הנושאים החמים
הנושאים החמים
אין לקרוא בשעת האוכל...
מבוסס על סיפור אמיתי...
אתם מכירים את הבן ה'אסטניס שלי'? סיפרתי לכם עליו פעם? פגשתם אותו פעם?
כן. החמוד שמרים מהרצפה רק גופות אסתטיות במיוחד של יונות מתות.
נו. ההוא ששוטף ידיים לפני השינה אחרי כל יום בו שיחק בנחת עם עוד 'תיקן גרמני', וניתח אותו היטב על כרעיו וקרבו...
זה שאוסף מהרצפה רק בדלי סיגריה שלא רואים עליהם מה מעשנם אכל קודם...
הצדיק הזה שלא אוכל ממתקים שנפלו על הרצפה, אם הרצפה הייתה מוצפת בביוב...
לפעמים יש לו ל'בן פורת יוסף', שאלות מעניינות במיוחד...
אבל שבוע שעבר, לדעתי הוא שבר את השיא.
היה זה ערב עמוס במיוחד.
ארוחת הערב נמרחה מעבר לרגיל, גם ממרח השוקולד נמרח לכל עבר, הקטנים היו עייפים מידי, הגדולים היו ערניים מידי, ואני הייתי עסוק מידי.
ובדיוק אז, כשאחד מחכה לצאת מהמקלחת, השנייה צועקת שהיא לא מוצאת את הפיג'מה, הבייבי שואג כי לקחו לו את המשחק, ואמא מתקשרת לשאול אם לדעתי יהיה מקום במגירה לעוד זוג נעליים... בדיוק אז הוא הגיע... עם חיוך גדול, ועם שאלה עוד יותר גדולה.
'אבא. אם יהי עוד פעם שואה, ויגידו לאבא ולאמא לקחת רק ילד אחד, את מי תיקחו?'...
חכם גדול אני לא. אבל בסייעתא דשמיא הצלחתי איך שהוא להרגיע את חששותיו של הנשמה הטהורה.
'אבי. אתה זוכר שנסענו לסבתא והרב קו לא עבד, ובדיוק עלה מבקר והצלחנו להתחמק?
אתה זוכר שסבתא - אמא שלי הגיעה בהפתעה אחר הצהרים אחד, כשאמא הייתה עדיין עם כותנת לילה, והממרחים של ארוחת הבוקר עדיין המתינו על השיש. והצלחנו לעבור את זה?
אתה נזכר איך נאבד לאמא העדשה רגע לפני החתונה של ציפי, ובסוף מצאנו את זה בקופסת העדשים?
גם בשואה, בעז"ה נצליח להציל את כולם. אל תדאג'.
מה אתם הייתם עונים?...
