רווח - מקף - רווח או מקף ללא רווח?

מרכז שטרן להורות קלה · 21/12/15

שלום לכולם!

ראיתי שיש כותבים מקף (-) כשהוא צמוד למילה שלפניו, ונותנים רווח רק לאחריו.
וראיתי שיש הנותנים רווח בין לפניו ובין לאחריו.
מה נכון?
או אולי שניהם נכונים, אז מה ההבדל בשימוש בהם?

דוגמא:
'החפץ חיים- בעל מחבר ספר שמירת הלשון'
'החפץ חיים - בעל מחבר ספר שמירת הלשון'

תודה!

(ואגב, למה ה-WORD מציע תמיד מקף ארוך ומגושם, מה הענין בו ע"פ מקף קטן ועדין?)

אפכא מסתברא · 21/12/15

כבודו מבלבל בין 'מקף' לבין 'קו מפריד'. ה'מקף' - כשמו כן הוא, 'מקיף' שתי מלים לכלל ביטוי אחד. לדוגמא: 'בית-ספר' אין משמעו בית של ספר, כפי שאפשר להבין מילולית ע"י צירוף המלים, אלא יוצר משתיהן ביטוי בעל משמעות בפני עצמה. המקף הוא קו קצר, ואין רווחים לפניו ולאחריו - הוא מחבר את המלים ואינו מפריד (ומופרד) ביניהן.
לעומתו, הקו המפריד - אף הוא כשמו כן הוא - נועד להפריד בין חלקים במשפט. דוגמאות ראה כמעט בכל משפט שכתבתי כאן... צורתו - קו מארך יותר מן המקף (כאן באתר לא מצאתי כיצד אפשר לעשות זאת. בוורד ניתן לרשום אותו ע"י לחיצה בו זמנית על מקשי קונטרול ומינוס שביחידת המספרים שבמקלדת), ורווח אחד לפניו ורווח אחד לאחריו.

מרכז שטרן להורות קלה · 21/12/15

תודה על ההבהרה.

כמלמד שמכתיב לתלמידים, מתרגלים לומר 'מקף'.
לך תאמר להם 'קו מפריד' באמצע הכתבה. עוד יכתבו את זה בסיכום הסוגיא...

עכ"פ, לא התייחסת בדבריך למציאות של קו מפריד הצמוד למילה הראשונה ולאחריו רווח, ואני מסיק שזו טעות.

הבנתי נכון?

אברהם · 21/12/15

נכתב ע"י אורי ש;1901369:
תודה על ההבהרה.

כמלמד שמכתיב לתלמידים, מתרגלים לומר 'מקף'.
לך תאמר להם 'קו מפריד' באמצע הכתבה. עוד יכתבו את זה בסיכום הסוגיא...

עכ"פ, לא התייחסת בדבריך למציאות של קו מפריד הצמוד למילה הראשונה ולאחריו רווח, ואני מסיק שזו טעות.

הבנתי נכון?

טעות מוחלטת

ערך רב · 21/12/15

באופן הפוך מהרגיל

, דברי האפכא מסתברא נכונים ומסתברים.
רק הסרבול שהוא כתב לעשות קו מפריד בוורד, מיותר לחלוטין.
על פי בררות המחדל בוורד, כאשר אתה כותב רווח ומקף ורווח ואחריו מלה נוספת, הוא הופך את המקף אוטומטית לקו מפריד שהוא כאמור ארוך יותר.

למען דעת · 21/12/15

אמור מעתה:
"החפץ-חיים - בעל מחבר ספר שמירת-הלשון"

אפכא מסתברא · 21/12/15

נכתב ע"י ערך רב;1901631:
באופן הפוך מהרגיל , דברי האפכא מסתברא נכונים ומסתברים.
רק הסרבול שהוא כתב לעשות קו מפריד בוורד, מיותר לחלוטין.
על פי בררות המחדל בוורד, כאשר אתה כותב רווח ומקף ורווח ואחריו מלה נוספת, הוא הופך את המקף אוטומטית לקו מפריד שהוא כאמור ארוך יותר.

את האופן המסורבל כתבתי לטובת מי שצריך להגיה חומר שבו יש מקף במקום קו מפריד, או אם רצונך להוסיף קו מפריד בטקסט לאחר הקלדתו, שאז וורד נותן אוטומטית קו קצר ולא ארוך. אכן, אם תכניס קו מפריד תוך כדי הקלדת הטקסט על פי הסדר, יסדר זאת הוורד אוטומטית לקו ארוך.

יונתן1 · 21/12/15

ואיזה מקף צריך כשמציינים תרגום, לדוגמא: רשות אוטונומית (-עצמאית).

[יש עושים בכלל כך: (=עצמאית), אבל לא בכל ספר אפשר להכניס סימן זה].

