מוסיפה, שכיום אני גובה 30% מקדמה ולא 20%
כי לפעמים מדובר בפרויקטים ארוכים של כמה שבועות
לעומת זאת אני צריכה ללכת למכולת מחר
והנה סיפור טרי מאתמול.
הגיע אלי לקוח לפני שלושה חודשים, רצה מיתוג לעסק חדש. אשתו חברה שלי מימות התיכון העליזים,
אבל בכל זאת התנהלתי מקצועית עם חוזה ומקדמה והכל מאורגן.
התחלנו לעבוד, כן הולך, לא הולך, לא התחברו לסקיצות, לא ידעו מהם הם רוצים מעצמם בדיוק,
אמרו שיחשבו על זה ונעלמו.
אחרי כמה שבועות שאלתי מה קורה, אמרו לי שחושבים על זה.. עובדים על זה..
אתמול הבנאדם שולח לי מייל שהוא מתנצל אבל בסוף הם הולכים ליעוץ אסטרטגי
(מה שבאמת לדעתי מאד נכון להם, כי הם ממש מפוזרים) - ושם יתנו להם גם שירותי עיצוב.
מעולה. שמחה בשבילם שהם עושים דבר נכון, איחלתי הצלחה ונפרדנו כידידים.
אם לא הייתי לוקחת מקדמה, לא היה לי לב להגיד להם עכשיו - שומעים? אני יודעת שאין לכם שקל על הנשמה.. אבל אני שמתי כמה שעות על הסקיצות.. אזזזז בואו תשלמו 50% כמוסכם...
רוב הסיכויים שהייתי אומרת - יאללה כפרה, לא רוצה לקחת כסף שלא מגיע לי מאדם שאין לו. לא יהיה בזה ברכה.
אבל היה נשאר לי טעם חמוץ של באסה כי עבדתי לא מעט.
עכשיו המקדמה מכסה בערך את השעות ששמתי, להם היה ברור מראש שכך זה עובד, ושני הצדדים מרגישים סבבה.
אל תוותרו על חוזה, ואם זה לא סכומונים קטנים - גם מקדמה. הלקוח מסתבך לעשות העברה? לא נורא. הוא ילמד.
תישארו מקצועיים, זה משדר אתכם אחרת.