הנושאים החמים
הנושאים החמים
קלמן גביר עיירת פקולוביץ', היה גם ידידו הקרוב של סטורץ' הפריץ - השליט ללא עוררים של עיירת פקולוביץ'.
הכסף בביתו נשפך כמים, על נברשות קריסטל וקנקני כסף. לא היה חסר לו דבר.
מאידך, ליבו היה רחב כאולם (של ימינו {לפני הקורונה}). היה תומך של עניי עיירות האיזור כולו. ומחזיק ממש את כל התלמידי חכמים בעיירה על שולחנו.
ויהי היום -
סטורץ' הפריץ הסתכסך עם ראש הקהל דעיר הבירה. והסכסוך ביניהם הגיע להיכל בית המשפט של עיר הבירה.
יומיים לפני הדיון, משרתי הפריץ הגיעו לטירת ר' קלמן הגביר, והזמינו אותו לאחוזת הפריץ.
קלמן לא נבהל, רגיל הוא לצאת ולבוא בבית הפריץ. בשעה היעודה נכנס בשערי האחוזה, והתקבל ברוב כבוד ע"י בעל הבית.
הנחית הפריץ אט אט את המהלומה בראש קלמן במילים ברורות. או שאתה בא להעיד (עדות שיקרית) נגד ראש הקהל היהודי בעיר הבירה או שאתה מנושל מכל נכסיך בכפר, מפוטר ממשרתך, ונזרק לרחובות העיירה מדירתך הנאה, בקיצור חורבן כלכלי.
קלמן החויר, המילים לא מצאו להם דרך מוצא מפיו. אחרי דקות ספורות אמר לפריץ, "אשיב לך תשובה ביום מחר". הפריץ הינהן, ור' קלמן יצא ישירות לבית הרב.
הרב הישיש הזיל דמעות מול המעשה המזעזע, והניד בראשו אנה ואנה, "לא ר' קלמן, אין ברירה, תצטרך להיפרד מכל הונך הרב, להיות עני ורש, נצרך לבריות, אך אסור עליך לעשות זאת."
"אבל רבי, האלמנות, היתומים, התלמידי חכמים - מה יהיה עליהם???"
"זה ההלכה, ר' קלמן. קבלוה באהבה". דמעה נוספת נשרה מעיני הרב.
עני נהיה קלמן. לחם אין בביתו. נצרך לבריות. מחפשים להם מקור הכנסה היתומים והאלמנות. אבל "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה כנגד ה'".
רמ"א או"ח תרנ"ו "לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור" (הרשב"א וראב"ד)
הכסף בביתו נשפך כמים, על נברשות קריסטל וקנקני כסף. לא היה חסר לו דבר.
מאידך, ליבו היה רחב כאולם (של ימינו {לפני הקורונה}). היה תומך של עניי עיירות האיזור כולו. ומחזיק ממש את כל התלמידי חכמים בעיירה על שולחנו.
ויהי היום -
סטורץ' הפריץ הסתכסך עם ראש הקהל דעיר הבירה. והסכסוך ביניהם הגיע להיכל בית המשפט של עיר הבירה.
יומיים לפני הדיון, משרתי הפריץ הגיעו לטירת ר' קלמן הגביר, והזמינו אותו לאחוזת הפריץ.
קלמן לא נבהל, רגיל הוא לצאת ולבוא בבית הפריץ. בשעה היעודה נכנס בשערי האחוזה, והתקבל ברוב כבוד ע"י בעל הבית.
הנחית הפריץ אט אט את המהלומה בראש קלמן במילים ברורות. או שאתה בא להעיד (עדות שיקרית) נגד ראש הקהל היהודי בעיר הבירה או שאתה מנושל מכל נכסיך בכפר, מפוטר ממשרתך, ונזרק לרחובות העיירה מדירתך הנאה, בקיצור חורבן כלכלי.
קלמן החויר, המילים לא מצאו להם דרך מוצא מפיו. אחרי דקות ספורות אמר לפריץ, "אשיב לך תשובה ביום מחר". הפריץ הינהן, ור' קלמן יצא ישירות לבית הרב.
הרב הישיש הזיל דמעות מול המעשה המזעזע, והניד בראשו אנה ואנה, "לא ר' קלמן, אין ברירה, תצטרך להיפרד מכל הונך הרב, להיות עני ורש, נצרך לבריות, אך אסור עליך לעשות זאת."
"אבל רבי, האלמנות, היתומים, התלמידי חכמים - מה יהיה עליהם???"
"זה ההלכה, ר' קלמן. קבלוה באהבה". דמעה נוספת נשרה מעיני הרב.
עני נהיה קלמן. לחם אין בביתו. נצרך לבריות. מחפשים להם מקור הכנסה היתומים והאלמנות. אבל "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה כנגד ה'".
רמ"א או"ח תרנ"ו "לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור" (הרשב"א וראב"ד)
(את העומק של דוד חצ'קל
