עמיה, עמיו

[באקינגהם]

מה זו בעצם המילה הזו: "עמיו" או "עמיה", האמורה בתורה פעמים רבות, ונכרת מעמיו, ונכרתה מעמיה, נאסף אל עמיו וכיו"ב, אם הוא נכרת מהעם שלו צריך לומר נכרת מעמו, עמיו פירושו העמים שלו, כמו שומעיו, השומעים שלו, מה השייכות העמים שלו?
אשמח ללמידה

(כאן כתבתי "כמיו", באילוץ, והסתמכתי על "עמיו" שלכאורה בכל זאת פירושו העם שלו...?)

 

[סערצע]

Search Conversations

groups.google.com

 

[משהX2]

וְנִכְרַת מֵעַמָּיו- הוא ובניו ימותו לפני זמנם

 

[חגי פאהן]

(כאן כתבתי "כמיו", באילוץ, והסתמכתי על "עמיו" שלכאורה בכל זאת פירושו העם שלו...?)

"כמיו"?
אמנם יש עדות שקראתי את "השילוח", אבל כעת איני מצליח לעשות זאת. אולי תוכל להעלות אותו שוב?

 

[באקינגהם]

אעלה בעז"ה.
שוב ראיתי בספורנו כמדו' או בראב"ע לגבי יאסף אל עמיו שכיון שיש צדיקים במעלות רבות ושונות אמר לשון רבים.

 

[באקינגהם]

אעלה בעז"ה.

הנה:

 

[סערצע]

כעיקרון, כמדומה שבסוגת שירת היתדות מקובלים שינויים (ברמה סבירה) לצורך החריזה הנאותה.
ועצ"ע אודות 'כמיו' באופן ספציפי.

 

[דיונון]

לא הבנתי, מה פירוש 'כמיו'?

 

[באקינגהם]

לא הבנתי, מה פירוש 'כמיו'?

למעשה זה אמור לבטא "כמהיו", ובאמת במחשבה 5 שנים קדימה זו טעות מוחלטת ועמיו לא מושיע אותה כלל, צריך למצוא חלופה נאותה.

 

[משהקפלן]

מה זו בעצם המילה הזו: "עמיו" או "עמיה", האמורה בתורה פעמים רבות, ונכרת מעמיו, ונכרתה מעמיה, נאסף אל עמיו וכיו"ב, אם הוא נכרת מהעם שלו צריך לומר נכרת מעמו, עמיו פירושו העמים שלו, כמו שומעיו, השומעים שלו, מה השייכות העמים שלו?
אשמח ללמידה

(כאן כתבתי "כמיו", באילוץ, והסתמכתי על "עמיו" שלכאורה בכל זאת פירושו העם שלו...?)

הגמרא יבמות ע"ז: לומדת מזה שהכוונה לשני עמים

 

[באקינגהם]

הגמרא יבמות ע"ז: לומדת מזה שהכוונה לשני עמים
צפה בקובץ המצורף 851213

אעיין בע"ה
עדיין לא מבאר ונכרת מעמיו וכדו'...

 

[משהקפלן]

אעיין בע"ה
עדיין לא מבאר ונכרת מעמיו וכדו'...

עיין בספר הגור שתי' זה

 

[משהX2]

מה זו בעצם המילה הזו: "עמיו" או "עמיה", האמורה בתורה פעמים רבות, ונכרת מעמיו, ונכרתה מעמיה, נאסף אל עמיו וכיו"ב, אם הוא נכרת מהעם שלו צריך לומר נכרת מעמו, עמיו פירושו העמים שלו, כמו שומעיו, השומעים שלו, מה השייכות העמים שלו?
אשמח ללמידה

(כאן כתבתי "כמיו", באילוץ, והסתמכתי על "עמיו" שלכאורה בכל זאת פירושו העם שלו...?)

כאילו כתוב "מעמו" והוא ככינוי "בעליו" אדוניו" שבא בלשון רבים אצל יחיד.
על פי מלבי''ם ויקרא כא, א
וכן בתרגומים תרגמו בלשון יחיד

 

[משהX2]

עיין בספר הגור שתי' זה
צפה בקובץ המצורף 851233

זה בכל זאת אינו מתרץ מדוע מעמיו -שתי עמים?
וכן אם "אדוניו" יתן לו אשה מדוע לא בל' רבים?
וכן בעליו אין עמו שלם ישלם מדוע לא בעלו הרי מדובר ביחיד?
עי' לעיל ביאור המלבי''ם

 

[אלי מאיר]

זה בכל זאת אינו מתרץ מדוע מעמיו -שתי עמים?
וכן אם "אדוניו" יתן לו אשה מדוע לא בל' רבים?
וכן בעליו אין עמו שלם ישלם מדוע לא בעלו הרי מדובר ביחיד?
עי' לעיל ביאור המלבי''ם

לגבי בעליו, ב'מוכרת' אומרים ג"כ בלשון רבים, הבעלים שלו, ולא הבעל שלו.
לכן בנסמך "בעליו".
אולי אדוניו דומה לזה.
ולגבי עמיו, אולי בא עמיו בלשון רבים, כי העם כולל הרבה פריטים. ואין יחיד מוגדר כעם. וכאן הכוונה ונכרת מהציבור שלו, שהוא לא יהיה כמו כולם, אולי לכן כאן נאמר עמיו בלשון רבים, כיון שבא להדגיש את ריבוי הפריטים שבעם.

 

[משהקפלן]

זה בכל זאת אינו מתרץ מדוע מעמיו -שתי עמים?
וכן אם "אדוניו" יתן לו אשה מדוע לא בל' רבים?
וכן בעליו אין עמו שלם ישלם מדוע לא בעלו הרי מדובר ביחיד?
עי' לעיל ביאור המלבי''ם

אדוניו ובעליו, זהו לשון קבועה בתורה, אין לפעמים כך ולפעמים כך. משא"כ בעמיו שלפעמים הוא בעמו ולפעמים בעמיו.

 

[באקינגהם]

ולגבי עמיו, אולי בא עמיו בלשון רבים, כי העם כולל הרבה פריטים. ואין יחיד מוגדר כעם. וכאן הכוונה ונכרת מהציבור שלו, שהוא לא יהיה כמו כולם, אולי לכן כאן נאמר עמיו בלשון רבים, כיון שבא להדגיש את ריבוי הפריטים שבעם.

גם דבר שהוא אחד והוא מורכב מהרבה פריטים צריך לקבל לשון יחיד, כמו ציבור גדול ולא ציבור גדולים...

 

[משהקפלן]

גם דבר שהוא אחד והוא מורכב מהרבה פריטים צריך לקבל לשון יחיד, כמו ציבור גדול ולא ציבור גדולים...

ועל זה באה התשובה למעלה, שאכן התורה מתכוונת לריבוי, דהיינו הוא נכרת וזרעו נכרת.