דה מרקר:
מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים
המודל המתמטי שעליו מסתמך משרד הבריאות בטיפול בקורונה מצייר את תרחישי התחלואה והתמותה בישראל - לפני צעדי המנע שננקטו ■ המשתנה המכריע: קצב ההדבקה ■ משך המגפה המשוער לפי המודל: בין שמונה חודשים לשנתיים וחצי
פורסם ב-11:30
כיצד קובעת מדינת ישראל את צעדי המניעה והבלימה של מגפת הקורונה? אחד המסמכים המרכזיים שעומדים לנגד עיני מקבלי ההחלטות הוא "תרחיש הייחוס" - מודל מתמטי שמנסה לחזות מה תהיה מידת הנזק של הקורונה, כמה זמן תימשך המגפה וכיצד היא תתנהג - שאינו כולל את צעדי המנע שננקטו.
המודל, שמבוסס על חישוב מתמטי והנחות יסוד קליניות, מחולק באופן גס על פני ארבעה תרחישים תיאורטיים אפשריים, שההבדל ביניהם הוא רמת ההדבקה לפני נקיטת צעדים קיצוניים. התרחישים מתייחסים לקצב הדבקה נמוך יחסית (1.2 נדבקים מכל חולה) ועד קצב הדבקה גבוה יחסית (2 נדבקים מכל חולה) - כשלכל תרחיש כזה מוצמד תג מחיר משוער בחיי אדם, מספר חולים וחולים קשים וקריטיים, וכן ניצול של תשתיות מערכת הבריאות.
לפני שנציג את המספרים הקשים לעיכול, יש להדגיש כי מדובר במודל בלבד, ולא בחיים האמיתיים. ההבדלים
בהתפרצות הקורונה במדינות שונות עד כה מלמדים כי לא תמיד ניתן לצפות מה יקרה בכל מדינה, וכי יש מדינות שבהן צעדי מנע שונים הצליחו לשנות את מהלך התפשטות המחלה. יש גם הבדלים גדולים בין המדינות מבחינת שיעור המתים מבין החולים המזוהים, וכן קשה לחזות מה יהיה אופי ההתפרצות במדינות שונות וכיצד, אם בכלל, משפיע האקלים על ההתפשטות.
עוד נדגיש כי התרחיש שבידינו מעודכן ל-5 במארס, וכי התרחישים מתעדכנים כל הזמן לאור הנתונים שזורמים מממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על
קורונה ברחבי העולם. לכן, המספרים לא מייצגים אמת או מציאות כלשהי - אלא כיוון חשיבה.
מודל הייחוס
ועכשיו למספרים. לפי מודל הייחוס, במקרה של מקדם הדבקה נמוך (1.2) יהיו בישראל 22 אלף חולי קורונה במצב קריטי ו-8,600 מתים עד חלוף המגפה. לעומת זאת, בתרחיש שבו המחלה מדבקת מאוד (2 נדבקים מכל חולה) - מספר החולים הקריטיים יזנק ל-54 אלף ומקרי המוות ל-21,600. בין שני תרחישי קיצון אלה יש עוד שני תרחישים אפשריים, וגם בתוך כל תרחיש יש שונת גבוהה.
על פי תרחיש ההדבקה הנמוכה, כאשר המגפה תהיה בשיאה, יהיו בבתי החולים בישראל 130 חולים קריטיים ביום. לעומת זאת, בתרחיש ההדבקה הגבוהה מספר החולים במצב קריטי יגיע ל-1,450 ביום - מספר שהמערכת לא מסוגלת להתמודד עמו. בתרחישי הביניים יגיע מספר החולים במצב קריטי ל-340 ול-580 - בהתאם לרמת ההדבקה.
עברו לתצוגת גלריה
עוד מנבא המודל כי בתרחיש של הדבקה גבוהה, יידרשו 42.5 אלף מיטות בית חולים ו-14 אלף מיטות טיפול נמרץ בשיא המגיפה. לשם המחשה, במערכת האשפוז כולה יש כ-16 אלף מיטות אשפוז כלליות וכמה מאות בודדות של מיטות טיפול נמרץ. בתרחיש של הדבקה נמוכה יידרשו 4,000 מיטות אשפוז ביום עבור חולי הקורונה, ו-1,300 מיטות טיפול נמרץ.
בתרחיש של הדבקה גבוהה יעברו 130 יום (כארבעה חודשים) עד שיא המגפה, ו-250 יום (שמונה חודשים) עד סיומה. זו תהיה התלקחות מהירה (במושגי פנדמיות) וקטלנית עם מספר עצום של מתים, חולים קשים והתמוטטות של מערכת הבריאות. לעומת זאת, בתרחיש של הדבקה בקצב נמוך, המגפה תהיה ממושכת יותר - יותר משנה (440 יום) עד שיאה וכמעט שנתיים וחצי (880 יום) עד סיומה.
תרחיש הייחוס מציג גם הערכות שונות לגבי מספר המתים בכל שכבת גיל. על פי התרחיש, התפלגות מקרי המוות תתחלק כך: שיעור מקרי המוות כתוצאה ישירה מקורונה יהיה נמוך מאוד עד גיל 50, ומשם יתחיל לטפס: 7.9% ממקרי המוות יהיו בקרב בני 50 עד 59, 24.1% בקרב בני 60 עד 69 וכ-30.3% ממקרי המוות יהיו מקרב בני 70 עד 79. גם במקרה זה, המודל צופה הבדלים עצומים במספרי המתים לפי קצב ההדבקה: ככל שקצב ההדבקה יהיה נמוך יותר - מספרי המתים צפויים להיות נמוכים יותר.
המשתנה הקריטי: קצב ההדבקה
התפלגות המתים
תרחיש הייחוס מציף עובדה חשובה ביותר: המשתנה המשמעותי ביותר בהתפתחות ובמידת הנזק של המגפה הוא קצב ההדבקה. זאת הסיבה שבמשרד הבריאות דוחפים לביצוע צעדים מרחיקי לכת של ריחוק חברתי - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, כפי שהצליחו לעשות בסין. אם מאמצי המיגור יצליחו להוריד את קצה ההדבקה לרמה שבה חולה מדביק פחות מחולה אחד בממוצע - תרחישי האימה שבמסמך לא יתממשו.