שיתוף - לביקורת פרקי אבות, פרק א, משנה ה

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
הדלת שוב נפתחה, בעדינות תקיפה שכזו, נסגרה בטריקה חלושה. טוב שהנכנסים לביתם לא בעלי כוח בזרועותיהם. וטוב – כן, טוב – שהם מרגישים בנוח להיכנס אף בלי לדפוק.

הוא נשא את הסיר הגדול והגדוש – בבוקר גם הוא זה שהרים אותו, בעודו ריק, אל הכיריים. היא זו שמילאה אותו. הניח אותו על השולחן הארוך, מלא הסדקים – אולי כדאי לקנות מפה יפה לכסות על הפגמים? – חייך לאנשים, הודיע שהמרק מוכן, ויצא להביא את המנה הבאה.

במטבח פגש אותה. אדומה מהשהייה ליד האש ומן המאמץ, נהרה אופפת את פניה. החליפו מבט, היא הנהנה. כיבתה את האש, סימנה לו על התנור, יצאה מן החדר המהביל. כבר היא תארגן את המצעים בחדר השלישי.

לקח עוד תבנית, הניחה בזהירות בצד של הנשים. היו צריכים לעבוד הרבה על ההפרדה הזו, אפילו להשיג מחיצה ראויה, בלי שיתעגלו עיני אורחיהם בכעס. אבל האורחים שלהם למדו במהרה: בבית שלהם אין מרבים שיחה עם האישה.

הלך לחדר השלישי. הדלת נסגרה למחצה מאחוריהם, מותירה אותם לבד, רגעים בודדים של שקט.

הם עבדו בדממה, פורשים סדינים, מטפיחים כריות, משחילים שמיכות בתוך ציפות, עיניהם מדברות מעל רכות המצעים. ורגע אחר-כך נכנסה לחדר אחת מדיירות החדר השני, והשיחה הדמומה פסקה.

יצא מן החדר בהנהון קל, חמק בחזרה אל חדר הסעודה.

מאז שהחלו לארח אנשים לתקופות זמן ארוכות בחדר השני, ולא רק ללילות בודדים כמו בחדר השלישי, הם הסכימו ביניהם על השתיקה.

שתיקה מדברת יותר מאלף מילים, שתיקה מלמדת. אל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו – קל וחומר באשת חברו.

הדלת שוב נפתחה. כולם יודעים שביתם, בית שהיה פעם של זוג והיום הוא של רבים, פתוח תמיד לרווחה. כולם יודעים שהעניים בני-ביתם הם.

והם מתפללים להמשיך להיות כמותם. בשתיקה דובבת, בענווה מושפלת, להיות תמיד מאנשי ירושלים התמימים.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
זה טוב.
אבל אל תרבה וכו'
זה בדיוק העניין שבשבילו ניסיתי למצוא תשובה בסיפור הזה.
(לצורך מציאת התשובה הסתכלתי באמריו של ר' אריה לוין על המשנה הזו...)

בעצם (עריכה), רק עכשיו אני מבינה את נקודת ההתבדחות שבתגובה...
 

MORIYAT

משתמש פעיל
מיוחד.
השקט והרכות שעוברים במילים שקטות... "עדינות" "חלושה" "זהירות" "רכות"
וגם מהסיטואציות
כמו כאן למשל - רכות של מצעים דוממים ונעימים
הם עבדו בדממה, פורשים סדינים, מטפיחים כריות, משחילים שמיכות בתוך ציפות, עיניהם מדברות מעל רכות המצעים.

הדלת שוב נפתחה, בעדינות תקיפה שכזו, נסגרה בטריקה חלושה.
ונסגרה / ובעדינות תקפה שכזו נסגרה....

ויהיה נחמד אם תוסיפי כמה שורות לפני או אחרי משפט שניים של המשנה / פירוש
זה יכול להוסיף הרבה (במיוחד אם זה יהיה בכתב "מֻדְגָּשׁ מְנֻקָּד וּמֻטֶּה")
 

+shira

משתמש סופר מקצוען
הכתיבה מיוחדת.
אבל בעצם נתת כאן פרשנות שדי משנה את המשמעות הפשוטה של המשנה.
אלא אם כן - לקחת את זה מר' אריה לוין?
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
תורף דבריו
ר' אריה מקשר בין כל חלקי המשנה (וגם למשניות הקודמות): בניגוד ליוסי בן יועזר, יוסי בן יוחנן אומר שהבית צריך להיות פתוח לכולם, במיוחד לעניים. אך כשהבית פתוח לכולם - עלולים גם בעלי הבית וגם באי הבית להיכשל... לכן בעלי הבית צריכים להקפיד יותר מהרגיל - ולא להרבות שיחה אפילו ביניהם, וכך ילמדו באי הבית לא להרבות שיחה גם עם נשים זרות. [יש עוד המשך לפירוש, אך בזה בעיקר השתמשתי בסיפור. וברוך ה' שבא השימוש סוף-סוף למתנת הבת-מצווה הזו - הספר של ר' אריה לוין על פרקי אבות...]
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
ויהיה נחמד אם תוסיפי כמה שורות לפני או אחרי משפט שניים של המשנה / פירוש
בקובץ לעצמי שבו אני כותבת אני אכן מציינת את המקור שעליו התבססתי (בצורה של כתיבת יומן אישי שכזה).
אולי באמת כדאי שאוסיף זאת גם כאן...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה