רכישת מטבעות דיגטליים ביטקוין וכדו'

[בוקר מואר]

מדובר במטבע שבעצם אין לו שום ערך.
כל מה שיש לו זה 'ביקוש' וכנראה אף אחד לא יכול למנוע את הנפילה שלו.
את הדולר מגבה ממשלת ארה"ב ואפילו את השקל שלנו מגבה בנק-ישראל.
מאחורי כל מטבע ישנו ערך אמיתי (לפעמים עדיין ישנה 'בועה' שמעלה את השווי יותר מהשווי האמיתי).
אבל בבטקוין
חוץ מזה שאין לו שום ערך אמיתי
הממשלות 'ילחמו' בו ירצו להוריד אותו, מכמה סיבות.
א. הוא 'זולל' אנרגיה מיותרת, ללא כל תועלת.
ב. הוא מאפשר 'פשע'.
ג. הוא מאפשר העלמת מיסים והלבנת-הון.
לכן ברור שלאורך זמן הוא לא יהיה שווה כלום.
במיוחד לאחר ההכרזות בימים האחרונים בהם מאותתים הבנקים המרכזיים בעולם (סין, ארה"ב), שהם רוצים להוריד ולהפיל את המטבע.
בקיצור:
המטבע אין לו ערך אמיתי והוא רק 'בועה'.
הממשלות ינסו וילחמו במטבע הזה ובסוף 'יפילו' אותו.

והנה כתבה טרייה מ-גלובס:
בעולם של אובדן אמון מוחלט בדולר דומני כי ביטקוין במחיר של 10 מיליון דולר בשנת 2029 נשמע אולי פחות דמיוני מאשר ביטקוין במחיר 50 אלף דולר נשמע בשנת 2013.

 

[בוקר מואר]

והרי התחזית? האם ניתן לדעת לאן ינשבו רוחות הביטקוין בעתיד
למרות התנודות במחיר בעקבות הציוצים של אילון מאסק והאזהרות שפורסמו בסין, מחיר הביטקוין קפץ בשנה האחרונה • היכן הביטקוין יעצור? האם נראה עוד התרסקות כמו ב-2018, או שזו רק התחלת הנסיקה? ואיך כל זה קשור (אולי) למחזור הבוטני של הטבע? כמה מודלים להערכת מחיר הביטקוין
חנן שטיינהרט22.05.2021

חוות כרייה של ביטקוין ברוסיה, מרץ / צילום: Reuters, MAXIM SHEMETOV
8

בשבוע האחרון עבר הביטקוין זעזועים קשים. בתחילה היה זה אילון מאסק עם הצהרותיו הפומביות ולאחר מכן הייתה זו סין, שהוסיפה שמן למדורה עם הוראה חדשה, שאינה ברורה עד תומה, ביחס לאיסור השימוש במטבעות קריפטו כאמצעי תשלום. הסינים הביאו לפאניקה של ממש והביטקוין צלל בחדות בעשרות אחוזים אל סמוך לקו ה-30 אלף דולר. לרגעים היה נדמה שהביטקוין עתיד למות מות נשיקה מהיר, אך כמעט באותה חדות הוא שב מאז אל מעל קו ה-40 אלף דולר.

לאלו שלא עוקבים אחר עולם הביטקוין, אלו תהפוכות דרמטיות, אך למי שהביטקוין הוא לחם חוקו, התנודתיות החריפה הזו מוכרת למדי. הביטקוין מאז ומתמיד היה נכס בעל תנודתיות רחבה. כך למשל בשנת 2017, הזכורה דווקא בזכות הראלי הדרמטי מכ-1,000 דולר בתחילתה ל-20 אלף דולר בסופה, המטבע "עמד" בחמש קריסות מחיר של עשרות אחוזים. השבוע האחרון הוא דוגמה מעניינת לתנודתיות הזמנית במחיר הביטקוין, אך באותו הזמן גם למגמת העלייה הכללית שבכל זאת נשמרת.
הופעתו ופריחתו של הביטקוין הוא אירוע בממדים היסטוריים. מסעו של הביטקוין בתוך 12 שנה מנייר עמדה בן תשעה עמודים שפרסם אלמוני בפינה נידחת של האינטרנט למותג ש-71% מהאמריקאים שמעו עליו, על פי סקר של YouGov, אף שמעולם לא נערך לו קמפיין פרסומי ואין אדם המזוהה עם הקמתו או שיווקו, הוא לא פחות מתופעה פנומנלית.
גם ההתפתחות במחירו היא תופעה שכנראה טרם נחזתה בהיסטוריה: משווי של פחות מסנט מאז הטרנזאקציה המסחרית הראשונה בשנת 2010 ועד לשווי של כ-50 אלף דולר ושווי שוק של כטריליון דולר, כיום. בנסיבות אלו אין להתפלא שרבים מנסים לפצח את המפתח לגידול בערכו ובהתאמה גם לנסות להעריך לאן ימשיך מחירו לטפס.

