אה וסתם חשבתי על זה בלילה,
(כלומר לא ממש ישבתי עם יד מתחת לסנטר וחשבתי, אתם יודעים.... וכו')
למי פה שאמר שהוא תמיד רואה השפעות של אלימות במי שמושפע ממנגה, ואז טרח לסייג ולהדגיש שחס וחלילה לא אצלי, ולא אצל
@sweetpanda1 ושאר הבנות פה בפורום שמציירות כל כך בעדינות הנפש וכו'... וכו'... וכו'.... (לוקחת לגימה כדי להתעשת מהעצבים)
בכל מקרה, אז מה בעצם באתם לומר?
כאילו, אנחנו יודעים שציורים מושפעים מהציירים שלהם. אם לצייר יש מידות רעות, ואלימות ורוע, אז בציורים שלו זה ישתקף.
אז, באתם לומר דבר כזה:
"מאנגה משפיעה על המאיירים שלה לצייר אלימות! חוץ מהמנגאיסטיות מירי, אנאל וכו'"
אז ---- פה היה הרגע שהתבלבלתי. כאילו, זה הז'אנר, או זה הצייר?
בקיצור, זה עמוד שבע, כולם פה כבר מקצועיים, אז אני אקצר את המסקנה לכמה שורות:
מנגה הוא סגנון. כלי להגשת תוכן. אם המגיש הוא שלילי, והתוכן הוא שלילי- אז המנגה שלילית. ואם לא, אז לא.
עכשיו תחליפו במשפט הזה שהדגשתי, את המילה מנגה בכל סגנון הגשה אחר: קריקטורה, קומיקס מערבי, או קומיקס בכלל, ספרי מתח, מוזיקה, אוכל, זומבה, שחיית פרפר וסאלאלום ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
אתגר: מצאו את הההבדלים.
ספוילר: אין.
עצה: שתו כוס מים כדי להתאושש מההלם. רואים? נשארנו יהודים!
כל הדיון הזה יצא מנקודת הנחה שמנגה הוא סגנון אלים ורע. זו הסיבה שהמשכנו להתעסק בזה, להתגונן ולהביא טענות נגד. עכשיו, אחרי שהגעתי למסקנה הזאת שרשמתי למעלה, אני כבר לא מרגישה צורך להתגונן או להביא טענות נגד. מנגה הוא
כלי הגשה. להתראות.
ולמי שיעז להגיד שוב את הטיעון המטופש הזה, אני אשלח אותו לתגובה הזאת.
ולא בעדינות.
שיהיה חנוכה שמח!
עריכה: וואו, אם הייתי יכולה לעשות לייק לעצמי....