שיתוף - לביקורת עשרים וארבע שכולו שבע.

[%תמר%]

בעולם שבו-
אני רגע אור
רגע חושך.
רגע שלו
רגע שוכחת של מי.

ובדמי
אני אחת
של כוח
וכבידה.
כדור תמיד
מושך,
מועך
לאדמה.
לא משחרר.
דוחף לי יום יום
בִּפְנים
חושך,
עלטה.

אני
אחת
מוזרה,
מסובבת
תדיר.
כל יום
מנצחת
כדור,
וכבידה.
כל יום
נשאבת לאור.
אך לילה תמיד
יבוא אלי
יעטוף,
ינצח
חלשה שכמוני.

חלשה.
שכמוני?

נו באמת.
כדור עולם
תמיד יסתובב,
ימשוך
אל תוך הלילה.
ושמש
תמיד תעמוד
תחכה לי
שאגמור סיבוב.

אין בי חולשה,
כי אם כוח
להיצמד
לחוקי הטבע.
לא להילחם
בכוח
משיכה.
לקבל
את הצד השני
של כדור
ועולם
אחר.
לקבל חושך
בראש מורם
לשמים.
עד הבוקר
לחפש לי
אור כוכב
וירח
שיאירו לי
דרך.

השמש לא תבוא
אם לא אלך
אליה,
אחבק כדור
אעמוד יציבה.
וסיבוב
מאה שמונים
יביא אותי
אליה,
אל אור.

ואם
פתאום
יהיה לי
חם מידי,
מסנוור.
אדבק שוב
לכדור,
הוא
יביא אלי
שוב
לילה.

ואם
פתאום
חושך
ייפול עלי,
ובלי שאבחין
יבריח ממני
שמש.
אחפש
כל הלילה,
אבקש
חזק
אור
וחום.
אחכה,
אספור שניות
שתבוא
ותאיר לי
כאור יום
חשכת לילה.

שתבוא כבר
ותיתן לי
יום שכולו
שמש.
יום שכולו
שבת.
עשרים וארבע
שכולו
שבע.

מקווה שהמשמעות מספיק מובנת.
אשמח לביקורת ופרשנות.
סליחה על האורך.
סליחה אם לא מספיק מקצועי.
אם הכותרת לא מספיק מובנת, אשמח להסביר.

 

[גאווהסקריפט]

יפה מאוד מאוד!!!!!!
התענגתי על כל מילה!
שלא תעזי לכתוב סליחה. מי מבקש סליחה על קטע יפיפה שכזה עם מילים מדויקות כל כך ומבנה מרתק.
ביטאת בצורה יפה כל כך את התנועה, את זה ששום דבר הוא לא לנצח, שהכל הוא עכשיו ועד שישלים הכדור סיבוב
וזה מדהים.
המבנה של הבתים מעניין אותי-תכננת מראש או שיצא ככה?
זה ממש מספר סיפור וברמה גבוהה מאוד בעיניי

 

[גאווהסקריפט]

אני גם רואה פה מצד אחד את המאבק- את הלהיות אור ולהיות חושך ומצד שני את הכניעה, שהחושך והאור ישחקו בי, ישחקו עליי תופסת. וזו נקודה מעניינת.

 

[%תמר%]

איזה כיף שהבנת
תודה רבה!
שמחה לקרוא שאני מובנת...

שהחושך והאור ישחקו בי

זה משפט הסיכום...
התמצות.
תודה על זה