ביטקוין הוא הנכס הדיגיטלי הראשון שכמותו מוגבלת. נדירות זו דומה לנדירותם של יסודות בודדים בטבע ובראשם הזהב והכסף. אך בניגוד להם, כנכס דיגיטלי ניתן להעבירו מקצה אחד של העולם לקצהו האחר באמצעות האינטרנט בתוך דקות. תכונה זו קיבלה ביטוי במסמך שפרסם הוגה הרעיון, המוכר בכינוי סאטושי נאקאמוטו "תארו לכם נכס הנדיר כזהב אך עם תכונות אלו: הוא אפור ומשעמם בצבעו, אינו מוליך חשמל, לא בר שימוש לקישוט אבל ניתן להעבירו באמצעות תקשורת דיגיטלית".
סוד הנדירות
מה שמייחד נכסים כמו זהב וכסף הם נדירותם. זו נובעת מהקושי והמחיר הכרוך במציאתם וכרייתם. לאורך אלפי שנות היסטוריה מאז בא הזהב לעולם אי שם במצרים העתיקה ועד ימינו, ללא קשר לטכנולוגיה ולמשאבים, כמות הזהב החדשה שנכרתה בכל שנה הייתה מוגבלת ביותר. נדירותו ותכונותיו הפיזקליות-ייחודיות, ביניהן היותו בר חלוקה, עמיד וקל לנשיאה הפכו אותו לתשתית המוניטרית לאורך אלפי שנות היסטוריה אנושית.
הנדירות הזו, שנחשבה חסינה מפני מניפולציות, היא-היא יסוד ערכו של הביטקוין. נדירות זו נקבעה בפרוטוקול וההגנה עליה נעשית באמצעות מנגנון מסובך וייחודי לייצור ביטקוינים נוספים. ביטקוינים אלה מיוצרים על ידי מחשבים המשתתפים בתחזוקת רשת הביטקוין. אלו מנסים ללא הרף לפתור מעין חידה מתמטית סבוכה. אחת לכ-10 דקות, אחד המשתתפים, המכונים כורים, יפתור את ה"חידה" ובתמורה יזכה לעדכן את היומן המבוזר בטרזטקציות החדשות. על כך יקבל הפותר-המעדכן "מענק" - ביטקוינים חדשים. כמות המענק, המכונה גם "בלוק-ריווארדס", הינה קבועה, אך היא נחתכת במחצית כל ארבע שנים, או לייתר דיוק כל 210 אלף בלוקים. בין 2009 לסוף 2012 עמד המענק על 50 ביטקוינים, אז הוא נחתך ל-25. ביולי 2016 הוא ירד שוב ל-12.5 ביטקוין, ובמאי שנה שעברה הפיצוי ירד ל-6.25 ביטקוין בכל פעם שהחידה נפתרה והיומן המבוזר עודכן.

בספרו הפופולרי "סטנדרט הביטקוין" מאת ד"ר סייפאדין אמעוס, כלכלן ומומחה ביטקוין, הוא מסביר את המודל של "הקיים מול החדש" (Stock to flow). "בכל סחורה, הכפלת הכמות המיוצרת תטביע את המלאי הקיים ובהתאמה תרסק את מחירו. אך כאשר מדובר בזהב אפילו הכפלת הכמות המיוצרת השנתית תהא חסרת משמעות כי היא תגדיל רק באופן שולי את כמות הזהב החדש שבא לעולם... הגידול הקבוע, אך קטן, בכמות הזהב החדש הנכרה ובא לעולם בכל שנה, הוא הסיבה העיקרית שבגינה הזהב שמר על מעמדו המוניטרי לאורך ההיסטוריה... היחס הגבוה בין המלאי הקיים לבין הייצור החדש (קרי מעט מאד כמות חדשה, ביחס למה שכבר קיים) הופך את הזהב לסחורה עם גמישות ההיצע הנמוכה ביותר הקיימת... כיום (בעת כתיבת הספר ב-2017 - ח.ש.) כמות הביטקוין החדשים המיוצרים הם 1/25 מהכמות הקיימת, אבל בסביבות 2022 כמות החדש-מול-הקיים תהא נמוכה יותר משל הזהב".
נכון לימים אלו מתוך הסך המקסימלי של 21 מיליון ביטקוין שניתן לייצר על פי הפרוטוקול, כ-18.7 מיליון כבר נכרו. קצב הייצור היומי של הביטקוין עומד כיום על כ-900 ליום. כך ש-2.3 מיליון הביטקוין הנוספים עתידים להיות מיוצרים בקצב קטן והולך עד 2140. יחס ה"חדש לישן" של הביטקוין עומד איפוא כיום על מתחת ל-2%.
חוצים את המטבע
תיאוריה אחת לניתוח השווי ומחיר הביטקוין מניחה כי יש יחס ישר וקבוע בין הנדירות כפי שהיא מתבטאת ב"סטוק טו פלואו" ובין מחיר הביטקוין. על פי תיאוריה זו ניתן למצוא מתאם סטטיסטי גבוה, מעל 90%, קבוע ומדיד בין השינויים במחיר ובין השינויים המתמשכים ב"סטוק טו פלואו". נסיבות חיצוניות מיוחדות אומנם מטות את המחיר, מעל או מתחת למקום בו הוא "אמור" להיות בהתבסס רק על המודל. אך לא באופן משמעותי לפגוע במודל.
אך בעוד קצב הכרייה של זהב הינו פחות או יותר קבוע לאורך שנים רבות, קצב הכרייה של הביטקוין נחתך בחצי כל ארבע שנים. כפי שהוסבר לעיל. לחיתוך הזה המכונה Halving יש השפעה גדולה מטבע הדברים על ה"סטוק טו פלואו", מכאן, על פי המודל האמור, גם על המחיר.
במילים אחרות הירידה החדה כל ארבע שנים במספר הביטקוין המיוצרים גוררת בעקבותיה עלייה חדה מקבילה במחיר. זאת הואיל והחצייה חותכת בחדות את היצע הביטקויינים.
עם הירידה החדה בהיצע, המחיר מתחיל לטפס. העלייה במחיר מושכת את תשומת ליבם של שחקנים חדשים והביקוש גואה עוד יותר. זאת בדיוק בשעה שההיצע נפל דרמטית. מה שמביא לעליית מחיר גבוהה ומהירה עוד יותר, ובמעגליות מתמשכת.
אחד הכותבים המוכרים על התיאוריה שמכונה "פלאן-בי", העריך במאמר ב"מדיום" במרץ 2019 (כאשר הביטקוין עמד על 4,000 דולר) כי "אנחנו יכולים לייצר מודל למחיר הביטקוין ביחס ישיר ל"סטוק טו פלואו". בוודאות של 95% יש לצפות למחיר ביטקוין של 55,000 (גידול של כפי 14 מיום הכתיבה - ח.ש) לאחר החציה שתתרחש במאי 2020.. זה מדהים והזמן יוכיח אם אכן המודל הזה צודק ומדייק".
בהתאם ממשיך פלאן-בי ומעריך, כי השפעת החצייה כל ארבע שנים תגדיל את המחיר בפקטור של פי 10. בהתאם הוא מעריך כי מחיר היעד לביטקוין במחזור הזה יעמוד על כמאה אלף דולר ובמחזור הבא, בשנת 2025 על כמיליון דולר.
מכניזם של מחירים
"מכניזם המחירים עובד כך", מסביר ד"ר אשר עידן, יועץ ומרצה בינלאומי בתחומי הרשתות החברתיות והביטקוין, "לפני החצייה יש לביטקוין ביקוש והיצע פחות או יותר יציבים, אך אחרי החציה ההיצע נופל בחדות. ירידה זו גורמת למחסור חריף והמחירים מתחילים לעלות. המחיר העולה משפיע גם על הכורים והם מעכבים עד כמה שיוכלו את משלוח הביטקויינים החדשים לשוק כדי ליהנות ממחיר גבוה יותר בעתיד. במקביל המחיר העולה מביא ביקוש משחקנים חדשים, והמחיר מטפס במהירות"
"אלו שפספסו את העלייה הגדולה מקבלים פומו (פחד להישאר בחוץ ולהפסיד את ההזדמנות)", ממשיך ד"ר עידן, "שדוחף את המחיר מעלה אל מעבר למקום שיווי המשקל של חזקת ה-10, שבו הוא אמור היה להיות. לכן ב-2017 מחיר הביטקוין לא נעצר בעשרת אלפים דולר, אלא הגיע כמעט ל-20 אלף. המחיר המוגזם גורם לכורים הזקוקים למזומנים לתחזוקת פעילותם, ולשחקנים הוותיקים לממש רווחים. המחיר צונח והשחקנים החדשים שקנו ביוקר או במרג'ין (אשראי) בורחים במהירות. המחיר צונח עוד, עד כדי 50% אל מתחת לקו שיווי המשקל (או 75% ממחיר השיא). זהו מחזור בוטני ממש. ניתן לחשוב על הכרייה כמו גשם ועל החצייה כמו בצורת. מכאן ארבע עונות לביטקוין, אביב של פריחה, שבה השוק מניב פרי (2013, 2017, 2021, 2025) לעומת קיץ בו השוק נובל ונותרים רק השורשים - ה"הודלרים", השחקנים הוותיקים, המאמינים הגדולים, הכורים - כמו בשנים (2014, 2018, 2022) עד לחצייה הבאה (2012, 2016, 2020, 2024) שמתחילה את המחזור מחדש".

ללא אמונה בהסבר הציורי והמורכב, גם מנתחים טכניים רבים הגיעו למסקנות דומות. באוגוסט 2020 בשעה שהביטקוין נסחר בכ-11 אלף דולר כתב אבי סעדון אחד המנתחים הטכניים המוכשרים בישראל כי "היום הביטקוין נסחר בשער 11,500 דולר. האם הוא יפתיע את כולם ויעלה לשער של 120 אלף ואולי אף 240 אלף? הניתוח הטכני תומך במהלך שכזה בתנאי שישמור על תנועה בתוך המסלול הקבוע המסומן בתרשים המצורף, היעד הראשון שאני מצפה שיגיע במהלך השנה הקרובה הוא 50 אלף".
הביקורת וההצלחה
רבים מבקרים את המודל הזה אם כי קשה להתווכח עם הצלחתו לנבא עד כה את מחיר הביטקוין. המודל עוסק במחירו של הביטקוין ביחס להיצע המשתנה. אך רמת הביקוש לביטקוין הוא אחד הנושאים הקריטיים, שהמודל מתעלם ממנו או מתייחס אליו רק בעקיפין. הפשטנות של המודל גם מתעלמת מגורמים חיצוניים לביטקוין כמו התנהגות הבנקים המרכזיים או הרגולטור מחד, והצטרפותם של המשקיעים המוסדיים, שמנהלים סכומי עתק להשקעה מאידך.
יתרה מזו אם המודל נכון מדוע אינו עובד כאשר מדובר במטבעות קריפטו אחרים? בראיון לפורבס באפריל השנה הודה "פלאן בי" כי בדק את המודל על 10 מטבעות מובילים אחרים, כולל איתריום, לייטקויין, וביטקוין-קאש אך לא מצא קורלציה דומה בין המחיר, הנדירות, וכמות המטבעות המיוצרים.
על פי המודל המתואר לעיל הביטקוין אמור להגיע בשנת 2025 אחרי החצייה הבאה, למחיר של מיליון דולר ליחידה. עד כמה שתחזית זו נשמעת מופרכת חשוב לזכור כי בתחילת 2017 שעה שמחיר הביטקוין עמד על כ-1,000 דולר, התחזית למחיר של 55 אלף דולר בעוד ארבע שנים, הייתה נשמעת מופרכת לא פחות.
אולי המפתח למחיר העתידי נמצא דווקא בתחזית שהשמיע לפני כשבועיים המשקיע, מנהל הקרנות והמיליארדר, סטן דראקנמילר שאמר כי "לפני חמש שנים חשבתי שקריפטו הוא פתרון המחפש בעיה. עכשיו הבעיה זוהתה בבירור, והיא יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ושאר הבנקאים המרכזיים... בקצב הזה (של חוב והדפסה) אני חושש הדולר יאבד את מעמדו כמטבע הרזרבה הבינלאומי יחד עם כל היתרונות המדהימים שזה העניק לנו".

בעולם של אובדן אמון מוחלט בדולר דומני כי ביטקוין במחיר של 10 מיליון דולר בשנת 2029 נשמע אולי פחות דמיוני מאשר ביטקוין במחיר 50 אלף דולר נשמע בשנת 2013.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט kanamerica.com

 

[יוסייוסייוס]

מצורף המלצת הרשות לניירות ערך.

רנ"ע :: אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעה בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

 

[יוסייוסייוס]

עוד המלצות הרשות לניירות ערך.

 

[שתים]

כיצד?

תהליך הייצור שלו - ה"כרייה" - משתמש בהמון כח מחשוב שבעצם מבזבז אנרגיה ומחמם את העולם.

 

[איש האשכולות]

תהליך הייצור שלו - ה"כרייה" - משתמש בהמון כח מחשוב שבעצם מבזבז אנרגיה ומחמם את העולם.

נו.. באמת..?!
גרפיקה וכדו' משתמש גם בהמון כח..

 

[שתים]

נו.. באמת..?!
גרפיקה וכדו' משתמש גם בהמון כח..

יש לך מושג או שניים על תהליך הכריה של הביטקוין? נראה שלא.
כי זה לא בר השוואה בכלל בכלל בכלל לגרפיקה.

 

[בוקר מואר]

יש לך מושג או שניים על תהליך הכריה של הביטקוין? נראה שלא.
כי זה לא בר השוואה בכלל בכלל בכלל לגרפיקה.

האומנם ביטקוין מבזבז אנרגיה?
הנושא הזה ישן וחבוט, נחקר היטב מכל היבטיו שוב ושוב ובכל זאת צץ ועולה מדי כמה חודשים. התשובה הקצרה היא "לא". לא אכנס לנימוקים הרבים, רק לעובדות היבשות: צריכת החשמל העולמית מוערכת בכ-160 אלף טרה-וואט בשנה, מתוכה כ 50 אלף טרה-וואט מתבזבז ולא מנוצל (ייצור עודף, כמעט בלתי אפשרי לשמור חשמל עודף). רשת הביטקוין צורכת כ-120 טרה-וואט בשנה - 0.075% מהייצור העולמי השנתי. כן, פחות מפרומיל.

כ-76% מהחשמל אשר משמש לכריית ביטקוין מגיע מאנרגיה מתחדשת, ירוקה. הצורך של הכורים למציאת חשמל זול ברחבי העולם דוחף אותם להגיע למקומות נידחים ומעודד יצירתיות וחדשנות בתחום האנרגיה הירוקה. מטבע שנכרה במפל מים נידח באיסלנד, עושה דרכו על גבי האינטרנט לשאר העולם. מתקני הכרייה יושבים לרוב בצמוד לתחנות כוח וקונים את החשמל העודף, הזול, שאלמלא נמכר להם היה "מתבזבז". כל תחנת כוח מייצרת חשמל עודף כדי לענות על הביקוש ולהיערך לקפיצות בלתי צפויות בביקוש.

 

[שתים]

הנושא הזה ישן וחבוט, נחקר היטב מכל היבטיו שוב ושוב ובכל זאת צץ ועולה מדי כמה חודשים. התשובה הקצרה היא "לא". לא אכנס לנימוקים הרבים, רק לעובדות היבשות: צריכת החשמל העולמית מוערכת בכ-160 אלף טרה-וואט בשנה, מתוכה כ 50 אלף טרה-וואט מתבזבז ולא מנוצל (ייצור עודף, כמעט בלתי אפשרי לשמור חשמל עודף). רשת הביטקוין צורכת כ-120 טרה-וואט בשנה - 0.075% מהייצור העולמי השנתי. כן, פחות מפרומיל.