בנימין41 · 21/12/15

במקרה שלך קו מפריד

אבי100 · 21/12/15

נכתב ע"י ערך רב;1901631:
באופן הפוך מהרגיל , דברי האפכא מסתברא נכונים ומסתברים.
רק הסרבול שהוא כתב לעשות קו מפריד בוורד, מיותר לחלוטין.
על פי בררות המחדל בוורד, כאשר אתה כותב רווח ומקף ורווח ואחריו מלה נוספת, הוא הופך את המקף אוטומטית לקו מפריד שהוא כאמור ארוך יותר.

על פי בררות המחדל בוורד, כאשר אתה כותב רווח ומקף ורווח ואחריו מלה נוספת ואחריו רווח הוא הופך את המקף אוטומטית לקו מפריד שהוא כאמור ארוך יותר

nechamizak · 21/12/15

אם למשפט שכתבת יש המשך, יש להוסיף קו מפריד נוסף לאחר התמורה:
"החפץ חיים"- בעל מחבר ספר שמירת הלשון - נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה.

עדיאל · 21/12/15

נכתב ע"י למען דעת;1901665:
אמור מעתה:
"החפץ-חיים - בעל מחבר ספר שמירת-הלשון"

בעל-מחבר.
הוא הרי לא בעלה של המחבר(ת)...

מרכז שטרן להורות קלה · 21/12/15

חברה, אל תיקחו את קשה מידי, המצאתי משפט בשביל הדוגמא.

עולה לי עוד שאלה:
'אל תיקחו את קשה מידי' או 'אל תיקחו את קשה מידאי'

משום מה פעם שמעתי שכמות רבה כותבים עם א' - מידאי.
אני לא משתמש בזה, אך מעניין אם שמעתם על זה.

ביד הלשון · 24/12/15

נכתב ע"י למען דעת;1901665:
"החפץ-חיים - בעל מחבר ספר שמירת-הלשון"

ע"פ הכללים, מקף יבוא רק בצירוף שבו המילה הנסמכת זהה בצורת הנפרד והנסמך שלה.
לדוגמה: חד-פעמי.
אבל כאשר יש הבדל בין צורת הנפרד לצורת הנסמך - אין צורך במקף.
לכן: שמירת הלשון (ולא שמירת-הלשון).

ירוק עד45 · 24/12/15

נכתב ע"י nechamizak;1902060:
אם למשפט שכתבת יש המשך, יש להוסיף קו מפריד נוסף לאחר התמורה:
"החפץ חיים"- בעל מחבר ספר שמירת הלשון - נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה.

דוקא למשפט הזה יש כללים אחרים:

ה'חפץ חיים'-בעל מחבר ספר שמירת הלשון- נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה...

היות והמקפים הללו של משפט בתוך משט מהוות כעין סוגר, מה שמציב אותם דבוקים לתחילתו של המשפט הזה - וסופו.

עדיאל · 24/12/15

נכתב ע"י ירוק עד45;1907206:
דוקא למשפט הזה יש כללים אחרים:

ה'חפץ חיים'-בעל מחבר ספר שמירת הלשון- נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה...

היות והמקפים הללו של משפט בתוך משט מהוות כעין סוגר, מה שמציב אותם דבוקים לתחילתו של המשפט הזה - וסופו.

מעודי לא שמעתי על כלל שכזה.

עדיאל · 24/12/15

נכתב ע"י אורי ש;1902195:
חברה, אל תיקחו את קשה מידי, המצאתי משפט בשביל הדוגמא.

עולה לי עוד שאלה:
'אל תיקחו את קשה מידי' או 'אל תיקחו את קשה מידאי'

משום מה פעם שמעתי שכמות רבה כותבים עם א' - מידאי.
אני לא משתמש בזה, אך מעניין אם שמעתם על זה.

מדי (בלי א', וגם בלי י')

מרכז שטרן להורות קלה · 25/12/15

נכתב ע"י עדיאל;1908374:
מדי (בלי א', וגם בלי י')

מוכרח?

בנימין41 · 25/12/15

ברור שבלי יוד.

ערך רב · 25/12/15

בגמרא כתוב תמיד "יותר מדאי" עם אל"ף אך בלי יו"ד.
[ראה למשל ברכות לד, א: מסרב יותר מדאי, מאריך יותר מדאי, מקצר יותר מדאי.]

אך בזמננו מקובל לכתוב "מדי" בלי אל"ף [וכן ראוי על פי המשמעות, שהוא יותר מ-די, כלומר יותר ממספיק.]

ויו"ד? מאן דכר שמיה! הרי זה כאילו תכתוב שחזרת מיבית הכנסת.
אחרי מ"ם היחס לעולם לא מוסיפים יו"ד.