נתחיל בסיפור.
אתמול בעלי התחיל להזיז ארונות מטבח. רוקן ארונות, חתך, סתם וכולי.
לא הבנתי למה.
שאלתי אותו.
והוא, כולו מגומגם ואדום, עונה לי שיש כמה דברים שהוא צריך לטפל בהם. סתימה של ביוב. איטום הארונות.
האמנתי לו.
למחרת, הוא ביקש מהבנות לשטוף את כל הכלים שיש לנו בארונות.
זה כבר היה נשמע לי חשוד. ממתי גבר מתחיל לעשות לבד ניקיונות פסח?
החלטתי לעקוב אחריו, בין שאר הסידורים והניקיונות בבית.
לכאורה, זה לכאורה לא היה אמור היה לעניין אותי, כי יום של צום אצלנו הוא מסורת של סידורים ביתיים.
אבל, בכל זאת..
הבת שלי התחילה לשטוף, ותוך כדי להתלונן כמובן על כמויות הכלים שיש לנו בבית.
ואז היא שאלה את בעלי: "למה צריך לשטוף את הכלים, הרי הם נקיים כבר?"
והוא קרא לה בשקט, בלחש, למרפסת.
מיד גם אני הלכתי לחדר, כדי לשמוע מה הוא אומר לה.
ואני שומעת אותו אומר ככה: "יש לנו עכבר בבית".
הזדעזעתי. קיבלתי פיק ברכיים. נבהלתי. תקראו לזה איך שאתם רוצים.
והוא ממשיך (הציטוט מדויק): "אתמול, פתחתי את המגרה של הסכו''ם, וראיתי אותו, את החמוד.
הוא ישר נבהל ממני. ברח למגירה האחרונה.
פתחתי אותה, וגיליתי אותו יושב לו בנחת בתוך הסיר- מחבת, ומסתכל עליי.
הסתכלתי עליו בחזרה.
והוא ממשיך להסתכל.
ואני מסתכל.
הושטתי ידיים לתפוס אותו, והוא קפץ ממני למתחת למקרר.
היום לכדתי אותו, כי הדבקתי את הדבק שהוא הולך עליו ואז נלכד.
עוד באותה שעה גופת העכבר עברה לשטח הפח המרכזי".
הבת שלי נדהמה. וחזרה מיד לעבודתה, עושה בחריצות יתר את המטלה השנואה עליה.
עשתה לכלים בריכה נעימה. שמה אקונומיקה, סבון כלים, סקוץ רך, מים חמים.
ואז בעלי שוב קרא לה, ואמר: "וכמובן, אל תגידי מילה לאמא".
האמת, התרגשתי.
למרות שהוא צדק. אם הייתי פוגשת חזיתית את מיקי- הבית היה מזדעזע מהצווחה.
אז כל הכבוד לו.
ובעוד הם עושים את מה שהם עושים, אני יושבת לי בנחת מול המחשב, עם כוס קפה. פינוק, הא?..: )
מסקנות:
1. אם הבעל גילה עכבר, כדאי לו לשמור אתזה לעצמו.
2. רצוי שיטפל בזה לבד. בשעת הצורך ניתן להוסיף בני משפחה אל הסוד הגדול.
3. לכאורה האישה לא תדע את זה לעולם, אז נסו לשמור על דיסקרטיות.
4. עכבר מביא ברכה לבית. בעלי התחיל את הניקיון לפסח מוקדם מהצפוי!
5. ממ… תבדקו אם אין לעכבר עוד בני משפחה או חברים בסביבה.
6. וזהו. תעלו לפרוג אחר כך.
אתמול בעלי התחיל להזיז ארונות מטבח. רוקן ארונות, חתך, סתם וכולי.
לא הבנתי למה.
שאלתי אותו.
והוא, כולו מגומגם ואדום, עונה לי שיש כמה דברים שהוא צריך לטפל בהם. סתימה של ביוב. איטום הארונות.
האמנתי לו.
למחרת, הוא ביקש מהבנות לשטוף את כל הכלים שיש לנו בארונות.
זה כבר היה נשמע לי חשוד. ממתי גבר מתחיל לעשות לבד ניקיונות פסח?
החלטתי לעקוב אחריו, בין שאר הסידורים והניקיונות בבית.
לכאורה, זה לכאורה לא היה אמור היה לעניין אותי, כי יום של צום אצלנו הוא מסורת של סידורים ביתיים.
אבל, בכל זאת..
הבת שלי התחילה לשטוף, ותוך כדי להתלונן כמובן על כמויות הכלים שיש לנו בבית.
ואז היא שאלה את בעלי: "למה צריך לשטוף את הכלים, הרי הם נקיים כבר?"
והוא קרא לה בשקט, בלחש, למרפסת.
מיד גם אני הלכתי לחדר, כדי לשמוע מה הוא אומר לה.
ואני שומעת אותו אומר ככה: "יש לנו עכבר בבית".
הזדעזעתי. קיבלתי פיק ברכיים. נבהלתי. תקראו לזה איך שאתם רוצים.
והוא ממשיך (הציטוט מדויק): "אתמול, פתחתי את המגרה של הסכו''ם, וראיתי אותו, את החמוד.
הוא ישר נבהל ממני. ברח למגירה האחרונה.
פתחתי אותה, וגיליתי אותו יושב לו בנחת בתוך הסיר- מחבת, ומסתכל עליי.
הסתכלתי עליו בחזרה.
והוא ממשיך להסתכל.
ואני מסתכל.
הושטתי ידיים לתפוס אותו, והוא קפץ ממני למתחת למקרר.
היום לכדתי אותו, כי הדבקתי את הדבק שהוא הולך עליו ואז נלכד.
עוד באותה שעה גופת העכבר עברה לשטח הפח המרכזי".
הבת שלי נדהמה. וחזרה מיד לעבודתה, עושה בחריצות יתר את המטלה השנואה עליה.
עשתה לכלים בריכה נעימה. שמה אקונומיקה, סבון כלים, סקוץ רך, מים חמים.
ואז בעלי שוב קרא לה, ואמר: "וכמובן, אל תגידי מילה לאמא".
האמת, התרגשתי.
למרות שהוא צדק. אם הייתי פוגשת חזיתית את מיקי- הבית היה מזדעזע מהצווחה.
אז כל הכבוד לו.
ובעוד הם עושים את מה שהם עושים, אני יושבת לי בנחת מול המחשב, עם כוס קפה. פינוק, הא?..: )
מסקנות:
1. אם הבעל גילה עכבר, כדאי לו לשמור אתזה לעצמו.
2. רצוי שיטפל בזה לבד. בשעת הצורך ניתן להוסיף בני משפחה אל הסוד הגדול.
3. לכאורה האישה לא תדע את זה לעולם, אז נסו לשמור על דיסקרטיות.
4. עכבר מביא ברכה לבית. בעלי התחיל את הניקיון לפסח מוקדם מהצפוי!
5. ממ… תבדקו אם אין לעכבר עוד בני משפחה או חברים בסביבה.
6. וזהו. תעלו לפרוג אחר כך.