עזרה פעם הייתי בת 7

[נועה לבין (Tamar)]

השיר נכתב בשביל ספר זכרונות של כיתה ח'.


פעם הייתי בת 7,
אמא אמרה לי, לכי ילדה, תהני עם החברות.
פעם הייתי בת 7.
בית הספר היה גדול, אבל חשבנו שאנחנו גדולות יותר
סוחבות ספרים וחבל וכדור, ורצות עד שכמעט לא יכולנו לנשום.
פעם הייתי בת 10,
המורה אמרה לי, לכי ילדה, תצליחי בלימודים.
פעם הייתי בת 10.
תמיד היה לי את החלום הזה כמו שלכן
אז למדתי שעות מספרים ושאפתי לציון מושלם.
וכששעמם לי הלכתי איתכן וקנינו ברד
או שיחקנו מחניים, או דיברנו דיבורים של סתם.
פעם הייתי בת 13,
והעתיד נראה רחוק.
ונסענו לבריכה וטיילנו בשבת, וארטיק החליף את הברד הישן
עד גיל 14 רק דאגנו ממבחן וצחקקנו מול השמש
היום אני בת 14
הסוף של הסוף בורח לי בין האצבעות,
והחיוך שלך נחקק לי בלב אתמול
כמו בכיתה א', כמו בעוד 30 שנה.
כמו מחר כבר לא נלמד באותה כיתה.


אני צריכה לקצר קצת את השיר, איפה אתם ממליצים?
לדעתכם, הפסקה האחרונה ברורה מספיק?

 

[-חיה-]

ממש יפה! אהבתי שאת מתחילה וסוגרת עם אותו משפט

אני צריכה לקצר קצת את השיר, איפה אתם ממליצים?

לדעתי הקטע יפה ככה, בלי לקצר.

 

[RACHELIZ]

לדעתי הקטע יפה ככה, בלי לקצר.

כן, אבל מסכנה הילדה שתצטרך להעתיק את כל זה כפול 40+-

 

[RACHELIZ]

לדעתי דבר ראשון, החזרתיות על הגיל כמו זה:

פעם הייתי בת 7.

פעם הייתי בת 10.

 

[-חיה-]

כן, אבל מסכנה הילדה שתצטרך להעתיק את כל זה כפול 40+-

יש בזה

 

[נועה לבין (Tamar)]

ממש יפה! אהבתי שאת מתחילה וסוגרת עם אותו משפט

תודה רבה! (ההשראה נלקחה מהשיר, once i was 7 years old )

כן, אבל מסכנה הילדה שתצטרך להעתיק את כל זה כפול 40+-

זו הבעיה... חוץ מזה שלא בכל מחברת יש 21 שורות - שזה אורך השיר.

לדעתי דבר ראשון, החזרתיות על הגיל כמו זה:

אוקי, אימצתי את הרעיון.
אז כרגע השיר נראה כך:

פעם הייתי בת 7,
אמא אמרה לי, לכי ילדה, תהני עם החברות.
בית הספר היה גדול, אבל חשבנו שאנחנו גדולות יותר
סוחבות ספרים וחבל וכדור, ורצות עד שכמעט לא יכולנו לנשום.
פעם הייתי בת 10,
המורה אמרה לי, לכי ילדה, תצליחי בלימודים.
תמיד היה לי את החלום הזה כמו שלכן
אז למדתי שעות מספרים ושאפתי לציון מושלם.
וכששעמם לי הלכתי איתכן וקנינו ברד
או שיחקנו מחניים, או דיברנו דיבורים של סתם.
פעם הייתי בת 13,
והעתיד נראה רחוק.
ונסענו לבריכה וטיילנו בשבת, וארטיק החליף את הברד הישן
עד גיל 14 רק דאגנו ממבחן וצחקקנו מול השמש
היום אני בת 14
הסוף של הסוף בורח לי בין האצבעות,
והחיוך שלך נחקק לי בלב אתמול
כמו בכיתה א', כמו בעוד 30 שנה.
כמו מחר כבר לא נלמד באותה כיתה.

עדיף ככה?