העובדה שכריית הביטקוין צורכת "רק" אחוזים קטנים מהצריכה העולמית לטעמי לא רלוונטית. מספיק שהיא צורכת כמות נכבדת מאוד יחסית לעובדה שהיא בסך הכל מטבע...

כ-76% מהחשמל אשר משמש לכריית ביטקוין מגיע מאנרגיה מתחדשת, ירוקה. הצורך של הכורים למציאת חשמל זול ברחבי העולם דוחף אותם להגיע למקומות נידחים ומעודד יצירתיות וחדשנות בתחום האנרגיה הירוקה. מטבע שנכרה במפל מים נידח באיסלנד, עושה דרכו על גבי האינטרנט לשאר העולם. מתקני הכרייה יושבים לרוב בצמוד לתחנות כוח וקונים את החשמל העודף, הזול, שאלמלא נמכר להם היה "מתבזבז". כל תחנת כוח מייצרת חשמל עודף כדי לענות על הביקוש ולהיערך לקפיצות בלתי צפויות בביקוש.

אולי זה רק לאחרונה.
בהתחלה היו גם כאלה שמתקינים נוזקות על מחשבים ללא ידיעת הבעלים ומשתמשים בכח המחשוב כדי לכרות....

 

[ynigun]

האומנם ביטקוין מבזבז אנרגיה?
הנושא הזה ישן וחבוט, נחקר היטב מכל היבטיו שוב ושוב ובכל זאת צץ ועולה מדי כמה חודשים. התשובה הקצרה היא "לא". לא אכנס לנימוקים הרבים, רק לעובדות היבשות: צריכת החשמל העולמית מוערכת בכ-160 אלף טרה-וואט בשנה, מתוכה כ 50 אלף טרה-וואט מתבזבז ולא מנוצל (ייצור עודף, כמעט בלתי אפשרי לשמור חשמל עודף). רשת הביטקוין צורכת כ-120 טרה-וואט בשנה - 0.075% מהייצור העולמי השנתי. כן, פחות מפרומיל.

כ-76% מהחשמל אשר משמש לכריית ביטקוין מגיע מאנרגיה מתחדשת, ירוקה. הצורך של הכורים למציאת חשמל זול ברחבי העולם דוחף אותם להגיע למקומות נידחים ומעודד יצירתיות וחדשנות בתחום האנרגיה הירוקה. מטבע שנכרה במפל מים נידח באיסלנד, עושה דרכו על גבי האינטרנט לשאר העולם. מתקני הכרייה יושבים לרוב בצמוד לתחנות כוח וקונים את החשמל העודף, הזול, שאלמלא נמכר להם היה "מתבזבז". כל תחנת כוח מייצרת חשמל עודף כדי לענות על הביקוש ולהיערך לקפיצות בלתי צפויות בביקוש.

מעניין מאיפה האנרגיות המתחדשות
כי באירן רשתות החשמל קורסות

שיגעון כריית הביטקוין באיראן כמעט ממוטט את רשת החשמל

***

www.themarker.com

https://www.israeldefense.co.il/node/47828

 

[איש האשכולות]

סליחה, אבל לא הבנתי

מי משלם על החשמל?
מי מקבל למעיישה בסוף החודש 'חשבונית לתשלום' מחברת החשמל???

 

[Panda]

על-פי החישוב של Digiconomist, כמות החשמל הנצרכת על-ידי כלל הכורים ברשת הביטקוין, כ-57 מיליארד קילוואט-שעה בשנה (או 57 טרוואט-שעה בשנה), קרובה בגודלה לצריכת החשמל של מדינת ישראל, הצורכת כ-59 מיליארד קוט"ש בשנה.

לפני עשור כשעוד היה כדאי לכרות במחשב הביתי צברתי כמה מאות מטבעות. את רובם מכרתי עם הזמן ולפני כמה שנים מכרתי את כמה עשרות האחרונים לחברה בה אני עובד בשביל לשלם כופר למחשב של הסמנכל שהוצפן.

 

[ש.ז.י.]

אגב לא רק תהליך הכרייה צורך חשמל. גם הרישום זולל כמות גדולה של חשמל.
המשמעות היא שקנייה ומכירה של ביט יהיה כרוך תמיד בעמלות גבוהות.
דבר שמוריד מאוד את הסיכוי שהוא יחליף בעתיד את כסף הפיאט

 

[בוקר מואר]

אילון מאסק ומייקל סיילור הודיעו על הקמת מועצת קיימות לכורי ביטקוין - קריפטו ג'ונגל

מייקל סיילור, מנכ"ל מיקרוסטרטג'י, אירח מפגש בין אילון מאסק וחברות כרייה מובילות מצפון אמריקה. כתוצאה מהמפגש הוקמה מועצת כריית ביטקוין

www.cryptojungle.co.il

 

[בוקר מואר]

תגובה מעניינת שקראתי:


