הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה.
ספר טוב - אומר הפתגם - יכול לסחוף אותך מעל רגליך ולשאת אותך הלאה כפי שמעולם לא ידעת. וכשהנסיעה נגמרת, אתה מוצא את עצמך במקום אחר לגמרי מהמקום בו היית לפני כן. רגע... זה לא תיאור לספר טוב, זה תיאור של אוטובוס עירוני.
הספר המשמעותי והכבד הזה שאני מחזיק כעת ביד, הוא גם ספר טוב וגם אוטובוס עירוני. הספר לוקח אותך למסע מרתק בשכונה שנמצאת במרחק נסיעת אוטובוס, אולם לא אל המקום הגשמי הוא לוקח אותך. הוא מעמיק אל נשמת ירושלים העתיקה אך קיימת, אל עולם שהוא לכאורה במגע יד של כל אחד אך למעשה רחוק כל כך, עד כדי שלא תוכל לראות את כל זאת אם תבקר שם כתייר היום וכל שכן מחר. זו למעשה גאונותו וייחודיותו של הספר.
הסופר הר"ר אריה ארליך, עשה לו כבר שם ויד רב לו ביכולתו להנגיש את נשמת ירושלים אל העם שבשדות, ו"השדות" במקרה הזה יכולים להיות גם בשכונת גוש 80, הקרובה פיזית ורחוקה נשמתית. המילים המסתלסלות והמשפטים המתנגנים, משובצים בעטרות חן של אמרות "מאמע לשון" עסיסיות, מנוקדים במקורות ופסוקים תואמים, הם מסימניו של הכותב גם כשעוסק בענייני דעלמא.
בספר הזה מגיעה יכולת זו לשיא מזוקק: התמונות מלאות התום והערגה משתלבות בקטעי הכתיבה המעולים, המתפייטים, חבוקים זה בזה כנר הבדלה ירושלמי מעלה עשן וניחוח עתיק ומתקטרים בקשר אחד למקשה אחת, יחידה ומיוחדת. ביחד הם יוצרים חוויה תלת מימדית של ביקור בעולם אחר. התנתקות מהעולם הזה לשעה קלה או כבדה, מבלי לקום מהספה בבית ובלי להפעיל מסכים ושאר מרעין בישין הרחוקים מעולמם של אנשי היישוב הישן.
בנימה אישית: איני זוכר מתי הייתה הפעם הקודמת שלא הנחתי ספר חדש שהגיע לידי מרגע פתיחתו עד לסיומו, כמאמר הקלישאה, אך הפעם כפשוטו ממש.
אני עצמי העברתי רבות משנות ילדותי בשכונת בתי נייטין, בבית סבתי ע"ה. התרגשתי לראות את המחוזות המוכרים שוב, במבט מקצועי ומעמיק, כמו גם לקרוא בספר אודות דודיי רבי אהרון קרול ע"ה ויבדלחט"א ר' "מוישה" הרשקוביץ מלמד דרדקי.
אך תחושתי היא שהספר יהיה משמעותי לא פחות, ואולי אפילו יותר, גם למי שאינו מכיר כלל את שבילי השכונה.
רוצו לחנויות. אל תשכחו להביא משאית או אוטובוס עירוני. הספר כבד.
(בתמונה: שימו לב לעובי של הספר)
*
וכעת, להפתעה!
(אם היא לא מספיק מפורשת בכותרת)
הסופר ואיש התקשורת הר"ר אריה ארליך ניאות להתארח בפורום ולהשיב על שאלותיכם לרגל הוצאת הספר החדש, במהלך השבוע הבא.
שאלות בנושא הספר, ספרים קודמים, כתיבה ועריכה בכלל והאם - למען השם! - ניתן להתפרנס בכלל מכתיבה? - יתקבלו בברכה וייענו בעז"ה ובס"ד.
השאלה "אז מה יהיה עם ביבי?" תתקבל גם היא, אך אין וודאות שהתשובה עליה אכן תינתן במסגרת זו.
אין ספק שלאחר "אתגר הראיונות" יידעו כולם לשאול את השאלות הנכונות והמקצועיות. ניתן להתחיל להעלות את השאלות לאשכול זה.
כאמור, אריה ארליך יתארח כאן וישיב עליהן במהלך השבוע הבא, ומי יודע? אולי תצליחו לשכנע אותו להישאר כאן בקביעות...
משתמשים שאינם חברים בפורום יכולים גם הם לשלוח שאלות דרך המנהלים.
אני מניח שאין צורך להציג את אריה ארליך בפני חברי הפורום, אבל למי שזקוק בכל זאת, הנה מה שאומרים ב"המכלול": אריה ארליך הוא עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו חרדי ישראלי. סגן עורך השבועון "משפחה". בל נשכח להוסיף "מחבר ספרים", וזה רק מקצת שבחו בפניו.
בהצלחה למראיינים, תודה למרואיין.
ספר טוב - אומר הפתגם - יכול לסחוף אותך מעל רגליך ולשאת אותך הלאה כפי שמעולם לא ידעת. וכשהנסיעה נגמרת, אתה מוצא את עצמך במקום אחר לגמרי מהמקום בו היית לפני כן. רגע... זה לא תיאור לספר טוב, זה תיאור של אוטובוס עירוני.
הספר המשמעותי והכבד הזה שאני מחזיק כעת ביד, הוא גם ספר טוב וגם אוטובוס עירוני. הספר לוקח אותך למסע מרתק בשכונה שנמצאת במרחק נסיעת אוטובוס, אולם לא אל המקום הגשמי הוא לוקח אותך. הוא מעמיק אל נשמת ירושלים העתיקה אך קיימת, אל עולם שהוא לכאורה במגע יד של כל אחד אך למעשה רחוק כל כך, עד כדי שלא תוכל לראות את כל זאת אם תבקר שם כתייר היום וכל שכן מחר. זו למעשה גאונותו וייחודיותו של הספר.
הסופר הר"ר אריה ארליך, עשה לו כבר שם ויד רב לו ביכולתו להנגיש את נשמת ירושלים אל העם שבשדות, ו"השדות" במקרה הזה יכולים להיות גם בשכונת גוש 80, הקרובה פיזית ורחוקה נשמתית. המילים המסתלסלות והמשפטים המתנגנים, משובצים בעטרות חן של אמרות "מאמע לשון" עסיסיות, מנוקדים במקורות ופסוקים תואמים, הם מסימניו של הכותב גם כשעוסק בענייני דעלמא.
בספר הזה מגיעה יכולת זו לשיא מזוקק: התמונות מלאות התום והערגה משתלבות בקטעי הכתיבה המעולים, המתפייטים, חבוקים זה בזה כנר הבדלה ירושלמי מעלה עשן וניחוח עתיק ומתקטרים בקשר אחד למקשה אחת, יחידה ומיוחדת. ביחד הם יוצרים חוויה תלת מימדית של ביקור בעולם אחר. התנתקות מהעולם הזה לשעה קלה או כבדה, מבלי לקום מהספה בבית ובלי להפעיל מסכים ושאר מרעין בישין הרחוקים מעולמם של אנשי היישוב הישן.
בנימה אישית: איני זוכר מתי הייתה הפעם הקודמת שלא הנחתי ספר חדש שהגיע לידי מרגע פתיחתו עד לסיומו, כמאמר הקלישאה, אך הפעם כפשוטו ממש.
אני עצמי העברתי רבות משנות ילדותי בשכונת בתי נייטין, בבית סבתי ע"ה. התרגשתי לראות את המחוזות המוכרים שוב, במבט מקצועי ומעמיק, כמו גם לקרוא בספר אודות דודיי רבי אהרון קרול ע"ה ויבדלחט"א ר' "מוישה" הרשקוביץ מלמד דרדקי.
אך תחושתי היא שהספר יהיה משמעותי לא פחות, ואולי אפילו יותר, גם למי שאינו מכיר כלל את שבילי השכונה.
רוצו לחנויות. אל תשכחו להביא משאית או אוטובוס עירוני. הספר כבד.
(בתמונה: שימו לב לעובי של הספר)
*
וכעת, להפתעה!
(אם היא לא מספיק מפורשת בכותרת)
הסופר ואיש התקשורת הר"ר אריה ארליך ניאות להתארח בפורום ולהשיב על שאלותיכם לרגל הוצאת הספר החדש, במהלך השבוע הבא.
שאלות בנושא הספר, ספרים קודמים, כתיבה ועריכה בכלל והאם - למען השם! - ניתן להתפרנס בכלל מכתיבה? - יתקבלו בברכה וייענו בעז"ה ובס"ד.
השאלה "אז מה יהיה עם ביבי?" תתקבל גם היא, אך אין וודאות שהתשובה עליה אכן תינתן במסגרת זו.
אין ספק שלאחר "אתגר הראיונות" יידעו כולם לשאול את השאלות הנכונות והמקצועיות. ניתן להתחיל להעלות את השאלות לאשכול זה.
כאמור, אריה ארליך יתארח כאן וישיב עליהן במהלך השבוע הבא, ומי יודע? אולי תצליחו לשכנע אותו להישאר כאן בקביעות...
משתמשים שאינם חברים בפורום יכולים גם הם לשלוח שאלות דרך המנהלים.
אני מניח שאין צורך להציג את אריה ארליך בפני חברי הפורום, אבל למי שזקוק בכל זאת, הנה מה שאומרים ב"המכלול": אריה ארליך הוא עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו חרדי ישראלי. סגן עורך השבועון "משפחה". בל נשכח להוסיף "מחבר ספרים", וזה רק מקצת שבחו בפניו.
בהצלחה למראיינים, תודה למרואיין.
