עזרה רעיון לסיפור על-פי מזמור בתהלים

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
למי שעקב פה - אני באמצעו של פרויקט של כתיבת סיפור יומי על-פי מזמור תהלים (לפי הסדר).
בשעה טובה הגעתי למזמור נ', שכמדומני הוא הראשון שנאמר מפיו של אסף. אלא שהדעות חלוקות מיהו אותו אסף, ובכל אופן - איני מצליחה למצוא סיפור אודותיו שיתאים לרעיון של המזמור.
וכאן אתם באים לעזרה: האם אתם מכירים סיפורים מעניינים על אסף מבני גרשון בן לוי, או על אביאסף מבני קורח? (אם כי כבר כתבתי סיפור אחד על בני קורח).
או לחלופין - אם יש רעיון לסיפור בן ימינו שיכול להתקשר לרעיון של הפרק (שהוא "תוכחה נגד החנפים והצבועים שהיו עושים תועבות גדולות ומראים את עצמם צדיקים ע''י הבאת קרבנות רבים", כדברי המלבי"ם) - אשמח לשמוע...
אני צריכה עד סוף היום להספיק לכתוב את הסיפור...
תודה מראש!
אעריך כל תגובה...


מצרפת כאן את הפרק, למען נוחיותכם:
{א} מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יי דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ: {ב} מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ: {ג} יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד: {ד} יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ: {ה} אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח: {ו} וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה: {ז} שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי: {ח} לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד: {ט} לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים: {י} כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף: {יא} יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: {יב} אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ: {יג} הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה: {יד} זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ: {טו} וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי: {טז} וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ: {יז} וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ: {יח} אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ: {יט} פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה: {כ} תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי: {כא} אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ: {כב} בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל: {כג} זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים:
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נאלצתי בסוף להסתדר בעצמי ;) (לקחתי קצת השראה מהספר של הרב חנן פורת, "לחיות תהלים").
והנה מה שיצא:


פרק נ

בתחילה היא הייתה קטנה, זעירה ובלתי מורגשת. ובלתי מכוונת.

נסעה כמו אלפי נקודות אור כמותה על מסלול השמש העולה והנבראת, וחיכתה לתפקיד שייועד לה.

ואז הטיסו אותו הקרניים אל עיר מכלל יופי, וזהרוריה התייצבו בתחתיתו של הבית המוזהב, הבית הקדוש.

בקרבתה היו נקודות האור שתפקידן דומה, וקצת במרחק מהן – נקודות האש שהיוו את המלך. ולא היו. הן היו המתעתעות ביותר – לפעמים סערו מסביב כאילו הייתה לו דמות, אבל נשתרעו לכל הצדדים, מפוגגות את החיזיון.

וביום שבו החלו הקרבנות – הפכה גם היא לנקודה של אש, וכילתה בהתלהבות-קודש את הקרבנות שהתעלו אל נקודות האש המפוגגות.



שנים רבות מילאה כך את תפקידה העליון, שומעת את חטאיהם ואת תודותיהם של אנשי האומה, מכפרת בשלהבות אש ואור את יגונם.

עד שזמירות אחרות החלו להישמע.

"גנבתי, אז אקריב קרבן. אחר-כך אוכל לחזור לגנוב."

"נאפתי, אז אקריב קרבן. אחריו אשוב לנאוף."

"דיברתי לשון הרע. אקריב קרבן, ואז אוכל בלב שקט לחזור לדבר מרמה."

נקודות האש הסוערות שתקו במשך שנים רבות, נוצרות את הלעג הברור, "כי לי כל חיתו ארץ, בהמות בהררי אלף. האם הקרבן למעני הוא?"

זבחי התודה והחטאת המזויפים המשיכו לעלות את מזבח הזהב, והיא עשתה בקושי את דרכה עמם, מייחלת כבר לחרבן הצביעות.



ויום אחד זה קרה. ויום אחד התהפך תפקידה.

היא התלקחה והתעלתה ולאש בוערת הפכה, כשנשלחה אל קירות בית הזהב – וכילתה אותן בזעמו.

"בינו נא זאת, שוכחי אלוק, פן אטרוף ואין מציל..." התמלמלו המילים בינה לבין חברותיה הבוערות.

אִשן שרפה ושרפה, כילתה וכילתה, עד שלא נותר מבית האלוקים שבו שירתו באמונה דבר מלבד גושי זהב מותכים.

"זובח תודה יכבדנני," נישאה בת הקול העצובה בינות לנקודות האור הבוערות על העצים והאבנים, "ושם דרך, דרך התשובה. ואם ילך בדרך הזו – אראנו בישע אלוקים."
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
נאלצתי בסוף להסתדר בעצמי ;) (לקחתי קצת השראה מהספר של הרב חנן פורת, "לחיות תהלים").
והנה מה שיצא:


פרק נ

בתחילה היא הייתה קטנה, זעירה ובלתי מורגשת. ובלתי מכוונת.

נסעה כמו אלפי נקודות אור כמותה על מסלול השמש העולה והנבראת, וחיכתה לתפקיד שייועד לה.

ואז הטיסו אותו הקרניים אל עיר מכלל יופי, וזהרוריה התייצבו בתחתיתו של הבית המוזהב, הבית הקדוש.

בקרבתה היו נקודות האור שתפקידן דומה, וקצת במרחק מהן – נקודות האש שהיוו את המלך. ולא היו. הן היו המתעתעות ביותר – לפעמים סערו מסביב כאילו הייתה לו דמות, אבל נשתרעו לכל הצדדים, מפוגגות את החיזיון.

וביום שבו החלו הקרבנות – הפכה גם היא לנקודה של אש, וכילתה בהתלהבות-קודש את הקרבנות שהתעלו אל נקודות האש המפוגגות.



שנים רבות מילאה כך את תפקידה העליון, שומעת את חטאיהם ואת תודותיהם של אנשי האומה, מכפרת בשלהבות אש ואור את יגונם.

עד שזמירות אחרות החלו להישמע.

"גנבתי, אז אקריב קרבן. אחר-כך אוכל לחזור לגנוב."

"נאפתי, אז אקריב קרבן. אחריו אשוב לנאוף."

"דיברתי לשון הרע. אקריב קרבן, ואז אוכל בלב שקט לחזור לדבר מרמה."

נקודות האש הסוערות שתקו במשך שנים רבות, נוצרות את הלעג הברור, "כי לי כל חיתו ארץ, בהמות בהררי אלף. האם הקרבן למעני הוא?"

זבחי התודה והחטאת המזויפים המשיכו לעלות את מזבח הזהב, והיא עשתה בקושי את דרכה עמם, מייחלת כבר לחרבן הצביעות.



ויום אחד זה קרה. ויום אחד התהפך תפקידה.

היא התלקחה והתעלתה ולאש בוערת הפכה, כשנשלחה אל קירות בית הזהב – וכילתה אותן בזעמו.

"בינו נא זאת, שוכחי אלוק, פן אטרוף ואין מציל..." התמלמלו המילים בינה לבין חברותיה הבוערות.

אִשן שרפה ושרפה, כילתה וכילתה, עד שלא נותר מבית האלוקים שבו שירתו באמונה דבר מלבד גושי זהב מותכים.

"זובח תודה יכבדנני," נישאה בת הקול העצובה בינות לנקודות האור הבוערות על העצים והאבנים, "ושם דרך, דרך התשובה. ואם ילך בדרך הזו – אראנו בישע אלוקים."
תודה על העלאת הפרק מתהילים אתמול, הוא ליווה אותי במשך היום וחשבתי על כמה אפשרויות.
גם היסטוריות כמו העלאת ארון ה' שאסף היה מנושאיו. גם על הויכוח אם זה אסף או אביאסף, והאם הוא מבני קורח (כך זה בקהלת רבה) או שבני קורח הם בנפרד כמו שכתוב בגמרא. חשבתי גם על הצבועים והחנפים. וגם על הרי אלף - נשמע לי כמו האלפים...
לא כל כך ידעתי האם צריך בסיס היססטורי או שמספיק ללכת בכיוון שהלכת, שהוא מאוד יפה.
תכלס' לא הספקתי ממש (אתם יודעים איך זה עושים עוד כמה דברים בין לבין..) להגיע לכיוון בשביל להעלות אבל זה היה אתגר מעניין.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  11  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה