הנושאים החמים
הנושאים החמים
הסברים על מסכי LCD, חלק א'
אני לא ידוע אם הציבור רוצה את כל האריכות שאני הולך לכתוב כאן, יש בזה הרבה פרטים טכניים אל אני חושב שיש שיהיה להם שימושי.
אני לא אכנס לכל פרטי הטכנולוגיה של ה LCD, רק אציין שיש 3-4 של פאנלים.(פאנל זה בעצם ה"זכוכית" ששם יש את כל הנקודות שמרכיבות את המסך, זה בעצם הלב של המסך, בנוסף לזה יש את האלקטרוניקה שכל יצרן מחליט להרכיב לפאנל ויש את הפלסטיקה שזה המעטפת החיצונית והחיבורים וכדו')
הפאנלים הכי זולים והכי נפוצים (נדבר על הסיבות אח"כ) נקראים TN. היתרונות שלהם 1) מאוד זולים לייצור, 2) קצב רענון גבוה (על הנייר-נדבר על זה לקמן) 3)הטכנולוגיה מאוד מפותחת.
חסרונות,
1) זוויות הצפייה שלהם גרועות מאוד ביחס לשאר הטכנולוגיות. בעיקר במישור האופקי. זה הסיבה שגם כאשר אתה מסתכל ממש מולם יהיה הפרש בגוונים בין קצה אחד של המסך לקצה אחר, כי אתה מסתכל ממש מול רק חלק אחד וחלק אחר הוא קצת בזווית ובמסכים אלו יש הבדל גוונים מאוד גדול גם בזוויות קטנות. זאת הבעיה העיקרית שלהם ולכן את המסכים היקרים באמת מייצרים בשיטות אחרות.
2)גם בד"כ הם מסכי 6 ביט. זה אומר למעשה שהם לא באמת יכולים לייצר את כל 16.7 מליון צבעים שהמחשב מפיק (אם משהוא רוצה את החישוב המדוייק שיבקש) , אלא רק 262 אלף וכדי לייצר את שאר הגוונים הם משתמשים בטריקים אופטיים שונים (אחד נקרא DITHERING שזה בעצם שילוב של כמה צבעים אחד ליד השני שנראים כמו גוון אחר לעין, ויש עוד שיטה שנקראת FRC אבל זה מסובך ולא כ"כ מקובל אז נדלג על זה עכשיו). במצבים האלו הם יכולים להפיק כ-16.2 מליון גוונים (קצת פחות מ-8 ביט האמיתיים, כי השיטות הנ"ל לא עובדות טוב על הגוונים הכהים). תכל'ס מקובל שמסכי TN יכולים להפיק בין 50 ל-80 אחוז מה GAMUT (תקן של קשת צבעים של ה NTSC).
אין סיבה אמיתית שהם מיוצרים רק ב-6 ביט ולא ב-8, רק סיבה כלכלית, הם בד"כ משווקים כמסכים זולים וזה מאוד מוזיל את עלויות הייצור, וגם בגלל שאנשים הם כמו כבשים, והם רצים אחרי המספרים שהיצרן בדה מליבו והחליט לרשום ע"ג האריזה, ובמסכי 8 ביט קשה מאוד לעשות קצב ריענון של 2 MS או 4, לכן היצרנים מעדיפים מסכים "מהירים" עם הרבה פחות גוונים מאשר לכאורה יותר איטיים ויקרים אבל עם כל הקשת.
יש יצרנים שכן מייצרים פאנלים של TN עם 8 ביט, סמסונג למשל.
אחרי זה יש עוד שתי רמות שנקראות MVA ו PVA שהם מאוד דומות, והם שילוב בין ה IPS לקמן לבין ה TN, ומשלבים זוויות טובות יחסית עם קצב רענון גבוה, בעיקר מיוצרים ע"י LG פיליפס, וקצת NEC.
ויש את הרמה הגבוהה שנקראת IPS, הם הכי טובים, בדגמים הממש טובים יש כמעט 160-170 מעלות עם סטיית גוון אפסית ממש. הם גם נותנים 100% מהגוונים של קשת ה GAMUT. הם מיוצרים בעיקר ע"י HITACHI וקצת ע"י סוני, הרבה יצרנים משלבים את הפאנלים שלהם במסכים היוקרתיים ביותר שלהם. כמו DELL בכמה דגמים וגם APPLE, צריך לבדוק כל דגם לגופו.
מבחינת מחירים מסכי IPS עולים בין פי 3 לפי 5 ממסכי TN באותו גודל.
למה כתבתי קודם שהנתונים על האריזה הם שקריים ?
יש תקן ISO עולמי לבדיקת ריענון של פיקסל משחור ללבן ובחזרה, התקן נקרא ISO 13406-2, האמת שהוא לא מספק הרבה מידע על ביצועי המסך באמת כי זה סיטואציה לא שכיחה שפיקסל יעבור כאלו מצבים קיצוניים, ובדרך כלל מדובר על מעבר בגווני האפור של הפיקסלים (גם בציבעוניים זה אפור ויש פילטר צבעוני על זה), ושם המספרים הרבה יותר מחמיאים למסכים, ולכן (ומעוד סיבה) היצרנים החליטו לרשום את קצבי הרעינון שלהם במעבר מגווני אפור הם קוראים לזה G2G = Gray to Gray, אבל כיוון שזה לא התקן הרשמי (שהוא כאמור קיצוני מלבן לשחור וכו') כל אחד החליט על דעת עצמו מה נקרא אפור, וממילא 2 MS של יצרן אחד יכול להיות שווה ל 6 MS של יצרן אחר. קאפיש ?
-המשך יבוא
אני לא ידוע אם הציבור רוצה את כל האריכות שאני הולך לכתוב כאן, יש בזה הרבה פרטים טכניים אל אני חושב שיש שיהיה להם שימושי.
אני לא אכנס לכל פרטי הטכנולוגיה של ה LCD, רק אציין שיש 3-4 של פאנלים.(פאנל זה בעצם ה"זכוכית" ששם יש את כל הנקודות שמרכיבות את המסך, זה בעצם הלב של המסך, בנוסף לזה יש את האלקטרוניקה שכל יצרן מחליט להרכיב לפאנל ויש את הפלסטיקה שזה המעטפת החיצונית והחיבורים וכדו')
הפאנלים הכי זולים והכי נפוצים (נדבר על הסיבות אח"כ) נקראים TN. היתרונות שלהם 1) מאוד זולים לייצור, 2) קצב רענון גבוה (על הנייר-נדבר על זה לקמן) 3)הטכנולוגיה מאוד מפותחת.
חסרונות,
1) זוויות הצפייה שלהם גרועות מאוד ביחס לשאר הטכנולוגיות. בעיקר במישור האופקי. זה הסיבה שגם כאשר אתה מסתכל ממש מולם יהיה הפרש בגוונים בין קצה אחד של המסך לקצה אחר, כי אתה מסתכל ממש מול רק חלק אחד וחלק אחר הוא קצת בזווית ובמסכים אלו יש הבדל גוונים מאוד גדול גם בזוויות קטנות. זאת הבעיה העיקרית שלהם ולכן את המסכים היקרים באמת מייצרים בשיטות אחרות.
2)גם בד"כ הם מסכי 6 ביט. זה אומר למעשה שהם לא באמת יכולים לייצר את כל 16.7 מליון צבעים שהמחשב מפיק (אם משהוא רוצה את החישוב המדוייק שיבקש) , אלא רק 262 אלף וכדי לייצר את שאר הגוונים הם משתמשים בטריקים אופטיים שונים (אחד נקרא DITHERING שזה בעצם שילוב של כמה צבעים אחד ליד השני שנראים כמו גוון אחר לעין, ויש עוד שיטה שנקראת FRC אבל זה מסובך ולא כ"כ מקובל אז נדלג על זה עכשיו). במצבים האלו הם יכולים להפיק כ-16.2 מליון גוונים (קצת פחות מ-8 ביט האמיתיים, כי השיטות הנ"ל לא עובדות טוב על הגוונים הכהים). תכל'ס מקובל שמסכי TN יכולים להפיק בין 50 ל-80 אחוז מה GAMUT (תקן של קשת צבעים של ה NTSC).
אין סיבה אמיתית שהם מיוצרים רק ב-6 ביט ולא ב-8, רק סיבה כלכלית, הם בד"כ משווקים כמסכים זולים וזה מאוד מוזיל את עלויות הייצור, וגם בגלל שאנשים הם כמו כבשים, והם רצים אחרי המספרים שהיצרן בדה מליבו והחליט לרשום ע"ג האריזה, ובמסכי 8 ביט קשה מאוד לעשות קצב ריענון של 2 MS או 4, לכן היצרנים מעדיפים מסכים "מהירים" עם הרבה פחות גוונים מאשר לכאורה יותר איטיים ויקרים אבל עם כל הקשת.
יש יצרנים שכן מייצרים פאנלים של TN עם 8 ביט, סמסונג למשל.
אחרי זה יש עוד שתי רמות שנקראות MVA ו PVA שהם מאוד דומות, והם שילוב בין ה IPS לקמן לבין ה TN, ומשלבים זוויות טובות יחסית עם קצב רענון גבוה, בעיקר מיוצרים ע"י LG פיליפס, וקצת NEC.
ויש את הרמה הגבוהה שנקראת IPS, הם הכי טובים, בדגמים הממש טובים יש כמעט 160-170 מעלות עם סטיית גוון אפסית ממש. הם גם נותנים 100% מהגוונים של קשת ה GAMUT. הם מיוצרים בעיקר ע"י HITACHI וקצת ע"י סוני, הרבה יצרנים משלבים את הפאנלים שלהם במסכים היוקרתיים ביותר שלהם. כמו DELL בכמה דגמים וגם APPLE, צריך לבדוק כל דגם לגופו.
מבחינת מחירים מסכי IPS עולים בין פי 3 לפי 5 ממסכי TN באותו גודל.
למה כתבתי קודם שהנתונים על האריזה הם שקריים ?
יש תקן ISO עולמי לבדיקת ריענון של פיקסל משחור ללבן ובחזרה, התקן נקרא ISO 13406-2, האמת שהוא לא מספק הרבה מידע על ביצועי המסך באמת כי זה סיטואציה לא שכיחה שפיקסל יעבור כאלו מצבים קיצוניים, ובדרך כלל מדובר על מעבר בגווני האפור של הפיקסלים (גם בציבעוניים זה אפור ויש פילטר צבעוני על זה), ושם המספרים הרבה יותר מחמיאים למסכים, ולכן (ומעוד סיבה) היצרנים החליטו לרשום את קצבי הרעינון שלהם במעבר מגווני אפור הם קוראים לזה G2G = Gray to Gray, אבל כיוון שזה לא התקן הרשמי (שהוא כאמור קיצוני מלבן לשחור וכו') כל אחד החליט על דעת עצמו מה נקרא אפור, וממילא 2 MS של יצרן אחד יכול להיות שווה ל 6 MS של יצרן אחר. קאפיש ?
-המשך יבוא
