שאלה באהבת עולם

haozar

משתמש רשום
בברכת אהבת עולם של שחרית לפני קריאת שמע ראיתי כמה סידורים ולא ראי זה כראי זה

פעם ראיתי כתוב, לפני קריאת שמע, ליראה ולאהבה את-שְׁמֶךָ, בסגול, ופעם ראיתי כתוב את-שִׁמְךָ בשווא

מה הטעם לזה ואיך נכון יותר לומר?
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
זה תלוי במחלוקת גדולי עולם אם המבט על כל ברכה כפסוק אחד ולא יבוא בו יותר מסוף פסוק אחד ואתנח אחד או שכל מקום שאנו מרגישים בו הפסק גמור מנקדים בניקוד אתנחתא וסוף פסוק. לא זכור לי כרגע הרבה מראי מקומות בענין רק שבאגרות משה יש תשובה בענין ניקוד מלת הגשם בברכת מחיה המתים וכותב שם דודאי אין לנו לשפוט ברכה ארוכה כפסוק אחד לבד ומאידך בספר אמת ליעקב להגאון ר' יעקב קמנעצקי (בפ' בראשית לפי זכרוני) גם כן מדבר מזה ומניח טעמים על הברכה לפי כללי הטעמים באופן שכל הברכה פסוק אחד.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בעניין 'מוריד הטל' ו'מוריד הגשם' - אני סברתי לתומי כי אם 'הטל' בניקוד הֶפְסֵק (בקמץ) כי אז מן הדין שגם 'הגשם' יהיה בניקוד הפסק (בקמץ תחת הג') עד שקראתי לפני שנים מאמר מעניין בתוספת התורנית של עיתון 'יתד' ובו בואר (שכחתי מי המחבר ומה היו מקורותיו) כי הסיבה לקמץ ב'טל' איננה משום הפסק אלא לרמז לא רק על הטל הארצי כי אם גם על טל תחיה שבו עתיד הקב"ה להחיות מתים. לפי זה 'הגשם' צ"ל בסגול תחת הג'.
 

אלחנן אריאל

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י רב טקסט;665581:
זה תלוי במחלוקת גדולי עולם אם המבט על כל ברכה כפסוק אחד ולא יבוא בו יותר מסוף פסוק אחד ואתנח אחד או שכל מקום שאנו מרגישים בו הפסק גמור מנקדים בניקוד אתנחתא וסוף פסוק. לא זכור לי כרגע הרבה מראי מקומות בענין רק שבאגרות משה יש תשובה בענין ניקוד מלת הגשם בברכת מחיה המתים וכותב שם דודאי אין לנו לשפוט ברכה ארוכה כפסוק אחד לבד ומאידך בספר אמת ליעקב להגאון ר' יעקב קמנעצקי (בפ' בראשית לפי זכרוני) גם כן מדבר מזה ומניח טעמים על הברכה לפי כללי הטעמים באופן שכל הברכה פסוק אחד.

הנושא נידון באריכות בסידור אזור אליהו.
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הנושא נדון בהרבה מקומות, בין היתר בשו"ת חיים שאל להרב חיד"א, ובספר לוח ארש לר' יעקב עמדין.
היום נחלקים בזה האשכנזים שאומרים שמֶךָ והספרדים שאומרים שְמָך, אך כפי שראיתי בכ"י עתיקים, גם האשכנזים היו אומרים כהספרדים. הצורה הזו בלשון נקבה היא כנראה בהשפעת הלשון הארמית.

יש שני ספרים שיצאו באמסטרדם על תיקון הסידור ע"פ דקדוק, ונחלקו זה עם זה - "ישרש יעקב - יסוד הקיום". נדפסו מחדש בקרית ספר שנת תשס"ה. הנושא הזה נידון גם שם בין היתר.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  13  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה