בסופו של עניין אין תחליף לשימוש בהגיון הבריא...
הקוים ביד הם סוג של 'קמטים' שנוצרים בתהליך של שנים!
תנסה 'לצבוט' את כף ידך למשך שעה או אפילו יום שלם, בטוחני שלא יווצר שם שום קמטוט!
נו נו אבל הרי זה 'מחזק' ואם יהודי אחד 'תם' ששומע את הדרשה יתפלל יותר טוב בעשי"ת, שווה לי את כל הבלוף... ואני אגן על הסיפור בכל תוקף!
אתן דוגמא מדוע תם העידן בו ניתן לחזק אנשים בסיפורי סבתא, מסיפור שנתפרסם לפני כחצי שנה – ושוברו בצידו.
נגיד חרדי שביקר בישיבה בלוס אנג'לס. בצאתו מהישיבה הבחין בשלט חוצות שתלוי בדיוק מול בניין הישיבה – ועליו תמונות תועבה. הנגיד הזדעזע מכך שמאות בחורי הישיבה נתקלים בתמונות אלו מדי יום, בכל עת שהם יוצאים מבנין הישיבה.
הוא התקשר מיד לחברה המשכירה את שטח הפרסום, וביקש לרכוש את אותו שטח הפרסום, במטרה להוריד את שלט התועבה. נציג החברה השיב כי השטח מושכר. הנגיד, בתגובה, ציין שהוא מוכן לשלם יותר מהמחיר הרגיל. "אתה מוכן לשלם 1,000 דולר ביום?", שאל הנציג, והנגיד השיב: "אכן".
בחסכונותיו הנזילים היו לנגיד 90,000 דולר, והוא החליט להשקיע אותם בזה: חצי שעה לאחר מכן צלצל נציג חברת הפרסום אל הנגיד, ואמר לו שהחברה המפרסמת מוכנה להסיר את השלט. הנגיד השיב כי הוא ישכור את השטח למשך 90 יום, תמורת 90,000 דולר…
"איזה מוצר תרצה לפרסם?", שאל הנציג, והנגיד השיב: "לא יודע!". שטח הפרסום נותר ריק למספר ימים, לאחריהם חזר אליו הנציג שוב, ואמר כי השטח לא יכול להישאר ריק. "אתה חייב להציב שלט כלשהו", אמר. לנגיד לא היה באמת מה לפרסם שם, אבל בהברקה של רגע אמר כי הוא רוצה שלט, שיתחלף מדי יום. על השלט יהיו המילים: "עוד 90 ימים", ולמחרת: "עוד 89 ימים", ולמחרת: "עוד 88 ימים", וכן הלאה…
מספר ימים עברו, ותושבי האזור החלו לתהות על הפרסום המסתורי. הסקרנות גברה, והשלט המקורי היה נושא השיחה באזור. גם עיתונאים וכלי תקשורת יצרו איתו קשר, במטרה להבין מה עומד מאחורי הפרסום. הוא סירב לגלות. "מדובר בהפתעה", אמר, וזאת בזמן שהוא לא תכנן כלל לפרסם מוצר מסוים, אלא רק למנוע את פרסום תמונות התועבה…
ימים ספורים לפני תום תקופת הפרסום, קיבל הנגיד שיחת טלפון מפתיעה מחברת 'קוקה קולה' שראתה בשלט הזה הזדמנות פרסומית גדולה: "אתה תפרסם את מה שאתה מתכנן לפרסם במקום אחר, ואנחנו נרכוש ממך את הזכות לפרסם ביום ה-90, תמורת הסכום האסטרונומי של 3 מיליון דולר(!!!)".
לאחר 90 הימים התפרסמה במקום תמונה של קוקה קולה…
"בערב חג החנוכה האחרון, קיבל הנגיד היהודי קיבל מחברת 'קוקה קולה' 3 מיליון דולר", מסיים הרב את סיפורו המפתיע. "והכול, בזכות המצווה שעשה והדאגה שלו למען קדושת בחורי ישראל! זה 'ויחי יעקב' – אשריהם ישראל! בשנת תשפ"ב יש עוד מעם ישראל מי שמוכן, שבחורי ישראל לא יראו כאלו תמונות!! אפילו שאנחנו בזמן כזה – אנחנו עוד חיים!! אשריהם ישראל!!" .
ובכן באחד הפורומים התורניים חקרו את הסיפור, והגיעו למסקנה שהומצא במוחו הקודח של דרשן כלשהו מלייקווד...
מה עושים עם התופעה של מגידים ומרצים שמספרים סיפורי סבתא?
היהדות היא אמת לכל בעל הגיון בריא, ואינה צריכה חיזוק מסיפורי להד"ם של מגידים...
די! הגיעה העת להפסיק!
ולסיום אני רואה חובה לצטט מה שכתב שם מאן דהו: