קשתו דרך ויכוננה

[חגי פאהן]

יש מתג בו' של 'ויכוננה', ואין דגש בי'. האם השוא בי' נחשב שוא נח או נע? או מרחף? תודה.

 

[חגי פאהן]

"כי עת לחננה" - השוא בנ' נח או נע?

 

[בתיה רחל]

ב"ה
לכאורה שווא נע בשניהם.
גם כי אין אפשרות לבטא את זה בשווא נח,
וגם ב "לחננה" יש מתג בח' ונ' קמוצה - תנועה גדולה,
ויכוננה - תנועה גדולה לפני ומתג אחרי.

 

[אפכא מסתברא]

לגבי 'לחננה' - כלל ברור וידוע, החמישי בכלליו של ר' אליהו בחור - השווא באות הראשונה בין שתי אותיות הדומות הוא נע.
לגבי 'ויכוננה' - מסתבר שאכן השווא תחת היו"ד הוא נע, כי שווא אחרי מתג הוא נע. (כמדומני שאין יוצאים מן הכלל הזה.)

 

[חגי פאהן]

לגבי 'לחננה' - כלל ברור וידוע, החמישי בכלליו של ר' אליהו בחור - השווא באות הראשונה בין שתי אותיות הדומות הוא נע.

כמדומני שאם תכנסו לרוב בתי הכנסת ב"וללוי אמר", תשמעו שוא נח, ולא קיבלו כלל זה, חוץ ממקומות שיש סיבה אחרת שיהיה נע כגון שהיה ראוי להיות דגש כגון "והתפללו".
אבל באמת רק עכשיו ראיתי שיש מתג בח'.

וגם ב "לחננה" יש מתג בח' ונ' קמוצה - תנועה גדולה,

איך הקמץ שאחרי השוא משפיע עליו? לא חסרים שואים נחים שיש אחריהם תנועה גדולה.

 

[אפכא מסתברא]

כמדומני שאם תכנסו לרוב בתי הכנסת ב"וללוי אמר", תשמעו שוא נח, ולא קיבלו כלל זה, חוץ ממקומות שיש סיבה אחרת שיהיה נע כגון שהיה ראוי להיות דגש כגון "והתפללו".

האמת, לא שמתי לב איך ביטא ה'בעל קורא' את הל' השוואית ב'וללוי', אבל לצערי הרב - אי אפשר לפסוק הלכה ( ) מאופן קריאתם של רוב-ככל בעלי הקריאה בבתי הכנסת שפקדתי בעשרות השנים האחרונות... בכל מקרה, קשה לי להבין איך יכולים לבטא את הל' השוואית בשווא נח, אלא אם כן מפסיקים מעט אחריה לפני שאומרים את הלמ"ד של 'לוי', ואילו היו מפסיקים - מן הסתם כי אז שמתי לב לכך...