ד - כתבתי.

 

[עיגול רבוע]

3. להסמיך.

והנראה לענ"ד - כתבתי.

כנראה הכוונה היא לשפה המודרנית.
כי במקורות כן משתמשים בלשון לסמוך. כמו "לסמוך גאולה לתפלה".

 

[לשונית]

דווקא להפך
זו מילה מלעילית כמו ספר ושבט.
לא חייבים כמובן, אבל זו הצורה הנכונה.
לסמוך זה לזה. מה זה להסמיך? אם זו מילה אמיתית ונכונה אז היא כנראה חדשה מהחודשים האחרונים... בכל מקרה זה נשמע עילג ולכן עדיף לקרב את החפצים זה לזה. או לצמצם את הפערים.

 

[עיגול רבוע]

רבותי, מחלוקת החכמות!
ומה דעת החכמים ?

 

[צדיק סופית]

1) גם וגם. אישית אני מעדיף 'להיפך', שלא יישמע שהעני הולך להפך בחררה.
2) שווה.
3) גם וגם.
לסיכום: 'להסמיך' שווה ל'לסמוך' ולהיפך.

 

[שמואל גרינשטיין]

משום מה לי נשמע שלסמוך זה לתת אמון, להישען.
לעומת להסמיך - זה להצמיד זה לזה. להסמיך בבנין הפעיל - שמשמעותו גרימת פעולה למישהו אחר - כמו להלביש - לא את עצמי אלא מישהו אחר.

חני

 

[בן מיכאל]

רבותי, מחלוקת החכמות!
ומה דעת החכמים ?

@cheinanit הינו גבר לענ"ד.

 

[לשונית]

המילה להסמיך מוכרת יותר במשמעויות האחרות שלה - להסמיך מרק או רוטב ולתת הסמכה. (מלשון סמכות ו/או הרשאה).
במשמעות לקרב זה לזה - אולי נפוץ בשפה תורנית והלכתית. לא בספרות ולא בעיתונות, ובוודאי לא בשפה הדבורה.

 

[עיגול רבוע]

המילה להסמיך מוכרת יותר במשמעויות האחרות שלה - להסמיך מרק או רוטב ולתת הסמכה. (מלשון סמכות ו/או הרשאה).
במשמעות לקרב זה לזה - אולי נפוץ בשפה תורנית והלכתית. לא בספרות ולא בעיתונות, ובוודאי לא בשפה הדבורה.

סליחה שלא צטטתי את כולם/ן. זה רק מלחץ עבודה.
לפי הדוגמא שהבאתי, בספרות ההלכתית דווקא משתמשים בבנין קל (לסמוך). לא בדקתי עדיין בדיקה כללית כמה יש מכל צורה. אשתדל בהקדם בס"ד.
לגבי השפה הדבורה, הנה חלוקות כאן הדעות - מה שזה מחייב, זה שולל. מעניין.

משום מה לי נשמע שלסמוך זה לתת אמון, להישען.
לעומת להסמיך - זה להצמיד זה לזה. להסמיך בבנין הפעיל - שמשמעותו גרימת פעולה למישהו אחר - כמו להלביש - לא את עצמי אלא מישהו אחר

אמנם לגבי משמעויות של פעלים שונים, כאשר רוצים לבטא פועל יוצא משתמשים בבנין הפעיל ולא בקל. אבל רוב (כמעט כל) הפעלים בבנין קל הם פועל יוצא.
בשליפה מהירה מהזכרון: לשבור, לרחוץ, לכתוב, לקטוע, למחוק, לשאת, לפרוק, לזרוק, לקחת, לדחוף, לשפוך, לחלוץ, לבקוע, לקרוע, לבזוק, למהול, לצלות, לאפות, לשטוף. וכו' וכו' וכו'.

 

[שמואל גרינשטיין]

שים לב, שהפעלים שכתבת אין להם שימוש בבניין הפעיל, או שיש להם שימוש אבל במשמעות אחרת לחלוטין מבנין קל (כמו לזרוק ולהזריק)
שורשים שיש להם שימוש גם בקל וגם בהפעיל - בקל זה משמעות של פועל עצמי לעומת הפעיל שזה פועל יוצא (כמו ללבוש ולהלביש, לרכב ולהרכיב, לפקד ולהפקיד)

חני

 

[עיגול רבוע]

לפי הדוגמא שהבאתי, בספרות ההלכתית דווקא משתמשים בבנין קל (לסמוך). לא בדקתי עדיין בדיקה כללית כמה יש מכל צורה. אשתדל בהקדם בס"ד.

במקרא אין סמיכה בבנין הפעיל. רק בבנין קל:

• "ודגן ותירוש סמכתיו" (ברכות יצחק ליעקב בפרשת תולדות) - פירש הרד"ק (בפירוש הראשון) "שיהיו סמוכים לו וקרובים לו... וכן 'רוח נדיבה תסמכני' (תהלים נא) - שתהיה סמוכה וקרובה לו". (בפירוש השני הוא מפרש בענין "סעד", אבל אין זה גורע את הראיה מהפירוש הראשון).

כך גם במשנה, מופיע פועל זה בבנין קל (ועוד) אך לא בבנין הפעיל.
חלק מההופעות:

• "אם שייר קלח אחד - סומך לו משום פאה" (פאה א ג).
• "שלו חטים ושל חבירו מין אחר - מותר לסמוך לו מאותו המין" (כלאים ב ז).
• "אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע, אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע, וסומך לבור ולניר..." (שם שם ח).
• "העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל" (סוכה א יא).
• "סמך לו כותל אחר" (ב"ב א ד).
• "לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו, אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות... היה גדר בנתיים - זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן".

כמו"כ בתוספתא ובתלמוד בבלי לא מופיע שורש זה בבנין הפעיל.

אולי בתלמוד הירושלמי הוא כן מופיע בבנין זה, אך אולי רק בלשון ארמית.
במדרש רבה כבר מופיע פועל זה בבנין הפעיל (ויש לשים לב לכך שבאותו משפט עצמו הוא בא גם בב"ק):

• "ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו - כדי לסמוך ירידה לירידה" (ב"ר פה ב).
• "צריך אדם לסמוך גאולה לתפילה - כשם שהם הסמיכו שירה אחר ההאמנה והקריעה" (שמו"ר כב ג).
• ועוד דוגמאות רבות במדרשים אחרים.

עכ"פ אף שבאיזשהו שלב התחיל להופיע שרש זה (במשמעות זאת) בבנין נוסף, לא בשביל זה יגרע כחו של הבנין בו הוא היה קיים ודאי מאז ומעולם.
רק אם מתחילה היו קיימים שני הבנינים אפשר היה לומר שאין להשתמש בבנין קל כאשר לכך יש בנין הפעיל. ועכ"פ הראינו שהשורש קיים דווקא בבנין קל.

באשר לעברית המודרנית אינני יודע. ועל כך שאלתי אם מישהו יודע. ועל כך כאמור חלוקות דעות חכמי פרוג, אלא שלפי דבריהם (לפחות של קצתם) - מסברה אמרו ולא מידיעה.

 

[עיגול רבוע]

הוספה:
גם מה שקרוי כיום "הסמכה" מופיע בתלמוד בבנין קל. וזאת משום שהרי כל השימוש בשרש זה לענין זה הוא מהאמור בתורה שמשה רבינו סמך את ידיו על יהושע בן נון. ומכאן בא הפועל הזה.

ולענין השימוש בעברית המודרנית, יש למישהו עוד מה להוסיף?