פורעניות או פורענויות

[חיטובים]

איך מנקדים פורענות בלשון רבים - נ' חיריק או נ' קבוץ?
אנא בארו את תשובתכם.

 

[בראש מילה]

בקובוץ, כמובן. מדוע בחיריק?
כמו כל ריבוי של מילה שמסתיימת בסיומת Xות - כמו אומנות- אומנויות, כשרות - כשרויות וכן הלאה.

 

[מאיר14]

לפי הניקוד הארמי הקדום - בחירק
ולפי הניקוד הארמי המתקדם - בקבוץ

 

[חיטובים]

מאיר,
מאין לך?

 

[מאיר14]

המילה הזו באה פעם אחת במשנה - באבות פ"ה מ"ח
ובכל הדפוסים הישנים כולל וילנא, אין וא"ו אחר הנו"ן.
במשנה כת"י קופמאן, ג"כ הניקוד שם בחירק (למרות שהניקוד שם משובש להפליא. וכמובן אין זה ניקוד הסופר עצמו [אשר מהימנותו בגירסת המשנה גבוהה], אלא הוא מאוחר).
וכן הוא בכת"י התימניים הידועים במהימנותן. ואכמ"ל.

 

[כתבים]

זה שהמילה נכתבת בכה"י בכתיב חסר עדיין לא מעיד שהיא מנוקדת בחיריק שהרי אפשר לנקדה בקובוץ, מה שכן נכון, שבסידורים התימניים היא מנוקדת בחיריק.

 

[חיטובים]

תודה.
דווקא מנסיוני בכ"י קויפמן הניקוד שם די מדוייק ואפשר ללמוד ממנו הרבה על ההגייה הקדומה.
[באתר של האקדמיה הלאומית ההונגרית למדעים יש סריקה צבעונית שלו באיכות גבוהה מאוד].

 

[אלחנן אריאל]

ר' חיטובים תודה רבה!
מה טעם איני מצליח לראות שם כי אם חצי עמוד של המשניות.
יש אפשרות לראות באתרם את כל כתב היד?

 

[אפכא מסתברא]

סליחה על בורותי הגדולה, אבל אולי מישהו יסביר לי מה עניין שינוי הנוסח שם ל'מאימתי קורין את שמע בערבים' וכן 'דברי אליעזר' ולא 'דברי רבי אליעזר'? (לא עיינתי הלאה, אולי יש עוד)
לגבי צורת הרבים של מלים המסתיימות בשורוק - יש לנו במקרא (ירמיהו) "חֲנֻיּוֹת", רבים של חנות, נסיתי לחשוב על עוד מלים כאלה, כגון 'גלות', אלא שאין לה ריבוי במקרא, ומלים אחרות לא עלו בדעתי. אולי מישהו זוכר אחרות המופיעות בצורת הריבוי. איני רואה הגיון בהפיכת 'פורענות' ל'פורעניות' בחיריק. בעבר הרבו לכתוב בכתיב חסר, והגיוני שכתבו 'פורעניות' והתכוונו לקובוץ תחת הנ'.

 

[מאיר14]

ר' חיטובים תודה רבה!
מה טעם איני מצליח לראות שם כי אם חצי עמוד של המשניות.
יש אפשרות לראות באתרם את כל כתב היד?

ראה כאן: http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/
כנס למדור המשנה ושם בספריית בודפשט תציין לכת"י קופמאן

 

[מאיר14]

תודה.
דווקא מנסיוני בכ"י קויפמן הניקוד שם די מדוייק ואפשר ללמוד ממנו הרבה על ההגייה הקדומה.

יחסית לניקוד של היום, כן.
הסיבה שהזכרתי כת"י זה, בגלל שהוא ידוע, שכבר יצ"ל בדפוס צילום בירושלים תשכ"ח.
אך אם תעיין באתר שציינתי בתגובתי הקודמת, ובעוד כת"י של תלמוד וכו' [בספה"ל וכד'], תמצא את ההבדלים.

 

[חיטובים]

אלחנן
לחץ בצד שמאל על MS A 50. לוחצים שוב ושוב על התמונות כדי לקבל הגדלה נוספת.

מאיר,
הצילום שבאתר הספרייה הלאומית לא מתקרב כלל לאיכות הסריקות שם.

 

[חיטובים]

סליחה על בורותי הגדולה, אבל אולי מישהו יסביר לי מה עניין שינוי הנוסח שם ל'מאימתי קורין את שמע בערבים' וכן 'דברי אליעזר' ולא 'דברי רבי אליעזר'? (לא עיינתי הלאה, אולי יש עוד)

בערבים-בערבין ולא בערבית - כך הגירסה גם בירושלמי. וכן במשנה הבאה בשחרים-בשחרין, ולא בשחרית.
דבר (בלי י' !) - ראשי תיבות דברי ר'. כך רגיל שם.