עצירות שגויות בנוסח התפילה

[געוואלדיג]

ראיתי לנכון לעורר אודות כמה שיבושים שנגרמו בעצירות בנוסח התפילה, הנובעים מרצון להתאים את המילים ל'ניגון', והנה כמה מהם:
ה' עוז, לעמו יתן, ה' יברך, את עמו בשלום.
והראוי והנכון לדקדק ולומר: ה', עוז לעמו יתן, ה', יברך את עמו בשלום.
...לך ענו שירה, בשמחה רבה, ואמרו כולם...
...על כל דברי שירות ותשבחות, דוד בן ישי, עבדך משיחך...
יחד, כולם קדושה, לך ישלשו...
בסידור תפלת כל פה ובעוד סידורים, באמירת העקדה, במילים "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים", קיים פסיק אחרי "תפלה", וזה איננו נכון. עיין ישעי' נו, ז, שיש זקף על תיבת "ביתי", מרכא על "תפלה", וטפחא על "יקרא".

 

[אושר]

אם כבר העלת את הנושא, אז שימו לב שבמנגינה המסורתית הידועה ששרים בכל גן ובי"ס את "אדון עולם" מזמרים כולם:"אזי מלך שמו נקרא" כשמבטאים את ה"מלך" כמלרע, והלא אם תשאלו כל בוגרת כיתה י"א הרי זו תספר לכם כי מלך הוא מהמלעליים!!!

 

[תם]

באדון עולם יש עוד שני מילים שצריך לדקדק בהם "בטרם, כל יציר" וכו' ולא "בטרם כל", וכן "לעת נעשה, בחפצו כל" וכו' ולא "לעת נעשה בחפצו, כל". (ולא כפי ששגורה המנגינה בפי הילדים..)

 

[געוואלדיג]

ומה עם "כי יעקב בחר לו י-ה" - היכן צריך לעצור?
"ומתפללים אל אל לא יושיע" - היכן צריך לעצור?
"חזק מיחד כאחד עשר ספירות"?

ובנוגע ל"בטרם כל יציר" הנה אם הוגים בחולם ב"כל" אכן יש בעיה. אבל אם הוגים בקמץ קטן - אין שום בעיה אם מאריכים קצת בניגון, כי "כל" בקמץ קטן נסמך לעולם.

 

[מאן דאמר]

לענ"ד אי אפשר לקרוא לכל זה בשם עצירות. זה לא בצורה של אתנחתא, אלא של סלסול הניגוןן, זה לא נשמע הפסקה באמצע המשפט והמשמעות לא משתבשת.
כך ב'ה' עוז לעמו יתן'.

ואם כבר, ראיתי דבר מעניין בבן איש חי. הוא כותב שבברכת המעריב ערבים צריך להפסיק בצורה כזאת:
"אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עתים ומחליף את הזמנים" וכו'.
אצל הציבור מקובל להפסיק בצורה אחרת, בדקתי בכמה סידורים, בחלק מהם התחמקו מכל הענין. ובסידור הרב מפוסק כמו שמקובל אצל הציבור, אבל איני יודע אם אפשר להוכיח מכך.

 

[געוואלדיג]

בהקשר זה, הנה בסידור הרב בעה"ת בקדושת כתר - הנוסח: מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו. תשכון תתגדל ותתקדש וכו'.

 

[חיטובים]

על העצירות הנכונות אפשר ללמוד הרבה מפירושי הראשונים לתפילה, בפרט הרוקח. וכבר יש סידורים שתיקנו הפיסוק על פיו.

 

[געוואלדיג]

אֱמֶת: וְיַצִּיב, וְנָכוֹן וְקַיָּם, וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, וְאָהוּב וְחָבִיב, וְנֶחְמָד וְנָעִים, וְנוֹרָא וְאַדִּיר, וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל, וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר וכו' כצ"ל.

 

[מאן דאמר]

בשביל מה לשים פסיקים בכלל?

 

[געוואלדיג]

לא צריך להכניס.

 

[געוואלדיג]

ב'ויברך דוד' אין להפסיק לפני 'וכרות עמו הברית', שהוא המשך הפסוק, אלא רק לפני 'ויושע ה' ביום ההוא' (הפיסקה בהרבה סידורים באמצע הפסוק נוצרה בגלל המנהג לשורר מ'וכרות' פסוק אחר פסוק ביום שמתקיימת ברית מילה בבית הכנסת).
כהדב"א מג"ל אלי קלרמן המעין טבת ס"ט

 

[עפרה]

היה פעם ויכוח אצלנו בקשר לנוסח במודים, 'צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר...' אם ה'לדור ודור' קשור לפניו או לאחריו.
וכן 'והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון...' אם ה'אישי ישראל' קשור לפניו או לאחריו.
בשניהם יש דרך לפרש כך או כך.
(בסידורים שמים פסיק לפני הביטוי ואחריו, או שאין שמים לא לפניו ולא לאחריו, וממילא אין יודעים לאן הוא קשו&#1512

 

[א.ישראל]

היה פעם ויכוח אצלנו בקשר לנוסח במודים, 'צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר...' אם ה'לדור ודור' קשור לפניו או לאחריו.
וכן 'והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון...' אם ה'אישי ישראל' קשור לפניו או לאחריו.
בשניהם יש דרך לפרש כך או כך.
(בסידורים שמים פסיק לפני הביטוי ואחריו, או שאין שמים לא לפניו ולא לאחריו, וממילא אין יודעים לאן הוא קשור)

משנה ברורה סימן קכ סעיף קטן א:
כתב הטור על מה שאנו אומרים ואשי ישראל ותפלתם וכו' ואע"פ שאין עתה עבודה מתפללים על התפילה שהיא במקום הקרבן שתתקבל ברצון לפני הש"י ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה [ר"ל שמגיש אותם לרצון לפני ד' לריח ניחוח] וע"ז תקנו ואשי ישראל ר"ל אנשי ישראל וי"מ על מה שלמעלה ממנו וה"פ והשב העבודה ואשי ישראל ואח"כ ותפילתם באהבה תקבל ברצון ועיין בט"ז שכתב דהפירוש האמצעי הוא המובחר מכולם אבל הגר"א כתב שהעיקר כפי' האחרון:

 

[אברהם]

מבחינת הדקדוק ודאי שה"אישי ישראל" קשור לאחריו ולא לפניו.
אם זה היה שייך לפניו
א. היה צ"ל והשב את העבודה ואת אישי ישראל לדביר ביתך.
ב. היה צ"ל ותפילת עמך ישראל, ולא ותפילתם שאין שום רמז לתפילת מי מלבד תחילת הברכה שזה רחוק מדי.
כך נראה לי פשוט.
אבל התפילה נתקנה לא רק ע"פ הדקדוק אלא גם ע"פ סוד ודרש וכו' ואלו ואלו דברי אלקים חיים

 

[א.ישראל]

לגבי לדור ודור, גם על זה נכתב הרבה. במעט שראיתי, זה הולך על שלפניו.
להלן מספר דרך שיחה בשם הגר"ח קנייבסקי.

 

[אברהם]

יכול להיות שזה העיקר אף על פי שלפי הדקדוק זה לא נכון. יש דוגמאות רבות לכך, אם כי כרגע אינני זוכר.

 

[תיבת נח]

רבים טועים באמירת מזמור לדוד שבקבלת שבת שאומרים , "וישבר ה' את ארזי הלבנון וירקידם כמו עגל לבנון" שצריך להיות וירקידם כמו עגל- לבנון ושריון כמו בן ראמים, כמו כן בפסוק "ויחשוף יערות ובהיכלו" שצריך להיות "ויחשוף יערות- ובהיכלו כלו אומר כבוד"

 

[מאן דאמר]

בקשר ל'ואישי ישראל', מישהו פעם הציע לי פירוש מאד פשוט, ועל פניו הוא נראה מאד אמיתי, צ"ע מדוע לא מצאנו למפרשים שיפרשו כך.
הפירוש הוא, שהכוונה בתפילה היא שהקב"ה יבנה את בית המקדש ויחזיר את העבודה. 'ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון'. היינו אז, כשיבנה בית המקדש.

בקשר ל'לדור ודור', אני חושב שראיתי פעם מישהו שמפרש אחרת. שזה הולך: לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. (להעיר ממה שאומרים במוסף: 'לדור ודור נגיד גדלך'. זה נראה על אותו משק&#1500.

 

[לוי]

הפירוש הוא, שהכוונה בתפילה היא שהקב"ה יבנה את בית המקדש ויחזיר את העבודה. 'ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון'. היינו אז, כשיבנה בית המקדש.

מה שלא פי' כך הוא מפני שתפלה יש גם כשאין ביהמ"ק קיים.

 

[אברימי]

אם כבר עלה הנושא: כולנו יודעים לדקלם "ונשלמה פרים שפתנו" שהתפילות כיום הן במקום הקרבנות. רק על הדרך שפכו את התינוק עם מי האמבט. צאו לשוק וראו כמה אנשים לא יודעים שגם כשבית המקדש היה קיים היו מתפללים שלש תפילות ביום, ובטוחים שהן נוצרו כ"פיצוי" על חסרון בית המקדש...