שי אתה יורד חזק על האנרגיה של הקריפטו, אבל מה עם האנרגיה של המערכת הפיננסית שהוא מנסה להחליף? הוא לא מנסה להחליף ממשלות, הוא מנסה להחליף את המתווכים.
שיחררו השבוע מחקר מעניין שמעריך שרק הבנקים צורכים יותר מפי 2 אנרגיה מרשת הביטקוין, כמו כן תעשיית הזהב, עוד פרטים: https://docsend.com/view/adwmdeeyfvqwecj2
מציינים שם שזה 100 הבנקים המובילים, להבנתי יש 25,000 בנקים שונים בעולם.
מה עם חברות הביטוח והפנסיה? ההלוואות? האשראי? תעשיה פיננסית שלמה שבעשורים הקרובים כנראה לפחות מחציתה תוחלף ע”י פרוטוקולים של כלכלה מבוזרת מבוססת קריפטו.
מה הזמינות של כל המוסדות הפיננסים הללו? 262 ימים בשעות העסקים.
מה הזמינות של מטבעות הקריפטו? 24/7/365 ללא עצירה לתחזוקה.
זמן הוא המשאב הכי חשוב כיום למין האנושי. אתה מוכר את הזמן שלך באופן יומיומי. רק בעובדה הקטנה הזו יש ערך עצום.
אני כמובן יכול לטעון שמעל 70% מהכורים משתמשים באנרגיה מתחדשת שאחרת היתה מתבזבזת, כי זה הכי זול ולכן הכי משתלם להם, זאת הערכה, אין לי דרך להוכיח את זה פרט למה שהם מדווחים.
טענת שאפשר היה להשתמש באנרגיה לדברים אחרים מועילים יותר, אבל זה אומר לשנע את האנרגיה הזאת (בד”כ מאיזורים נידחים) ולאגור אותה, וזה כלשעצמו להבנתי לא פשוט בכלל וגורם לאיבוד רוב האנרגיה שתנסה להעביר.
סוויפט מעבירים כל יום כ-5 טריליון (!) דולר באופן בינלאומי. שוב בימי העסקים בלבד. וזה לוקח כמה ימים להעברה להגיע, בד”כ דורש שיחות טלפון עם הבנקים ובירוקרטיה ועולה סכומים דיי רציניים לשלם לכל המתווכים בדרך. העברת ביטקוין עולה שקלים בודדים, לא דורשת אישור של אף אחד, ויכולה להגיע תוך 10 דק’ לכל מקום בעולם. הא כן גם לכל ה-2 מילארד איש שאין להם חשבון בנק או יכולת לקחת הלוואות ובעזרת קריפטו יוכלו. כל מה שהם צרכים זה סמראטפון. עם רשת הלווינים של מאסק תוך כמה שנים גם יהיה אינטרנט מהיר זול בכל נקודה בכדור הארץ.
אנרגיה היא הכרחית בשביל לשמר ערך.
הלכת וצדת אוכל, חלקת עם שכנך, בתמורה אתה מצפה לקבל ממנו בעתיד משהו שהוא הוציא אנרגיה שווה על מנת להשיגו. היה צריך דרך לעקוב אחרי כל החובות הללו והומצא הכסף – כסף הוא בעצם פנקס חשבונות שנולד מתוך צורך, הוא ששימש ככזה מאז המצאתו לפני אלפי שנים.
מאז ומעולם הכסף שהאנושות השתמשה בו, היה צריך להיות נדיר, ודרש אנרגיה מרובה כדי להשיגו, אחרת אין לו כל ערך. זה התחיל בדברים כמו מלח, חרוזים, צדפים, פנינים וככל שהתרחבו גיאוגרפית – זהב. זהב קיבל את מעמדו בתור כסף כי הוא היה נדיר באופן שווה בכל העולם והוא שימש ככסף של האנושות במשך אלפי שנים. אחרי מלחמת העולם השניה תחת כוחה הגרעיני של ארה”ב כל המדינות קיבלו את הדולר בתור המטבע הרזרבי של העולם והוא היה צריך להיות מגובה בזהב, לשמר את האנרגיה. בעקבות מלחמת ויאטנם והמירוץ לחלל ארה”ב היתה בבעיה, לא היה להם מספיק זהב ואי אפשר פשוט לייצר עוד יש מאין – ולכן ניקסון ניתק את המטבע הרזרבי של העולם מהזהב ב-1971 ובעצם הוליד את הפיאט, כסף שלא דרושה אנרגיה כדי להשיגו, כסף שניתן לייצר יש מאין, הוא כסף חסר כל ערך אמיתי, וניתן לראות זאת בגרף שמדגים איך נשחק כח הקניה של הדולר בצורה מאסיבית מאז פעולה זאת.
