עם כל הכבוד לך, אני מצפה לתשובה קצת יותר ענינית.כי זה כספי צדקה, ולכן מי שצריך יקבל, מי שלא צריך לא יקבל ומי שצריך חלק יקבל חלק.
לכן, יקזזו את ערך הדירה או הביטוח מהסכום אותו היו אמורים היתומים לקבל וכמפורט בתקנון שהובא לעיל.
ראש משפחה של עשרה ילדים (בתור דוגמה), צריך כ15,000 ש"ח כל חודש בשביל 'השוטף'. לא כולל לחתונות הילדים, שלצערו יצטרך ללכת לפתחי אחינו בני ישראל ולבקש עזרה בהכנסת כלה. (הוא כבר קורע את עצמו בהבאת ה15,000 ש"ח החודשיות).
כחלק מהדרך שלו להביא כל חודש 15,000 ש"ח, הוא השקיע בעבר, ויש לו היום נכס בפפריה השוה 600,000 ש"ח ומכניס לו כל חודש 2,000 ש"ח.
הוא אדם אחראי, ולא רוצה ליפול למעמסה על ידליו או קופת צדקה השכונתית, וה2,000 ש"ח הללו הם גם התוכנית שלו, כשיגיע לגיל פנסיה, שזה יהיה חלק מההכנסה שלו.
לא עלינו, הוא נפטר צעיר.
האלמנה או שללא עבדה לפני כן (גידלה עשר ילדים - זה עבודה של כמה משרות). או שעבדה, אך עקב האבל וכן הצורך להיות גם אבא לילדים, כהיום לא ממש יכולה לעבוד.
או שממשיכה לעבוד, אך מכניסה רק את החלק שלה, אך כמובן לא את של בעלה.
(וכן להיפך, אם האשה ל"ע הלכה לעולמה).
נכון שיש 'קצבת שארים'. אך זה רק עד גיל שמונה עשרה. ויש לה שלשה ילדים בבית מעל גיל זה.
ובנוסף צריכים לשלם למלמדים פרטיים - כדי לתת ליתומים קצת ממה שלא מקבלי מאביהם.
בכל אופן יש להם עכשיו 'חור' עצום בהכנסה שלהם.
אך לפחות חלק ניכר מההכנסה נכנס מהנכס או ביטוח חיים שבעלה שילם על זה טבין ותקילין.
ואז בזמן חתונת הילדים הם פונים לקופת העיר, ועסקני הקופה אומרים להם: 'לשלשה ילדים מתוך העשר אנו לא ניתן לכם, כי יש לך נכס בשווי 600,000 ש"ח. תמכרי את הנכס כדי לחתן אותם!'
ובמלים שלך
כלומר שהם צריכים לוותר על ההכנסה החודשית שזה בשביל הוצאות הכרכיות ממש. ואם לא אז הם בגדר 'מי שלא צריך לא יקבל'!כי זה כספי צדקה, ולכן מי שצריך יקבל, מי שלא צריך לא יקבל ומי שצריך חלק יקבל חלק.
לכן, יקזזו את ערך הדירה או הביטוח מהסכום אותו היו אמורים היתומים לקבל וכמפורט בתקנון שהובא לעיל.