הנושאים החמים
הנושאים החמים
יוסלה גולם
משתמש מקצוען
שלום
תשמעו סיפור, אמיתי לגמרי
בבוקר אני נכנס לבית מרקחת, לרכוש תרופה לאחר ממשפחתי, שאני מעדיף שאנשים לא ידעו מזה (בקשה לגיטימית?...)
אני ניגש לדלפק, משליך כמה מבטים לראות אם אין אנשים עם עיניים יאכנעיות עומדים מעבר לסימון האדום, ומושיט את הכרטיס המגנטי לרוקח.
הרוקח, מנכדי הדודה הגר המצרית, מעביר את הכרטיס, ואז שואל בקול רם: "ויואנס?"
מאחורי תור ארוך של אנשים, אני מסמיק (או שמא החוורתי? לך תדע...), אני עונה: "כן".
הוא שוב שואל בקול: "אני רואה שפעם הוא לקח קונצרטה?"
- "כן" - אף פעם לא הבנתי כל כך טוב את הביטוי של אנשים שהם רוצים שהאדמה תפתח תחתיהן...
אבל זה לא מסתיים כאן, הרוקח היה במצב רוח טוב היום, והחליט להיות נימוסי וידידותי ביותר, " אז למה הוא עבר לויואנס? "
- "זה יותר טוב בשבילו" (אם לא היית מבני אותה אומה שאני מעדיף לא להתחיל איתם, הייתי מוריד לך פה שתיים על הפרצוף, אני לא אומר לו)
והסיוט ממשיך "ויש לזה תופעות לוואי? זה לא גורם עייפות?" - זה נראה כי רק עתה סיים קורס של 'אדיבות',
- "קצת" - אני עונה בשקט בשקט, (איך הוא שמע אם אני בעצמי לא שמעתי? אני לא יודע...)
- "וזה עוזר לו? זה נותן לו ריכוז? זה עוזר לו ללמוד? - הוא שואל באיזה מין חיוך מוזר
- כן
- "ובלי זה הוא לא יכול ללמוד?"
- "יכול, אבל זה קשה" - עניתי בלי לדעת למה הייתי צריך לענות לו כמו שעניתי לרבה בחיידר
וכאן הוא הלך לחדר שלו להביא לי את התרופה המיוחלת כל כך.
ואני פשוט רוצה לשאול, מה קורה במדינה הזאת? אם גם את המינימום לא יודעים???? האם לא מלמדים את הרוקחים כלל ראשון שהפרטיות הוא דבר הראשון הנחוץ לשרת לקוח???
תשמעו סיפור, אמיתי לגמרי
בבוקר אני נכנס לבית מרקחת, לרכוש תרופה לאחר ממשפחתי, שאני מעדיף שאנשים לא ידעו מזה (בקשה לגיטימית?...)
אני ניגש לדלפק, משליך כמה מבטים לראות אם אין אנשים עם עיניים יאכנעיות עומדים מעבר לסימון האדום, ומושיט את הכרטיס המגנטי לרוקח.
הרוקח, מנכדי הדודה הגר המצרית, מעביר את הכרטיס, ואז שואל בקול רם: "ויואנס?"
מאחורי תור ארוך של אנשים, אני מסמיק (או שמא החוורתי? לך תדע...), אני עונה: "כן".
הוא שוב שואל בקול: "אני רואה שפעם הוא לקח קונצרטה?"
- "כן" - אף פעם לא הבנתי כל כך טוב את הביטוי של אנשים שהם רוצים שהאדמה תפתח תחתיהן...
אבל זה לא מסתיים כאן, הרוקח היה במצב רוח טוב היום, והחליט להיות נימוסי וידידותי ביותר, " אז למה הוא עבר לויואנס? "
- "זה יותר טוב בשבילו" (אם לא היית מבני אותה אומה שאני מעדיף לא להתחיל איתם, הייתי מוריד לך פה שתיים על הפרצוף, אני לא אומר לו)
והסיוט ממשיך "ויש לזה תופעות לוואי? זה לא גורם עייפות?" - זה נראה כי רק עתה סיים קורס של 'אדיבות',
- "קצת" - אני עונה בשקט בשקט, (איך הוא שמע אם אני בעצמי לא שמעתי? אני לא יודע...)
- "וזה עוזר לו? זה נותן לו ריכוז? זה עוזר לו ללמוד? - הוא שואל באיזה מין חיוך מוזר
- כן
- "ובלי זה הוא לא יכול ללמוד?"
- "יכול, אבל זה קשה" - עניתי בלי לדעת למה הייתי צריך לענות לו כמו שעניתי לרבה בחיידר
וכאן הוא הלך לחדר שלו להביא לי את התרופה המיוחלת כל כך.
ואני פשוט רוצה לשאול, מה קורה במדינה הזאת? אם גם את המינימום לא יודעים???? האם לא מלמדים את הרוקחים כלל ראשון שהפרטיות הוא דבר הראשון הנחוץ לשרת לקוח???