אתה טוען שהכסף מגובה ע”י הממשלות, הרי הן מקבלות בו את כספי המיסים שלהן ומתחזקות את הצבאות שלהן. אבל כאשר יש לקומץ אנשים (מנהלי הבנק הפדרלי שלא נבחרו בצורה דמוקרטית) את הכח להחליט את הגורל המוניטרי של האנושות כולה, והם עושים את ללא הוצאת שום אנרגיה – משהו כאן פשוט לא תקין. אז יש קורונה ואנשים חייבים סיוע, נדפיס 35% מכל הדולרים הקיימים כיום. כנראה הצלנו מליונים מקריסה כלכלית. אבל פגענו בכח הרכישה של 8 מילארד איש שהדולר הוא המטבע הרזרבי שלהם, והתוצאות לתווך הרחוק פשוט לא ידועות. חתני פרס נובל לכלכלה טענו כבר בשנות השמונים שעד שלא יהיה לנו כסף שאינו בשליטת ממשלות לא יהיה לנו כסף מוצלח באמת. עם חדירת האינטרנט הם גם חזו שזה רק יהיה עניין של זמן.
כדי לתחזק את רשת הביטקוין דרושה אנרגיה עצומה, נכון, כי הערך שהוא מכיל הוא חסר תקדים בהיסטוריה האנושית.
מה נותן לו את ערכו? רשת המחשבים הכי חזקה והכי בטוחה על פני כדור הארץ שבלתי ניתן לפרוץ אליה ופועלת כמו שעון ללא מעצורים מאז שחרורה. כשיהיה מחשב קוואנטי לפורצים יהיה מחשב קוואנטי גם לכורים. לפורצים אין אינטרס לפרוץ אליו כי ברגע שפרצת למטבע אין לו כל ערך, למה שהם ישקיעו את המשאבים העצומים הללו בשביל להרוס משהו? אנחנו אפילו לא מסוגלים לקלוט את העוצמה של רשת הביטקוין, אגיד לך שלפני כמה שנים בדקו והיא היתה חזקה פי 8 מ-500 מחשבי העל הכי חזקים יחדיו, מאז העוצמה של הרשת גדלה יותר מפי 2 מיליון! אתה חושב שממשלה יכולה להגיע לעוצמה הזו ולהפיל אותו, אבל אתה טועה, אף אחד לא יכול, אחרת זה כבר היה קורה, זו עוצמה בלתי נתפסת.
אפס הוא לא יהיה שווה בחיים כי זה כמו דת, תמיד יהיה אנשים שיאמינו בו ומחשבים שיריצו את הקוד שלו, כל עוד עלות כריה ביטקוין בודד תהיה באיזור הכמה אלפי דולרים, הוא לא ירד יותר מתחת לערך זה.
באשר לעובדה שקיימים מטבעות מוצלחים יותר, זה נכון, יש לביטקוין הרבה בעיות. האנלוגיה הכי מוצלחת שמצאתי לעניין זה היא להתייחס לביטקוין כמו מין של ארנב שהגיע לטבע, לאיזור בתולי, והיה לו הרבה זמן לגדול באופן טבעי ולהתפשט ולצרוך בו את כל המשאבים (רשת המחשוב), גם אם יגיע עכשיו ארנב טוב וחזק יותר מכל בחינה, הוא לא יצליח להאפיל על הראשון, כי כל המשאבים כבר נוצלו. רשת הביטקוין לא יכולה לעבד קוד של מטבע אחר.
גם אית’ריום היא רשת חשובה מאוד, גם היא תפסה נישה משלה בעולם הקריפטו ויהיה מאוד קשה להחליפה.
אז מהו ביטקוין?
הוא פנקס חשבונות, הכי נדיר ומאובטח שקיים כרגע בעולם. כזה שדרושה אנרגיה עצומה כדי לתחזק. כזה שיכול לשמר את אנרגיית הערך של כל האנושות. כזה שהאנושות צריכה (מזכיר לך שכסף בעבר תמיד נולד ואומץ מתוך צורך) כי לפיאט שנתקענו איתו אין כל ערך אנרגטי.
כזה שמשמש כבר כיום בתור התשתית והמטבע הרזרבי לכל תחום הקריפטו.
יש אנשים שיגידו שקריפטו זו בועה כמו שהיה האינטרנט בשנות ה-2000.
והם צודקים, יש אלפי מטבעות חסרי כל ערך.
אבל בזמנו לא יכולת להשקיע במגמה עצמה, ל-TCP/IP לא היה טוקנים.
יכולת לקנות מניה של אמאזון ולהצליח ממש, או מניה של PETS.COM ולאבד את כספך. אבל לא יכולת להשקיע בתשתית.
פרוטוקול הביטקוין הוא המגמה עצמה. הוא התשתית של תחום הקריפטו, והתחום הזה הולך לשנות את עולם הערך הפיננסי ולעשות למתווכים מה שפרוטוקול ה-MP3 עשה לתעשיית המוזיקה והדיסקים.
אתה אומר שהוא אולי יגיע למאה אלף ליחידה ואין לך דרך לדעת.
אני אומר שהוא אולי יגיע ל-5 מיליון דולר ליח’ – שווי שוק 100 טריליון דולר.
אני ממש ממש אופתע אם הוא לא יעבור את המיליון דולר תוך חמש שנים מהיום.
אבל shit can happen. אילון מאסק ישגע את ההמונים.
לכן לא אשים שם את כל כספי, גם אם ה-Conviction שלי בשמיים.
וואי, חפרתי.

