הנושאים החמים
הנושאים החמים
מורה: שלום אמא של ציפי, מה שלומך? מה שלום ציפי?
אמא: אה... שלום המורה. ציפי ישנה, כלומר, בהתעוררות מוקדמת. המון תודה על ההשקעה. השיעורים פשוט מרתקים. גם אנחנו שומעים לפעמים.
מורה: מצויין מצויין. הקלטתי היום חמישה שיעורים. וודאי שמתן לב! הושיבי אותה עם הספרים, המחברות, כלי הכתיבה והכי חשוב- בחדר שקט ונעים. אווירת למידה היא חיונית עבור הילדה. ציפי כבר בכיתה ג'. כיתה קריטית. בדיוק במעבר בין הבשלות של הגיל הרך, לבין הריאקציה המודיקלית המתפתחת בסביבות גיל 9. תוכלי לשמוע בפינת היועצת טיפים ועצות להקניית בגרות למידה. אל תדאגי, אמא של ציפי, כולנו כאן נותנים יד ביד.
אמא: אה? אני לא כל כך מבינה. פשוט, המורה, יש כאן רעש, הילדים שיהיו בריאים, התחילו לקום, ואיך אומרים? על רגל ימין כפשוטו. אחד על השני.
מורה: עכשיו קמים? נו! חשוב מאוד להעיר אותם בזמן, לשמור על שיגרת למידה. ומתי הם מתפללים? ואוכלים? באמת, אמא של ציפי, אסור להזניח אותם להתמרחות חסרת תכלית במיטות. השעה עשר ועשרים. זאת שעה של שיעור שלישי לפי סדר המערכת. אבקש את התייחסותך הרצינית.
אמא: כמובן, בוודאי. תודה המורה, פשוט... פשוט.. (די!!! שמעון! ששששששש.... תפסיק לצעוק)
מורה: ובכן, הייתי רוצה לקבל רגע את ציפי. קשר לב- שמע הוא קריטי עבור הילדה הרכה המצויה בתהליכי גדילה אינטנסיביים כאמור.
אמא: כמובן כמובן, תודה רבה. (מכסה את השפופרת ומזעיקה את ציפי מהמיטה מפוזמת ואפופת שינה)
מורה: שלום ציפי, ברוכה הנמצאת! מה שלומך תלמידתי היקרה?
ציפי: אה...בסדר. (אמא: תגידי ברוך השם!) בעצם לא... ברוך השם.
המורה: את מתרגשת ציפי. את בטח מתגעגעת. גם אני מאוד מתגעגעת אלייך. בואי חמודה. שבי לך בשולחן הכתיבה שלך. אני רוצה להסביר לך כיצד לייצר אווירה לימודית.
ציפי: (מסתכלת על אמא בעיניים כלות, לוחשת: מזה שולחן כתיבה אמא??? אמא מושכת את ציפי לחדר הבנות מעיפה ערמות ביגוד מהמכתביה העתיקה של דודה שושנה, מזיזה כמה חפצי נוי זוטרים ומושיבה את ציפי לידו)
המורה: התיישבנו?
ציפי: אהה.
המורה: נפלא. עכשיו תפתחי את הקלמר.
ציפי: אבל אמא הביאה לי דברים בלי קלמר. (אמא: שששששששש... הקלמר בכביסה. תגידי הקלמר בכביסה) אהה. הקלמר בכביסה.
המורה: בכביסה? כמה מרענן. עתה אשמח אם תפתחי לרגע מחברת תורה. (אמא מגישה לציפי מחברת)
ציפי: אבל אמא, יש כאן משבצות? ( ששששששש...... כבר נביא אחרת)
המורה: טוב, זמננו תם. אני שמחה שאתן מתחילות לעבוד על אווירת למידה בתית. ולא לשכוח למלא בדף פירוט יום יום: מה למדנו, מה השלמנו, מה כתבנו, מה לא כתבנו, מה היה קשה, מה היה בינוני, עבור אילו משימות נדרשה מורה פרטית, ובאילו מטלות הילדה חטפה התמוטטות עצבים. מאוד חשוב, אמא של ציפי. מאוד מאוד חשוב. הכל כמובן, בשביל שיהיה לנו ממד מדוקדק ומדויק עבור התעודה הקריטית של כיתה ג'.
אמא: כמובן, המורה. כמובן. חשוב מאוד. (ציפי תגידי תודה רבה!)
ציפי: המורה כמובן, תודה רבה המורה. כמובן.
אמא: אה... שלום המורה. ציפי ישנה, כלומר, בהתעוררות מוקדמת. המון תודה על ההשקעה. השיעורים פשוט מרתקים. גם אנחנו שומעים לפעמים.
מורה: מצויין מצויין. הקלטתי היום חמישה שיעורים. וודאי שמתן לב! הושיבי אותה עם הספרים, המחברות, כלי הכתיבה והכי חשוב- בחדר שקט ונעים. אווירת למידה היא חיונית עבור הילדה. ציפי כבר בכיתה ג'. כיתה קריטית. בדיוק במעבר בין הבשלות של הגיל הרך, לבין הריאקציה המודיקלית המתפתחת בסביבות גיל 9. תוכלי לשמוע בפינת היועצת טיפים ועצות להקניית בגרות למידה. אל תדאגי, אמא של ציפי, כולנו כאן נותנים יד ביד.
אמא: אה? אני לא כל כך מבינה. פשוט, המורה, יש כאן רעש, הילדים שיהיו בריאים, התחילו לקום, ואיך אומרים? על רגל ימין כפשוטו. אחד על השני.
מורה: עכשיו קמים? נו! חשוב מאוד להעיר אותם בזמן, לשמור על שיגרת למידה. ומתי הם מתפללים? ואוכלים? באמת, אמא של ציפי, אסור להזניח אותם להתמרחות חסרת תכלית במיטות. השעה עשר ועשרים. זאת שעה של שיעור שלישי לפי סדר המערכת. אבקש את התייחסותך הרצינית.
אמא: כמובן, בוודאי. תודה המורה, פשוט... פשוט.. (די!!! שמעון! ששששששש.... תפסיק לצעוק)
מורה: ובכן, הייתי רוצה לקבל רגע את ציפי. קשר לב- שמע הוא קריטי עבור הילדה הרכה המצויה בתהליכי גדילה אינטנסיביים כאמור.
אמא: כמובן כמובן, תודה רבה. (מכסה את השפופרת ומזעיקה את ציפי מהמיטה מפוזמת ואפופת שינה)
מורה: שלום ציפי, ברוכה הנמצאת! מה שלומך תלמידתי היקרה?
ציפי: אה...בסדר. (אמא: תגידי ברוך השם!) בעצם לא... ברוך השם.
המורה: את מתרגשת ציפי. את בטח מתגעגעת. גם אני מאוד מתגעגעת אלייך. בואי חמודה. שבי לך בשולחן הכתיבה שלך. אני רוצה להסביר לך כיצד לייצר אווירה לימודית.
ציפי: (מסתכלת על אמא בעיניים כלות, לוחשת: מזה שולחן כתיבה אמא??? אמא מושכת את ציפי לחדר הבנות מעיפה ערמות ביגוד מהמכתביה העתיקה של דודה שושנה, מזיזה כמה חפצי נוי זוטרים ומושיבה את ציפי לידו)
המורה: התיישבנו?
ציפי: אהה.
המורה: נפלא. עכשיו תפתחי את הקלמר.
ציפי: אבל אמא הביאה לי דברים בלי קלמר. (אמא: שששששששש... הקלמר בכביסה. תגידי הקלמר בכביסה) אהה. הקלמר בכביסה.
המורה: בכביסה? כמה מרענן. עתה אשמח אם תפתחי לרגע מחברת תורה. (אמא מגישה לציפי מחברת)
ציפי: אבל אמא, יש כאן משבצות? ( ששששששש...... כבר נביא אחרת)
המורה: טוב, זמננו תם. אני שמחה שאתן מתחילות לעבוד על אווירת למידה בתית. ולא לשכוח למלא בדף פירוט יום יום: מה למדנו, מה השלמנו, מה כתבנו, מה לא כתבנו, מה היה קשה, מה היה בינוני, עבור אילו משימות נדרשה מורה פרטית, ובאילו מטלות הילדה חטפה התמוטטות עצבים. מאוד חשוב, אמא של ציפי. מאוד מאוד חשוב. הכל כמובן, בשביל שיהיה לנו ממד מדוקדק ומדויק עבור התעודה הקריטית של כיתה ג'.
אמא: כמובן, המורה. כמובן. חשוב מאוד. (ציפי תגידי תודה רבה!)
ציפי: המורה כמובן, תודה רבה המורה. כמובן.
נערך לאחרונה ב:
