Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
מדברים הרבה על עריכה. זהו תהליך מייגע, מעייף, אבל נותן לקורא מוצר שלם ומהודק יותר.
שמח להניח פה טקסט שכתבתי לא מזמן, אותו שלחתי לקוראי הפעקלע, והנה הוא ערוך. בהודעה בהמשך אביא את הטקסט המקורי, הלא-ערוך.
מציין שזמן העריכה היה כפול ואולי משולש מזמן הכתיבה של החומר המקורי.
אודה להערות מכל סוג.
אין דבר יותר מלחיץ, לגבר, מלקבל פסססססססטטט מעזרת נשים.
הפסססט עלול לרמז על שלל דברים, כולם לא נעימים, עוכרי שלווה, מרגיזים.
הגבר יכול לשבת עם חבריו הגברים, לשורר בקול נעים לכבוד חתן השמחה, לאכול בנימוס קצת חלה עם חומוס, לשתות בעדינות שוופס, אולי אפילו להישען בכיסאו וליהנות ממש מהאירוע, עד הקריאה מעזרת נשים. שצליל נלווה לה: פסססטטטט!!!
הפסססטטטט מעיף את הגבר באחת ממעמקיה של גן העדן, מהאושר האגדי של ישיבה בחמולה גברית איכותית, היישר אל לועה של מציאות אחרת, לא כזו כייפית:
פסססטטטט! זלמי, תפסיק לצחוק כזה בקול, אני ממש מתביישת מהחברות שלי.
פסססטטטט! זלמי, אתה לא שם לב שאתה שר הכי גבוה מכולם? אתה עושה לי בושות!
פסססטטטט! זלמי, הצצתי מעזרת נשים וראיתי שהחפתים שלך מתלכלכים מהעוף בצלחת שלך. אני מרגישה שאני נשואה לילד. באמת שמתי לב בזמן האחרון איך שיענקי שלנו ממש דומה לך, במיוחד מתי שיש אוכל בסביבה.
פסססטטטט! זלמי, ראית במקרה בשעה האחרונה את יענקי שלנו?
וקול חדש נכנס לתמונה, מבוגר יותר:
פסססטטטט! זלמי חמוד שלי, תגיד ליענטי שאני חושבת שראיתי את הנכד שלי מלקק שוקולד מהקינוחים, איזה מותק!
ושוב יענטי מפספסטטטט:
פסססטטטט! זלמי, עד לפה אני שומעת את הלעיסות שלך. לא נעים לי. אתה גורם לי לרצות שהשבע ברכות ייגמר כבר!
פסססטטטט! אמא שלך מסתכלת עליי עקום והיא בטח חושבת שאני מזניחה את יענקי שלנו שנוגע בכל הקינוחים ומועך אותם וכולו מרוח בשוקולד; תקרא לו אליך ותן לו לאכול עוף ואורז וגם אפונה ושישאר נקי.
פסססטטטט! זלמי, מזכירה לך שהאוטובוס האחרון למודיעין עילית יוצא עוד חמש דקות!
בינות לשירים, לדברי התורה ולמוסיקה השקטה, מספר אנשים מצביעים בחיוך על ילד קטן המהדס בין הנוכחים, כולו שחור משחור, דביק, מאושר, נראה כמו חבילת שוקולד חצי נמסה על רגליים קטנות. הוא נכנס לעזרת גברים, לאט, שוקולד וטחינה מטפטפים ממנו צעד צעד, והוא מחפש את אבא שלו.
פסססטטטט! זלמי, שלחתי אליך את יענקי שלנו! מצאת אותו?
פסססטטטט! זלמי, למה אתה לא עונה לי בנייד? אני מתקשרת אליך להגיד לך שאני כבר מחכה לך בחוץ כי מאוחר ואני עייפה.
פסססטטטט! הרב זלמי, אשתך ביקשה ממני לומר לך שאין פה קליטה והיא בחוץ ומאוד קר לה ותצא מהר ותרוץ לתחנה כי היא רואה את האוטובוס מרחוק מתקרב לתחנה.
