עת - לשון זכר או נקבה?

אסתיג · 11/8/15

לעת כזאת הגעת למלכות
עת הזמיר הגיע וקול התור...

*לאה · 12/8/15

במקורות יש ציטוטים לכאן ולכאן:
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
ומאידך גיסא:
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

עת (עיתים) - [המין הנהוג היום-נקבה] - לעיתים מזומנות

יוסף צבי · 12/8/15

יש רש"י ידוע בפרשת וישלח שאומר שיש הרבה מילים שמשמשים לשון זכר ונקבה

מילה שלי · 12/8/15

מלבד "עת הזמיר הגיע"
יש דוגמאות נוספות של לשון זכר?

אם לא יתכן שיש הסבר מדוע נקט הפסוק בלשון זה.
אולי הזמיר הגיע?
(כמו ספר התורה הזה - ספר התורה הזאת - הזה נסוב על ספר וזאת על תורה.)

מנחם מלוין · 12/8/15

נראה שבלשון המקרא המילה הייתה גם זכר וגם נקבה, אך היום השימוש הרווח הוא בנקבה.

אברהם · 12/8/15

נכתב ע"י מילה שלי;1732268:
מלבד "עת הזמיר הגיע"
יש דוגמאות נוספות של לשון זכר?

אם לא יתכן שיש הסבר מדוע נקט הפסוק בלשון זה.
אולי הזמיר הגיע?
(כמו ספר התורה הזה - ספר התורה הזאת - הזה נסוב על ספר וזאת על תורה.)

ודאי שהמילה הגיע מתייחסת כאן לעת ולא לזמיר
ואין זה דומה לדוגמא שנתת על ספר התורה