קורונה קורנים מאושר :)

שמחה לשמח · 19/3/20

גוייבה · 19/3/20

נכתב ע"י יולי בולי:
מפתיע: בעל הטורים משווה את גאולת מצרים, בה צוו בני ישראל "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" לגאולה האחרונה, לה אנו מצפים, משוועים ומייחלים. כדרכו, משווה בעל הטורים מילים וביטויים המופיעים בלשון זהה בתנ"ך, ובאופן זה מפרש את הנאמר.

בעל הטורים מפרש את הפסוק, המובא בפרשת בא אודות הלילה הגדול, ליל הגאולה, בו מצווה ה' את בני ישראל באמצעות משה רבנו: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו".

בעל הטורים מצא קשר בין ארבעת הפעמים שכתוב בתנ"ך: "יאכלוהו". בשלוש הפעמים המילה "יאכלוהו" כתובה בחומש, פעמיים בהקשר לליל יציאת מצרים, פעם בפסח ראשון, (שמות י"ב: "ומצות על מרורים יאכלוהו") פעם שניה בפסח שני, (במדבר ט': "על מצות ומרורים יאכלוהו") ופעם שלישית בימי המילואים של המקדש, שהחלו בכ"ג אדר ונמשכו 8 ימים עד א' ניסן, ששם ציווה ה' לאהרן ובניו שלא יצאו מאהל מועד משך כל אותם ימי המילואים (ויקרא ח': "אהרן ובניו יאכלוהו").

בשני המקומות הראשונים ציווה ה' את ישראל שלא לצאת מהבית. בפעם השלישית הצטוו, כאמור, אהרן ובניו שלא לצאת מפתח אוהל מועד כל אותם ימים.

הפעם הרביעית כתובה בנבואת ישעיהו (ישעיהו ס"ב): "כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה' ומקבציו ישתוהו בחצרות קדשי". שם לא מורה הנביא שלא לצאת מהבית, אבל שימו לב טוב לדברי הקודש של בעל הטורים: "הוקשו הגאולות אחת לשניה, הגאולה הראשונה לגאולה האחרונה".

דברי בעל הטורים

קשה להתעלם מההקשר המוחשי בין ימים אלו, ימים שלא נודעו כמותם מעולם, בהם מצווים אזרחי ישראל שלא לצאת מבתיהם. האין הדברים מרמזים לנו על ביאת הגאולה האחרונה, ועל כן מצווה עלינו בורא עולם, באמצעות שליחיו, שלא נצא מהבית גם כעת, בשלהי חודש אדר תש"פ?!

בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להיגאל. המהר"ל כותב על חודש ניסן כך: "הוא חודש הגאולה, בו נגאלו ממצרים, ובו קיבל יעקב הברכות, ובו עתידין להגאל, ובו נולד יצחק, ובו נעקד על גב המזבח, ובו רמז לישראל שהוא ראש תשועה". (מהר"ל, גבורות ה' פרק לה)

עוד ראוי לשים לב לדברי ה"שם משמואל" על פרשת ויקהל: "בכל שנה, בחודש אדר שקודם ניסן, נותנים מן השמים התעוררות חדשה בלב ישראל, אפילו לאותם שהיו בכל השנה בבחינת שינה".

ייתכן כי ימים אלו, שלא נודע כמותם מעולם, הינם ימי רצון. הבה ננצל את ימי הבידוד שנכפו עלינו, את השהות בבתים, את הזמן שאולי התפנה מעט – ונקרא אל אלוקים בחוזקה. נזעק לפניו בקול גדול שכימים בהם הוציאנו מארץ מצרים יראנו נפלאות, ונזכה בקרוב להתגשמותם של כל נבואות הנחמה, ולבניין בית המקדש במהרה.

ומה תפקידינו כעת, בימים גורליים אלו? תשובה. תשובה. תשובה. להתחרט על כל עוונותינו, לפתוח דף חדש, נקי וחלק, לזכור שבורא עולם רחום וחנון ומרבה לסלוח, ולהתחיל להתקרב אליו, ללמוד את תורתו ולשמור את מצוותיו באהבה.

אלף צלצולים!