כללי שאלה בגמרא.

[DDFF]

המסקנה שאף אחד לא יעשה טובות בלי שיבקשו ממנו.

 

[motey2]

לדעתי האיולת הוא שומר חינם ושומר חינם חייב בפשיעה וזה נקרא פשיעה בגלל שהוא היה צריך להעלות בדעתו שיש מוצרים במקרר והיות ואדם מועד לעולם אין לו תירוץ של אונס וצ"ע

 

[אביגדורית]

שלמה,

הסמיילי שלך בהודעה שאולי על העוף הוא כן ישלם מוכיחה שלא הבנת את מה שכתבתי, דין פרוטה כדין מאה, אם ההלכה שהוא חייב אז גם אם מדובר על מילארד דולר הוא יהיה חייב, ואם הוא פטור אז גם אם מדובר במדבקה שעל העוף הוא גם פטור.

כמו שאתה מבין שעל העוף הוא צריך לשלם, ולמה, כי לא היתה לו רשות לכבות את המקרר, כך אתה צריך להבין שעל הכסף הוא חייב לשלם כי לא היתה לו רשות לכבות את המקרר ולאחמ"כ לזרוק את העוף.

וכעת לנקודה נוספת,
אם הוא חשב שעדיף לבעה"ב למכור כעת את המקרר ולקנות סוג אחר וזה ישתלם לו, היעלה על הדעת שיהיה לו מותר לנהוג כך, או אם הוא ראה את הכסף והחליט שעדיף שעד שהוא חוזר להשקיע את הכסף במניות, היעלה על הדעת שיהיה מותר לו לעשות כך.

אין ולא היתה לו אף זכות לגעת במקרר, ובטח לא לעשות פעולה שלא בטוח שהבעה"ב היה מרוצה ממנה, אולי הוא מעדיף שהמקרר עובד כל הזמן, או שהבית יסריח.

 

[תותים]

אביגדור
יש לך היגיון בריא.
תודה

 

[אביגדורית]

לכאורה הדין שהוא חייב לשלם לו הכל,
הוא היה פושע פעמיים, פעם ראשונה בזה שהוציא את התקע בלי שביקשו ממנו, פעם שניה בזה שזרק את העוף.

מה הקשר?

הוא לא שומר על המקרר, הוא שומר על הבית מגנבים משריפה או מכל נזק אחר.
אם אני שומר על חפץ ובמקביל שרפתי לבעלים את הבית זה נפק"מ איזה שומר אני?

פשוט שחייב.
שכן לכאורה לא היה לו הרשות להוציא את המקרר מהשקע. וגם אם כן, לא היה לו הרשות לזרוק את העוף לפח.
ככלל, אין כאן דין של שומר שהרי הזריקה לא הייתה כחלק מהתפקיד שמינה אותו בעל הבית. והרי דינו כאדם שהזיק בשגגה. וכידוע, אדם מועד לעולם.

פוס,
פיספסתי משו?

 

[שלמה]

ההלכה מחייבת על פשיעה של דברים.
לזרוק עוף מסריח לפח זו לא פשיעה.
אמרתי שאם הייתה פשיעה זה על לא שם לב לעוף במקפיא.
כי ממש לא הגיוני שאדם יפסיק את פעולת הקירור למקפיא מלא (אולי וזה אחד מהדברים שמעידים על סיפור זה, כמו על סיפורים של רבה בר בר חנא)

העלתי מחשבה שאפשר לחייב אותו על נזק של עוף.
כי עוף מקומו במקרר. ו'השומר' במו ידיו גרם נזק לבעלים.
כסף מקורו בכספת, בנק או גמ"ח. אז על מה יתחייב?

הרי הוא נכנס ברשותו ובידיעתו של הבעלים לבית.
הבעל הבית סמך עליו שיפעיל שיקול דעת, במקרה וצריך משהוא לסדר בבית על גבול ההגיון.

אני חושב שזה גולש לסוגייה באדם שהזיק ברשות הרבים וכו', שיתחייב על נזקים בדברים הגיוניים שאמורים לילך בו.

אמנם כאן מדובר בבית אך נכנס ברשות.

זה ממש לא הפורום לדבר בו.
אולי נשאל שאלה הפוכה?
מה יקרה אם השומר ניזוק מדבר בבית?

 

[מייקל]

שאלה לדעת המחייבים: האם יש לקזז את דמי החסכון בחשמל שהוא חסך לבעל הבית, או שכיון שהדבר נעשה שלא על דעת תשלום אין יכול לקזז, או שמא כיון שכל הנזק נגרם על ידי התועלת הזו, א"כ לפחות יש לקזז את התועלת.
[הנפק"מ בשאלה זו היא כלפי העוף בלבד, שאז יתכן שיש בזה איזשהו נפק"מ].

 

[אביגדורית]

בהמשך לשאלתך,
אם הוא רק היה חוסך לו את החשמל בלי כל הסיפור, הוא יכול לבקש מהבעה"ב שישלם לו את החיסכון?

 

[מייקל]

ברור שלא, כי אם כן, מה הרויח בעל הבית, הרי בשביל מה הוא כיבה לו את החשמל רק כדי שלא יצטרך לשלם.
כל השאלה היא לאחר שאנו מחייבים אותו בנזק, אולי יש לקזז את התועלת שנגרמה על ידי הנזק.

 

[אביגדורית]

ואם הוא שבר לו את המראה של הרכב בחנייה הוא כן יכול לבקש קיזוז מהחיסכון?
אני מנסה להבין למה נראה לך שאם מדובר באותו מעשה יהיה קשר בין החיסכון לנזק.

 

[מייקל]

לצערי לא הבנתי את הדוגמא מהמראה של הרכב, אבל לעניננו, מכיון שבאותו מעשה שאנו מחייבים אותו על הנזק נגרם גם תועלת, נמצא שבשורה האחרונה הנזק היה פחות.
ניתן להתווכח על סברא זו, ולכך שאלתי כשאלה ולא כקביעה.
תשובתך ודעתך ברורה בענין.

 

[אביגדורית]

במחשבה שניה,
לאחר ההסבר המנומק,
יש משהו במה שאתה אומר.

 

[שלמה]

מה המסקנה? ראש קטן

או כפי הנאמר: מי ששוטף כלים (רק הו&#1488 שובר כלים.

לא לשטוף ולא לשבור.

 

[כוכב103]

אין שמירה על קרקעות ולכן הוא לא שומר על הבית.
אבל כאן הוא מזיק בידים כי הוא זרק את העוף עם הכסף לפח.
אם הוא היה שומר והחפץ היה נגנב אפי' בפשיעה הוא היה פטור כי שמירת עוף הוא קבל על עצמו ולא שמירת כסף, אבל אם הוא מזיק בידים אין את הסברא הזו וזו גמ' מפורשת, ב"ק ס"ב. הזקתו משלמת של זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתה.
(בעל&#1497

 

[גרפיקאי]

טמון באש פטור
שלח אש בגדיש והיה שם כלים שלא שייכים לשדה פטור

 

[גרף]

מחלוקת הפוסקים, בסוגיית טמון באש. (ממש לפני שבועיים למדתי את הסוגיא עם בני נ"י. אל תחשדו בי לחינם...)

כאן זה שונה לקולא, כי לא מדובר במזיק לשם נזק אלא באדם שעשה טעות בתום לב, ורצה בעצם להועיל. אז זה אמור לכאורה להיות יותר קל.

וזה מה שמצאתי בחיפוש קל:

ר"ת מבין כי כל פטור טמון מבוסס על סברת אונס, ותוס' אומרים כי ישנם שני דינים, ישנו פטור גורף מגזירת הכתוב במדליק בתוך שלו, וישנו פטור של סברת אונס, המופעל במדליק בשל חברו. הרמב"ן (מלחמות ה', כו: מדפי הרי"&#1507 מבין כי יש רק פטור גורף מגזירת הכתוב, והוא שייך במקרה של מדליק בתוך שלו, כפשט הפסוקים, אולם במדליק בתוך של חבירו אין שום פטור, גם לא של אונס, מהסיבה הפשוטה שהעלינו לעיל, שלא שייך לדבר על אונס כאשר האדם מזיק מרצונו החפשי. כל מה שרבנן פוטרים במדליק בשל חברו בדברים שאין דרכן להטמין, הוא מסיבה צדדית לחלוטין, והיא שאי אפשר להוכיח מה נשרף, שכן החפץ כבר אינו בעולם, ולכן פוטרים רבנן בדברים שאין דרכם להטמין בגדיש. בדברים שדרכם להטמין הרי שאנו נותנים נאמנות לניזק להישבע וליטול, אולם בדברים שאין דרכן להטמין לא תקנו חכמים נאמנות שכזו, ולכן פטור המדליק. אולם, אם יהיו עדים שיעידו מה נשרף בדיוק, הרי שיתחייב המדליק על כל מה שנשרף ללא שום פטור של טמון. מה שאין כן לדעת תוספות, המפעילים פטור של אונס במדליק בשל חבירו: לדעתם, אף אם יהיו עדים הרי שהמדליק פטור על דברים שאין דרכן להטמין.

 

[כוכב103]

טעיתי.. לגבי הכסף זה מחלוקת
לדעת התוס' (ב"ק ס"ב. ד"ה מ&#1497 בלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה פטור.
ולדעת הרמב"ן חייב.

 

[מקארתור]

ומה הדין אם ידוע לי [לדוגמא] על ניק שהינו פוסק מובהק, והוא 'שלח תודה' על אחד מהתגובות, האם עלי להסיק שנוטה הוא לפסוק כמותו??

 

[צג]

מהי נפקא מינה?

 

[גרף]

מהיכי תיתי...