הנושאים החמים
הנושאים החמים
מי שמסתפק אם ספר יום אחד, ממשיך בברכה בגלל שיש ספק ספיקא,
1. אולי ספר 2. אולי כל יום הוא מצוה חדשה.
זה ידוע.
מה תאמר ההלכה במקרה שאדם מסתפק על שני ימים שלא ספר?
הרי כאן יש לנו כבר "ספק ספיקא שלילית"
1. אולי לא ספר ביום ראשון 2. גם אם ספר ביום ראשון אולי לא ספר ביום שני.
כך שאלה אשה אחת את זה שעשה את הטעות להכניסה תחת כנפיו.
כשראתה שהוא לא מתרגש מי יודע מה, הוסיפה שמן,
"ומה אם הוא מסתפק על עשרה ימים"?
וכדי לגמוז אותו סופית הלכה עד לקצה
"ומה אם הוא עומד ביום האחרון ומסתפק על כל 48 הימים הקודמים?
עכשיו יש לו ספק ספק ספק..... - 48 ספיקא?"
(איך מסמלים את זה במתמטיקה?)
או אז פורש-הכנפיים הנ"ל פתח את פיו והסביר לה בטוב טעם שהרעיון של ספק ספיקא הוא "רוב הסכויים".
וכאן, יש 50% שאפשר להמשיך לספור בגלל שכל יום הוא נפרד. ומעכשיו מספיק יהיה להוסיף אפילו שבריר אחוזון קטנטון, כדי להגיע לרוב!
ולכן גם אם יהיו לו מליון ספקות עדיין יש "פרומיל דפרומיל" שהוא לא שכח אף יום, וזה מצטרף ל50% ומפיל את הממשלה.
עכשיו הויכוח יורד לרמה קצת יותר אישית, כלומר להבדלי המגדר שביניהם.
אצלנו נשים לא מברכות (אני יודע שיש מקומות שכן, עיזבו אותי מזה כרגע), מחשש שתשכחנה יום אחד (או יותר)בעתיד.
(הגברת הנ"ל יכולה לשמש דוגמא טובה, כי מאז עומדה על דעתה לא סיימה ספירה! והיא כבר בת.... לא חשוב, בת הרבה).
"אישי היקר" היא אומרת לו "מה ההבדל, תסביר לי, בין הגבר התאורטי שעומד ביום האחרון ומסתפק על ארבעים ושמונת הימים הקודמים, שאתה מתיר לו לברך.
לבין אמתך הנאמנה העומדת ביום הראשון ואתה לא נותן לה לספור מחשש שהיא תשכח באחד מארבעים ושמונת הימים הבאים"?
זה בדיוק אותה הסתברות!
אם אתה "זכר", זה אומר שאני אני "שכחה"?
הוא מגמגם
ונבוך למחרת בברכו שלא עשני אשה
1. אולי ספר 2. אולי כל יום הוא מצוה חדשה.
זה ידוע.
מה תאמר ההלכה במקרה שאדם מסתפק על שני ימים שלא ספר?
הרי כאן יש לנו כבר "ספק ספיקא שלילית"
1. אולי לא ספר ביום ראשון 2. גם אם ספר ביום ראשון אולי לא ספר ביום שני.
כך שאלה אשה אחת את זה שעשה את הטעות להכניסה תחת כנפיו.
כשראתה שהוא לא מתרגש מי יודע מה, הוסיפה שמן,
"ומה אם הוא מסתפק על עשרה ימים"?
וכדי לגמוז אותו סופית הלכה עד לקצה
"ומה אם הוא עומד ביום האחרון ומסתפק על כל 48 הימים הקודמים?
עכשיו יש לו ספק ספק ספק..... - 48 ספיקא?"
(איך מסמלים את זה במתמטיקה?)
או אז פורש-הכנפיים הנ"ל פתח את פיו והסביר לה בטוב טעם שהרעיון של ספק ספיקא הוא "רוב הסכויים".
וכאן, יש 50% שאפשר להמשיך לספור בגלל שכל יום הוא נפרד. ומעכשיו מספיק יהיה להוסיף אפילו שבריר אחוזון קטנטון, כדי להגיע לרוב!
ולכן גם אם יהיו לו מליון ספקות עדיין יש "פרומיל דפרומיל" שהוא לא שכח אף יום, וזה מצטרף ל50% ומפיל את הממשלה.
עכשיו הויכוח יורד לרמה קצת יותר אישית, כלומר להבדלי המגדר שביניהם.
אצלנו נשים לא מברכות (אני יודע שיש מקומות שכן, עיזבו אותי מזה כרגע), מחשש שתשכחנה יום אחד (או יותר)בעתיד.
(הגברת הנ"ל יכולה לשמש דוגמא טובה, כי מאז עומדה על דעתה לא סיימה ספירה! והיא כבר בת.... לא חשוב, בת הרבה).
"אישי היקר" היא אומרת לו "מה ההבדל, תסביר לי, בין הגבר התאורטי שעומד ביום האחרון ומסתפק על ארבעים ושמונת הימים הקודמים, שאתה מתיר לו לברך.
לבין אמתך הנאמנה העומדת ביום הראשון ואתה לא נותן לה לספור מחשש שהיא תשכח באחד מארבעים ושמונת הימים הבאים"?
זה בדיוק אותה הסתברות!
אם אתה "זכר", זה אומר שאני אני "שכחה"?
הוא מגמגם
ונבוך למחרת בברכו שלא עשני אשה
