הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
לפעמים אנחנו נחשפים למראות לא שיגרתים בעליל, אלא שאיננו נותנים את עיננו וליבנו לשים לב אליהם.
כזה היה המחזה בו נתקלתי אתמול.
במקום שיגרתי בעליל, "נטו חיסכון".
כידוע את בני דודנו החליפו אריתראים למינם, כך שעובדי הסופר שינו גוון.
כחלק מתודעת שירות איכותית דלקה מוזיקה של שירי שבת נעימה, השיר שהתנגן ברקע היה מתוך מילות הפיוט שמושר בלילות שבת: "חביבי, קה חביבי", שיר עם מקצב שאי אפשר שלא להישאב לתוכו.
בפינה של מוצרי החלב בין מקרר של מוצרי חלב לבין מקרר של קפואים עמד לו העובד האריתראי, נשען בידיו על המקפיא הנמוך, ומרקד לקצב השיר.
יכולתי לעבור ולא לשים לב, אבל המראה היה כל כך מצחיק שלא התאפקתי ופרצתי בצחוק קולני בתוככי תוכי.
הוא יכול לעצור לרגע ולרקוד, אבל אנחנו?
חודש אדר, המצב לא פשוט, איככה נשמח? איכה נשיר ואיך נרקוד?
העצב מלווה את צעדנו, צרו צעדנו, השמחה הטבעית נסתלקה מעמנו.
מי ייתן ותשוב לשרות עלינו רוח של שמחה,
משנכנס אדר ולא מרבין.
כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי (אסתר פרק ח פסוק ו'.)
ואני נתתי עיני וליבי להיות מצרה עמהם.
ואתה מן השמיים, חֲבִיבִי קהּ חֲבִיבִי, הָאֵל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן
רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ.
וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה.
לא צריך עוד מילים.
הפיוט מדבר בעד עצמו, והוא לא פיוט בשביל ריקוד אריתראי ככל שיהיה.
לפעמים אנחנו נחשפים למראות לא שיגרתים בעליל, אלא שאיננו נותנים את עיננו וליבנו לשים לב אליהם.
כזה היה המחזה בו נתקלתי אתמול.
במקום שיגרתי בעליל, "נטו חיסכון".
כידוע את בני דודנו החליפו אריתראים למינם, כך שעובדי הסופר שינו גוון.
כחלק מתודעת שירות איכותית דלקה מוזיקה של שירי שבת נעימה, השיר שהתנגן ברקע היה מתוך מילות הפיוט שמושר בלילות שבת: "חביבי, קה חביבי", שיר עם מקצב שאי אפשר שלא להישאב לתוכו.
בפינה של מוצרי החלב בין מקרר של מוצרי חלב לבין מקרר של קפואים עמד לו העובד האריתראי, נשען בידיו על המקפיא הנמוך, ומרקד לקצב השיר.
יכולתי לעבור ולא לשים לב, אבל המראה היה כל כך מצחיק שלא התאפקתי ופרצתי בצחוק קולני בתוככי תוכי.
הוא יכול לעצור לרגע ולרקוד, אבל אנחנו?
חודש אדר, המצב לא פשוט, איככה נשמח? איכה נשיר ואיך נרקוד?
העצב מלווה את צעדנו, צרו צעדנו, השמחה הטבעית נסתלקה מעמנו.
מי ייתן ותשוב לשרות עלינו רוח של שמחה,
משנכנס אדר ולא מרבין.
כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר־יִמְצָא אֶת־עַמִּי (אסתר פרק ח פסוק ו'.)
ואני נתתי עיני וליבי להיות מצרה עמהם.
ואתה מן השמיים, חֲבִיבִי קהּ חֲבִיבִי, הָאֵל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן
רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ.
וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה.
לא צריך עוד מילים.
הפיוט מדבר בעד עצמו, והוא לא פיוט בשביל ריקוד אריתראי ככל שיהיה.