פסססטטטט! של מי הילד הזה שנשאר פה לבד ובוכה? מישהו יודע מי האבא שלו?
שמח להניח פה טקסט שכתבתי לא מזמן, אותו שלחתי לקוראי הפעקלע, והנה הוא ערוך. בהודעה בהמשך אביא את הטקסט המקורי, הלא-ערוך.
מציין שזמן העריכה היה כפול ואולי משולש מזמן הכתיבה של החומר המקורי.
אודה להערות מכל סוג.
אין דבר יותר מלחיץ, לגבר, מלקבל פסססססססטטט מעזרת נשים.
הפסססט עלול לרמז על שלל דברים, כולם לא נעימים, עוכרי שלווה, מרגיזים.
הגבר יכול לשבת עם חבריו הגברים, לשורר בקול נעים לכבוד חתן השמחה, לאכול בנימוס קצת חלה עם חומוס, לשתות בעדינות שוופס, אולי אפילו להישען בכיסאו וליהנות ממש מהאירוע, עד הקריאה מעזרת נשים. שצליל נלווה לה: פסססטטטט!!!
הפסססטטטט מעיף את הגבר באחת ממעמקיה של גן העדן, מהאושר האגדי של ישיבה בחמולה גברית איכותית, היישר אל לועה של מציאות אחרת, לא כזו כייפית:
פסססטטטט! זלמי, תפסיק לצחוק כזה בקול, אני ממש מתביישת מהחברות שלי.
פסססטטטט! זלמי, אתה לא שם לב שאתה שר הכי גבוה מכולם? אתה עושה לי בושות!
פסססטטטט! זלמי, הצצתי מעזרת נשים וראיתי שהחפתים שלך מתלכלכים מהעוף בצלחת שלך. אני מרגישה שאני נשואה לילד. באמת שמתי לב בזמן האחרון איך שיענקי שלנו ממש דומה לך, במיוחד מתי שיש אוכל בסביבה.
פסססטטטט! זלמי, ראית במקרה בשעה האחרונה את יענקי שלנו?
וקול חדש נכנס לתמונה, מבוגר יותר:
פסססטטטט! זלמי חמוד שלי, תגיד ליענטי שאני חושבת שראיתי את הנכד שלי מלקק שוקולד מהקינוחים, איזה מותק!
ושוב יענטי מפספסטטטט:
פסססטטטט! זלמי, עד לפה אני שומעת את הלעיסות שלך. לא נעים לי. אתה גורם לי לרצות שהשבע ברכות ייגמר כבר!
פסססטטטט! אמא שלך מסתכלת עליי עקום והיא בטח חושבת שאני מזניחה את יענקי שלנו שנוגע בכל הקינוחים ומועך אותם וכולו מרוח בשוקולד; תקרא לו אליך ותן לו לאכול עוף ואורז וגם אפונה ושישאר נקי.
פסססטטטט! זלמי, מזכירה לך שהאוטובוס האחרון למודיעין עילית יוצא עוד חמש דקות!
בינות לשירים, לדברי התורה ולמוסיקה השקטה, מספר אנשים מצביעים בחיוך על ילד קטן המהדס בין הנוכחים, כולו שחור משחור, דביק, מאושר, נראה כמו חבילת שוקולד חצי נמסה על רגליים קטנות. הוא נכנס לעזרת גברים, לאט, שוקולד וטחינה מטפטפים ממנו צעד צעד, והוא מחפש את אבא שלו.
פסססטטטט! זלמי, שלחתי אליך את יענקי שלנו! מצאת אותו?
פסססטטטט! זלמי, למה אתה לא עונה לי בנייד? אני מתקשרת אליך להגיד לך שאני כבר מחכה לך בחוץ כי מאוחר ואני עייפה.
פסססטטטט! הרב זלמי, אשתך ביקשה ממני לומר לך שאין פה קליטה והיא בחוץ ומאוד קר לה ותצא מהר ותרוץ לתחנה כי היא רואה את האוטובוס מרחוק מתקרב לתחנה.
פסססטטטט! של מי הילד הזה שנשאר פה לבד ובוכה? מישהו יודע מי האבא שלו?