הנושאים החמים
הנושאים החמים
הרסיסים היו פזורים בכל פינה. והיו הרבה פינות לבית שלה.
בחלל השתרר שקט שלאחר השבירה, והיא עמדה בו דוממת, מבוהלת, לא יודעת היכן להתחיל.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, ובאמצעם עמדו שניהם, מבוהלים כמותה, שלמים למראה - המלאך השומר על שלומם של ילדים עבד שעות נוספות באותו אחר צהריים סחוט עד תום.
הרסיסים היו פזורים בכל לבה, נעוצים עמוק, מדממים מבפנים.
רק לפני רגע הייתה המראה שלמה, היה המראה שלם למראית עין לא מאבחנת היטב. רק לפני רגע היא עוד האמינה שאולי יש סיכוי שתצליח לאסוף את עצמה ואת שובביותיהם של שני עולליה - ולהציג את תמונת האם המושלמת.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, והיא החלה לצעוד ביניהם ברגליים כבדות, מפצפצת שברי מראות שהחזירו לה מבט, מצפצפת נשימות שבורות שהראו לה את כישלונה.
כמה ניסתה. כמה ניסתה להחזיק, לתפקד, לג'נגל בין דרישות של בת שנתיים האיום לבין יבבות תובעניות של בן עשרה חודשים מצמח שיניים. כמה ניסתה להיות אמא טובה.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, והיא הספיקה לתפוס בין שתי ידיה הרועדות את בת השנתיים לפני שהספיקו רגליה היחפות לפסוע צעד. הניחה אותה לצרוח במקום מבטחים במיטת התינוק, פנתה לחלץ את התינוק מכיסא האוכל שלו, שמה חשבה לעצמה שהעמידה אותו ממש מתחת למראה.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה בחדרי לבה, מציגים בפניה את ניפוצה של מראת האמא המושלמת.
ורסיסי דמעותיה ניגרו על רסיסי השברים, כשהתכופפה לאסוף את שברי חייה, ולהרכיב מהם תמונת מראה חדשה, מנצנצת באלפי רסיסים של אור.
בחלל השתרר שקט שלאחר השבירה, והיא עמדה בו דוממת, מבוהלת, לא יודעת היכן להתחיל.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, ובאמצעם עמדו שניהם, מבוהלים כמותה, שלמים למראה - המלאך השומר על שלומם של ילדים עבד שעות נוספות באותו אחר צהריים סחוט עד תום.
הרסיסים היו פזורים בכל לבה, נעוצים עמוק, מדממים מבפנים.
רק לפני רגע הייתה המראה שלמה, היה המראה שלם למראית עין לא מאבחנת היטב. רק לפני רגע היא עוד האמינה שאולי יש סיכוי שתצליח לאסוף את עצמה ואת שובביותיהם של שני עולליה - ולהציג את תמונת האם המושלמת.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, והיא החלה לצעוד ביניהם ברגליים כבדות, מפצפצת שברי מראות שהחזירו לה מבט, מצפצפת נשימות שבורות שהראו לה את כישלונה.
כמה ניסתה. כמה ניסתה להחזיק, לתפקד, לג'נגל בין דרישות של בת שנתיים האיום לבין יבבות תובעניות של בן עשרה חודשים מצמח שיניים. כמה ניסתה להיות אמא טובה.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה, והיא הספיקה לתפוס בין שתי ידיה הרועדות את בת השנתיים לפני שהספיקו רגליה היחפות לפסוע צעד. הניחה אותה לצרוח במקום מבטחים במיטת התינוק, פנתה לחלץ את התינוק מכיסא האוכל שלו, שמה חשבה לעצמה שהעמידה אותו ממש מתחת למראה.
הרסיסים היו פזורים בכל פינה בחדרי לבה, מציגים בפניה את ניפוצה של מראת האמא המושלמת.
ורסיסי דמעותיה ניגרו על רסיסי השברים, כשהתכופפה לאסוף את שברי חייה, ולהרכיב מהם תמונת מראה חדשה, מנצנצת באלפי רסיסים של אור.
