הנושאים החמים
הנושאים החמים
החדר מעורפל. חשוך. מפחיד.
הוא נכנס באיטיות. מזיז את הווילון המצל על הפתח.
רתיעה פנימית עמוקה גורמת לו למעוד לאחור. רצונו החזק גורם לו לקום ולהיכנס.
"הלו?" הוא לוחש. הד עונה לו.
זיעה קרה שוטפת אותו. צעד נוסף.
"יש כאן מישהו?". שקט.
"אדוני?? דיברתי איתך! סגרנו פגישה!" חושך סמיך. מחליא.
"הי, אנ..." "מי אתה?!" דמות ענק מזנקת עליו משום מקום. מצמידה אותו לקיר. הוא נשנק. "קבענו פגישה... אמרתי שאני זקוק לעזרה..."
"אה, עזרה" הדמות מרפה. הא נופל על הארץ. מחרחר.
"איזו סוג של עזרה אתה צריך?"
נר נדלק. ועוד אחד. מציירים צלליות מאיימות על הקירות המוכתמים.
"אני... רציתי רק..."
"למות!!!" הדמות פורצת בצחוק מטורף. "רצית לדעת איך מתים!!!"
"נכון..." הוא מתגמגם. "אני רוצה למות. קצתי בחיי. אבל...."
"אבל אתה רוצה דרך מעניינת!" הדמות מקיפה אותו. מסתובבת במעגלים. נר ענק דולק בין ידיה.
"אתה לא רוצה להתאבד, כי זה יכול לכאוב. וזה מפחיד! אתה לא מעוניין בתאונה, כי... כולם מתים בתאונה. אתה לא רוצה רעל, כי אתה נורא איסטניסט, אז.... אתה צריך בעצם עצה!"
"מאיפה..." עיניו מפלבלות. "מאיפה אתה יודע הכל?!"
"אווו, כן. אני יודע הכל. אתה מעוניין אולי בחיידק שיגרום לך למחלה בכבד? או לדום לב, או משהו כזה?"
"לא. פחות. כולם עושים את זה."
"ממ. אז יש לי משהו בשבילך."
"כן?" ניצוץ בעיניים. "אבל משהו שלא ישכחו!"
"אני לא יודע אם ישכחו או לא..." הדמות מכבה את האש בידיה. החושך חוזר. מעביר בו גלים של פחד.
"אבל אם נעשה את התהליך בצורה שכולם ידעו עליו, זה יכתב בכל העיתונים. בענק."
"תהליך?" המילה הזו מלחיצה אותו. "יש כאן כאב?"
"אני לא יודע." הדמות כנה. "יכול להיות כאב. יכולה להיות גם מלחמה. סדנאות, או מלחמה על החיים. זה מוות מאתגר. אתה תתגרה בו כל יום מחדש!"
"כן. זה נשמע מעניין. כמה עולה התהליך הזה?"
"לי אתה לא צריך לשלם כלום. הפרנסה שלי זה עצם מותך. אבל זה יעלה בחנות. אתה תצטרך לקנות כל יום חבילה או שניים מהמוצר המחסל. זה יהיה לך 40 ₪ בערך ליום, אלף שקל לחודש ושתיים עשרה אלף לשנה."
"מה???" הוא מזדעק. נשנק. "וזה עוד לפני הוצאות טיפוליות אם אני אצטרך? מי המטורף שירצה את זה???"
"תתפלא," הדמות צוחקת. "אבל שכנעתי מיליוני אנשים לעשות את זה. אומנם הם לא קונים חבילה שלמה ליום, אלא משתמשים עם זה בחוכמה. ככה שהם מתים הרבה יותר לאט."
"וגם הם סובלים מזה? כל המיליונים?"
"חלקם. מחלות לב, ריאות, כבד ועוד. וחלקם אפילו לא יודעים שהם חולים. זה הסוד שלי..." שוב הדמות צוחקת. צחוק מופרע. גורמת לו לפסוע אחורה.
"אני..." הוא מתלבט. "בסדר. תראה לי איפה קונים את זה."
"כמעט בכל חנות." הדמות לוחשת. "פשוט לך למוכר. תבקש חבילת סיגריות"...
(אשמח להערות והארות
)
הוא נכנס באיטיות. מזיז את הווילון המצל על הפתח.
רתיעה פנימית עמוקה גורמת לו למעוד לאחור. רצונו החזק גורם לו לקום ולהיכנס.
"הלו?" הוא לוחש. הד עונה לו.
זיעה קרה שוטפת אותו. צעד נוסף.
"יש כאן מישהו?". שקט.
"אדוני?? דיברתי איתך! סגרנו פגישה!" חושך סמיך. מחליא.
"הי, אנ..." "מי אתה?!" דמות ענק מזנקת עליו משום מקום. מצמידה אותו לקיר. הוא נשנק. "קבענו פגישה... אמרתי שאני זקוק לעזרה..."
"אה, עזרה" הדמות מרפה. הא נופל על הארץ. מחרחר.
"איזו סוג של עזרה אתה צריך?"
נר נדלק. ועוד אחד. מציירים צלליות מאיימות על הקירות המוכתמים.
"אני... רציתי רק..."
"למות!!!" הדמות פורצת בצחוק מטורף. "רצית לדעת איך מתים!!!"
"נכון..." הוא מתגמגם. "אני רוצה למות. קצתי בחיי. אבל...."
"אבל אתה רוצה דרך מעניינת!" הדמות מקיפה אותו. מסתובבת במעגלים. נר ענק דולק בין ידיה.
"אתה לא רוצה להתאבד, כי זה יכול לכאוב. וזה מפחיד! אתה לא מעוניין בתאונה, כי... כולם מתים בתאונה. אתה לא רוצה רעל, כי אתה נורא איסטניסט, אז.... אתה צריך בעצם עצה!"
"מאיפה..." עיניו מפלבלות. "מאיפה אתה יודע הכל?!"
"אווו, כן. אני יודע הכל. אתה מעוניין אולי בחיידק שיגרום לך למחלה בכבד? או לדום לב, או משהו כזה?"
"לא. פחות. כולם עושים את זה."
"ממ. אז יש לי משהו בשבילך."
"כן?" ניצוץ בעיניים. "אבל משהו שלא ישכחו!"
"אני לא יודע אם ישכחו או לא..." הדמות מכבה את האש בידיה. החושך חוזר. מעביר בו גלים של פחד.
"אבל אם נעשה את התהליך בצורה שכולם ידעו עליו, זה יכתב בכל העיתונים. בענק."
"תהליך?" המילה הזו מלחיצה אותו. "יש כאן כאב?"
"אני לא יודע." הדמות כנה. "יכול להיות כאב. יכולה להיות גם מלחמה. סדנאות, או מלחמה על החיים. זה מוות מאתגר. אתה תתגרה בו כל יום מחדש!"
"כן. זה נשמע מעניין. כמה עולה התהליך הזה?"
"לי אתה לא צריך לשלם כלום. הפרנסה שלי זה עצם מותך. אבל זה יעלה בחנות. אתה תצטרך לקנות כל יום חבילה או שניים מהמוצר המחסל. זה יהיה לך 40 ₪ בערך ליום, אלף שקל לחודש ושתיים עשרה אלף לשנה."
"מה???" הוא מזדעק. נשנק. "וזה עוד לפני הוצאות טיפוליות אם אני אצטרך? מי המטורף שירצה את זה???"
"תתפלא," הדמות צוחקת. "אבל שכנעתי מיליוני אנשים לעשות את זה. אומנם הם לא קונים חבילה שלמה ליום, אלא משתמשים עם זה בחוכמה. ככה שהם מתים הרבה יותר לאט."
"וגם הם סובלים מזה? כל המיליונים?"
"חלקם. מחלות לב, ריאות, כבד ועוד. וחלקם אפילו לא יודעים שהם חולים. זה הסוד שלי..." שוב הדמות צוחקת. צחוק מופרע. גורמת לו לפסוע אחורה.
"אני..." הוא מתלבט. "בסדר. תראה לי איפה קונים את זה."
"כמעט בכל חנות." הדמות לוחשת. "פשוט לך למוכר. תבקש חבילת סיגריות"...
(אשמח להערות והארות
)
נערך לאחרונה ב:
