אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק... הניגוד שבין חובשי הספסלים לבין חובשי הפראקים לשם חבישתם הוא תהומי.
הרבה זמן לא זכור לי שהעלית פוסט, והעלית סיטואציה מוכרת מהחיים בזווית אחרת ויפה. במילים אחרות: כתוב יותר!
יחד עם זאת, נפלת בדבר שהוא מקור נפילתם של רבים מבין הכותבים. שים לב לפער בין חלק תיאורי, שלשונו הוא יותר ספרותי, לבין החלק בו אתה חושב/מדבר, שם הכתיבה צריכה להיות יותר שוטפת ופחות גבוהה - כמו שמדברים או חושבים.
גם בחלק התיאורי יש מקום לשים גבולות לנושא הדקדוק הנכון. לפעמים זה מקשה על רצף הקריאה ומוציא מריכוז. שים לב למשפט הבא:
קודם כל - הפסיק מיותר. דבר שני, וחשוב יותר: אמת נכון שעל פי כל כלל תחבירי צדקת במשפט, אבל יחד עם זאת ה'הנחתיה' הזה פשוט קוטע את הרצף. כתוב פשוט 'והנחתי אותה'. זה יותר קליל. זה משחק סכום אפס די עדין - אבל חשוב, וצריך לשחק איתו במידה הנכונה.