פספסו קופי מבריק או ויתרו בכוונה?

[המפצח]

סליחה על ההתערבות בפורום לא לי, וסליחה על הבעת הדעה הנשית והלא תורנית שלי.
אבל גדולי ישראל בדורות עברו כבר השתמשו ב"קלמבור" - שינוי קל של פסוק או מאמר חז"ל כדי לתת רעיון אחר.
ידוע ביותר הקלמבור של האיבן עזרא:
(לא תחרוז שור בחמור
שלח את השור למישור ואת החמור להר המור)
בזה הוא הביע את ההעדפה של חריזה משובחת ע"פ חריזה "עוברת".

חני

זה שווה דיון בפני עצמו כאן בפורום

 

[spich]

והצעה נוספת שנפסלה גם מסיבות רוחניות (או איך שלא תקראו לזה) היתה "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור".

!Ho,no

 

[kola]

אני רק שואל
כאן זה לא פסוק
ואפילו לא מאמר חז"ל. אלא כך היה נחום איש "גם זו" אומר
מצד שני זה בכל זאת "מושג" קדוש

 

[spich]

אני רק שואל
כאן זה לא פסוק
ואפילו לא מאמר חז"ל. אלא כך היה נחום איש "גם זו" אומר
מצד שני זה בכל זאת "מושג" קדוש

שאלה לדעת תורה.

 

[תא חזי]

קיימת בעיתיות רבה בשימוש בפסוקים ובמאמרי חז"ל בעלי משמעות בלתי ניתנת למשחק ולזילות.
ישנה נטיה קופירייטרית בוערת, לעשות "שימוש" בפסוקים ומאמרים כאלו ואחרים.
אפשר לומר שזהו ה"יצר הרע" שלנו.
לוותר על רעיון מבריק כדי לא להוציא פסוק מהקשרו ולא להיות ממחללי הקודש, זה ניסיון שלא תמיד קל. במיוחד אם כל התחליפים לא משתווים לו. מפעם לפעם אנו רואים את המפרסמים השונים "חוטאים" בכך, ומקדמים את ההברקה הפרסומית שלהם, על חשבון הערכים הכי בסיסיים.
אני לא באה לדון איפה נמצאת האמירה של "גם זו לטובה" בעניין הזה, אבל אם מישהו ויתר על כך למען הערך, זה ראוי לכל הערכה!
הלוואי והיו חותמים אמנה בין כל אנשי הקופי והקריאיטיב החרדי, על המנעות משיבוש פסוקים בכתיבתם ומשמעותם, במסגרת פרסומית.

צודק בהחלט - ממש הגזימו.
ומה שהביאו דוגמאות לעיל, מהאבן עזרא ועוד (לא יודע אם הזכירו למעלה את החיד"א, אבל הוא אחד מגדולי מחדשי המליצות אצל האחרונים. עוד עיין ערך הרב מאיר מאזוז - שמשתמש ה מ ו ן במשחקי מילים מפסוקים בדרשותיו, כדי לשמח השומעים) זה נכון - אבל לא לגבי קופי - צריך להיזהר כי בסך הכל תורה לחוד ועבודה לחוד.
(סליחה - שמישהו יעביר את מה שכתבתי לפורום עריכה תורנית... )

הן אמת שהלשון ג"ן זו לטובה קליטה מאוד
אבל גם זו... מי אמר שכאן מקומה בכלל?
ועוד קושיא - גם אם יד המבקר בדבר, והשמיד את הקופי. שיבוא המפרסם ויאמץ גלגלי מוחו וייצר משפט חדש!!
הלשון יוצרת ריאקציה הפוכה לגמרי ממה שאמור להיות - במקום שאדם יראה את המודעה ויאמר "וואלה, שידרגו (בתמיה)", עובר לו בראש "אה, שידרגו (בניחותא)" ועובר הלאה.

 

[תא חזי]

והצעה נוספת שנפסלה גם מסיבות רוחניות (או איך שלא תקראו לזה) היתה "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור".

או יותר נכון - מסיבות ש"אף אחד מהתושבים שם לא מכיר" אולי?!?

(אולי נתרגם: ס'איז נישט אזוי פיין צו זעהן א פארמאכט גארטן)

 

[המפצח]

!Ho,no

למה הם התכוונו? אני לא הבנתי

 

[efrat1]

למה הם התכוונו? אני לא הבנתי

זה סימן שזה אכן לא מתאים...

 

[המפצח]

זה סימן שזה אכן לא מתאים...

טוב, לא התאפקתי ושאלתי את הרב גוגל...
ובכן, מי שהעלה את הרעיון הזה וחשב שזה מתאים למגזר החרדי - שיחשוב טוב
אם הוא בתפקיד הנכון.

 

[efrat1]

טוב, לא התאפקתי ושאלתי את הרב גוגל...
ובכן, מי שהעלה את הרעיון הזה וחשב שזה מתאים למגזר החרדי - שיחשוב טוב
אם הוא בתפקיד הנכון.

את "את הגשם תן רק בעיתו" ראית?

או שלא שאלת את הרב גוגל?

 

[המפצח]

את "את הגשם תן רק בעיתו" ראית?

או שלא שאלת את הרב גוגל?

לא ראיתי. אגב, איפה השתמשו בזה?
וגם כאן זה בעייתי, לדעתי, ולא רק מהסיבה הרוחנית אלא בגלל הכלל
הבסיסי של לדבר לקהל היעד בשפתו, למרות שכאן זה קצת מזכיר את הנוסח
מהמקורות.

התופעה הזו משקפת את ההעדפה של חלק ממשרדי הפרסום במגזר, לשים
חילונים או דתיים לאומיים בראש מחלקת קריאייטיב.

 

[efrat1]

בליבוביץ

 

[המפצח]

בליבוביץ

נזכרתי
טוב, גם הם עונים לקריטריון שכתבתי למעלה...
די בזה שתראי את מודעת החורף שלהם לבגיר - אין סיכוי שמישהו מהמגזר יבין את זה (גם אני לא הבנתי בלי הסבר).

 

[בן מאיר]

ברור שפיספסו הברקה קולעת כל המלל מסביב מיותר לחלוטין. פיספוס הוא פיספוס. אך אחרי הכל בודאי שגם זו לטובה...

 

[המפצח]

ברור שפיספסו הברקה קולעת כל המלל מסביב מיותר לחלוטין. פיספוס הוא פיספוס. אך אחרי הכל בודאי שגם זו לטובה...

התברר לעיל שלא פספסו. ויתרו.
כדאי לקרוא את ההודעות לעיל.