בלת"ק
מתוך אתר מדעת:
האם אני יכול לבצע בדיקה סרולוגית אחרי החיסון לבדוק שיש לי נוגדנים?
מטרת הבדיקות הסרולוגיות לגלות תחלואת עבר כדי להגדיר אדם כמחלים על כל המשמעויות הנגזרות מכך: פטור מבידוד בחשיפה לחולה מאומת, פטור מבידוד בחזרה ממדינה אדומה וכו'.
הבדיקות המצויות בשימוש הנרחב ביותר בישראל הן בדיקות אשר בודקות נוגדן נגד חלבון תוך תאי של נגיף הקורונה, המכונה חלבון N (קיצור של Nucleocapsid protein). נוגדן כנגד חלבון N מופיע
לאחר מחלה טבעית בלבד.
זוהי הבדיקה הראשונית לפי המתווה של משרד הבריאות. רק במידה והבדיקה נותנת תוצאה חיובית, הדגימה עוברת לבדיקת אימות שניה. בבדיקת האימות נבדקת נוכחות נוגדנים כנגד חלבון מעטפת הנגיף המכונה חלבון S (קיצור של Spike Proteins). נוגדנים אלה מופיעים
בעקבות מחלה טבעית וגם בעקבות חיסון ע"י RNA שליח, אלה הם הנוגדנים המנטרלים. לכן, קבלת תוצאה שלילית בבדיקה סרולוגית בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מעידה כי אדם לא נחשף לנגיף וחלה במחלה עצמה –
ולא כי אין לו כלל נוגדנים נגד חלבון הספייק (שיכולים להיווצר לאחר החיסון).
בנוסף, לפי
נייר עמדה שהתפרסם ב-27.1.21 מאת מרכז הצוות לטיפול במגפות (הצט"מ) ד"ר טל ברוש נכתב: "
על פי הנתונים הקיימים כיום, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים כנגד נגיף SARS-CoV-2 עדיין אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד הדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון, אלא כחלק ממחקר רפואי. כמו כן לא מומלץ להשתמש בבדיקות סרולוגיות לאחר החלמה ממחלת 19-COVID על מנת לבחון האם אדם בסיכון להדבקה חוזרת". אחת הסיבות לכך היא שפעולת מערכת החיסון אינה תלויה בנוגדנים בלבד, ויש מקרים בהם אדם נחשב למחוסן אף בהיעדר נוגדנים במידה וחוסן לפי ההנחיות, למשל במחלת האדמת.
לפיכך, לפי מתווה הבדיקות הקיים כיום, אין לשלוח בדיקה לאדם שלא חלה בקורונה, אחרי חיסון קורונה, כדי לבדוק תגובה לחיסון.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
