שיר פשט ודרש

[לבי]

בַּסָּ'ד

ויגש יעקב ויגל. כאדם שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית להודיעך שכחו גדול (ויצא כט' י') רשי'

פְּשָׁט וּדְרָשׁ

אַבָּא...
כֹּל הַגּוֹיִים
חַלַּשְׁלוּשִׁים...מְחַכִּים
שֶׁיִּתְקַבְּצוּ עוֹד רוֹעִים

וְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַגִּבּוֹר
הַמִּכְסֶה הֵסִיר
כְּמוֹ פְּקָק מִסִּיר...
מִצְּלוֹחִית

בּוּם!- טְ רַ ח -
כָּךְ זֶה עָף
הַמכסה מֵהַבְּאֵר
הֵידָד!

רֶגַע בֶּן
לֹא לעצבן
יַעֲקֹב יוֹשֵׁב אֹהָלִים
לוֹמֵד בַּסְּפָרִים
הַקְּדוֹשִׁים

חַלָּשׁ כְּמוֹ-
כּמוֹ, תּוֹלַעַת יַעֲקֹב

אַל תַּשְׁוִיץ אַל תַּעֲשֶׂה
שְׁרִירִים
יֶלֶד מָתוֹק

אַתָּה אוּלַי צוֹדֵק
וְזֶה לֹא צְחוֹק

רָשִׁי אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכּוֹחוֹ
גָּדוֹל

וּמַדּוּעַ לֹא הֶחֱזִיר
לֶאֱלִיפַז
אַתָּה מְעַקֵּם ת'אַף

שׁוּב צָדַקְתָּ עֶלֶם צָעִיר
הִגַּעְתָּ לְגִיל
שֶׁחַיָּב וְשִׁנַּנְתָּם
לְמַהֵר לְהַסְבִּיר

יֵשׁ רֶמֶז וּדְרָשׁ
סוֹד וּפְשָׁט
וְהִנֵּה מַבְרִיקוֹת הָעֵינַיִם

מַתְחִיל לִקְלֹט
אֶת הַמֶּתֶק שֶׁבָּאוֹר

וְשֶׁיֵּשׁ תּוֹלַעַת – שֶׁהוּא
גִּבּוֹר.