 

[יוסייוסייוס]

נו.. באמת..?!
גרפיקה וכדו' משתמש גם בהמון כח..

ממש לא דומה כלל.
מדובר בכמות אנרגיה מאוד משמעותית שעולה אחוזים נכבדים מהיצירה והשימוש בביטקוין.
ב. גרפיקה זאת היא צריכת-אנרגיה כמו כל דבר ולא ניתן לשנותה. כאן מדובר ביצירת משהו שאין לו כלום.
בקיצור:
מעניין מתי כולם יגידו.
איזה טיפשים היינו.
אני מאמין שעוד לא הרבה זמן...

 

[יוסייוסייוס]

סליחה, אבל לא הבנתי

מי משלם על החשמל?
מי מקבל למעיישה בסוף החודש 'חשבונית לתשלום' מחברת החשמל???

כל אדם שיוצר ביטקוין.
לא שייך ליצור באמצעים ביתיים, רק במפעל שלם.

 

[יוסייוסייוס]

והנה הביטקוין שווה היום פחות מ30000 $.
הפסיד בערך בחצי מערכו תוך זמן של בערך כחודש.

 

[yyff]

והנה הביטקוין שווה היום פחות מ30000 $.
הפסיד בערך בחצי מערכו תוך זמן של בערך כחודש.

אני לא הולך להיכנס איתך לשיח על זה כי מכל ההודעות שלך אני מבין שאתה חוזר על עצמך שוב ושוב נגד...
מעניין שכשהביטקוין עלה לא כתבת על זה.
כי גם אם הביטקוין היה עולה היום ב 7000% היית מנסה להסביר למה לא לקנות.

זה לא מרגש שהוא ירד כזו ירידה, כי ברור לכל מי שקונה אותו שהוא יכול לרדת ברמות אפילו יותר גבוהות, וכל מי שקונה אותו, קונה על דעת כן.
ולכל מי שקונה אותו גם ברור שהוא יכול פתאום לעלות בצורה שאתה לא תהנה כ"כ... ופתאום תראה שכל העצות שלך לא כ"כ עזרו כאן לאנשים.
כי כמו שכבר כתבתי, [זה לא קשור דווקא לביטקוין] אם יש יכולת להשקיע בהימור שיש אפילו 1% שהוא יקפוץ בצורה מאוד גבוהה, למה לא להניח שם קצת כסף שיש לך בצד. אולי תהיה יום אחד עשיר מזה. ובמיוחד ביטקוין שיש אנליסטים קצת יותר חכמים ממך שאומרים שהוא יכול להיות שווה מאות אלפי דולרים בהמשך, [גם אם אתה לא חושב כמוהם]
ההבדל בינינו הוא שאתה מביטקוין 100% לא תהיה עשיר, ומי שמשקיע בו יש 1% שהוא יהיה עשיר. [ועני הוא לא יהיה גם אם הביטקוין יקרוס ולא יהיה שווה אפילו סנט אחד, כי הוא לא השקיע בו כסף שנצרך עבורו].
אני ממש לא ממליץ להמר על כסף, אבל אי אפשר לשלול אפשרות כזאת על הסף.

[סליחה על הנימה התוקפנית, אבל לא בטוח שזה עזרה לאנשים לכתוב להם דעות שיכולות לגרום להם להרוויח פחות]

 

[יוחנן 1]

אני לא הולך להיכנס איתך לשיח על זה כי מכל ההודעות שלך אני מבין שאתה חוזר על עצמך שוב ושוב נגד...
מעניין שכשהביטקוין עלה לא כתבת על זה.
כי גם אם הביטקוין היה עולה היום ב 7000% היית מנסה להסביר למה לא לקנות.

זה לא מרגש שהוא ירד כזו ירידה, כי ברור לכל מי שקונה אותו שהוא יכול לרדת ברמות אפילו יותר גבוהות, וכל מי שקונה אותו, קונה על דעת כן.
ולכל מי שקונה אותו גם ברור שהוא יכול פתאום לעלות בצורה שאתה לא תהנה כ"כ... ופתאום תראה שכל העצות שלך לא כ"כ עזרו כאן לאנשים.
כי כמו שכבר כתבתי, [זה לא קשור דווקא לביטקוין] אם יש יכולת להשקיע בהימור שיש אפילו 1% שהוא יקפוץ בצורה מאוד גבוהה, למה לא להניח שם קצת כסף שיש לך בצד. אולי תהיה יום אחד עשיר מזה. ובמיוחד ביטקוין שיש אנליסטים קצת יותר חכמים ממך שאומרים שהוא יכול להיות שווה מאות אלפי דולרים בהמשך, [גם אם אתה לא חושב כמוהם]
ההבדל בינינו הוא שאתה מביטקוין 100% לא תהיה עשיר, ומי שמשקיע בו יש 1% שהוא יהיה עשיר. [ועני הוא לא יהיה גם אם הביטקוין יקרוס ולא יהיה שווה אפילו סנט אחד, כי הוא לא השקיע בו כסף שנצרך עבורו].
אני ממש לא ממליץ להמר על כסף, אבל אי אפשר לשלול אפשרות כזאת על הסף.

[סליחה על הנימה התוקפנית, אבל לא בטוח שזה עזרה לאנשים לכתוב להם דעות שיכולות לגרום להם להרוויח פחות]

יש צדק בדבריך שמי שרוצה להמר אז ביטקוין זה נשמע מקום נחמד לכך, אבל סתם לידיעה יש עוד מקומות שאפשר להמר בהם.
אבל לקרוא לביטקוין "השקעה" זה לא נכון!!
וזה ממש כמו שתקרא למי שקונה כרטיס פיס שהוא "משקיע" בפיס.