עברתי את זה כ"כ הרבה,
מזדהה מאד,
בכיף על כל שאלה.
דבר ראשון סקירה קצרה,
הברזל בגופינו מתבטא בבדיקות הדם ב-3 דברים:
1. המוגלובין (hemoglobin)
2. אירון (iron)
3. פריטין (feritin)- מחסני הברזל
הנפוץ הוא המוגלובין נמוך, אבל כלל לא מחייב שזה רק זה,
ולכן כדאי לעקוב ולראות באמת מאיפה מגיעה האנמיה.
יתכן מצב של המוגלובין בסדר ואפילו גבוה,
אבל פריטין נמוך מאד,
והחולשה איומה.
אצלי זה מה שהיה,
הייתי סמרטוט ברמה שכוס מים לשתות בעלי היה צריך להביא לי,
כי לא יכולתי לקום מהכיסא,
לא יצאתי מהבית כלל, כי הייתי מתעלפת, וכו'
כשראיתי שזה עובר את גבול השפיות נלחמתי עם הקופ"ח לקבל ברזל בעירוי,
ומשום שההמוגלובין שלי היה 10 לא הסכימו כמעט לתת לי,
לאחר מאבקים קיבלתי בהר-הצופים,
וכשעשו לי בדיקות דם ראו שההמוגלובין מעל 11,
שזה נחשב לממש בסדר בהריון מתקדם.
ואז כבר באמת נשברתי, כי לא הבנתי מה יכול להוביל לחולשה ברמה כזו,
ואז על המקום בדקו פריטין, ומה גילו?
שהמאגרים ריקים לחלוטין!!!!!
אולי אולי 5 ואפילו פחות.
ומכאן החולשה האיומה.
העירוי מטפל בעיקרון בהכל,
וכמובן שמעלה את ההמוגלובין,
היום אני טפו טפו בלע"ר עם 13-14 בכיף.
לפני הלידה קיבלתי 3 מנות במשך 3 שבועות, פעם אחת בשבוע,
ואז ילדתי.
זה לא השפיע מיידי,
זה מתחיל לעזור אחרי מינימום שבועיים- חודש.
אבל אח"כ זה תענוג ששווה לי הכל,
הרבה יותר מכדורים שבקושי עוזרים, וצריך לקחת אותם כל הזמן.
אבל וזה חשוב מאד:
חובה להקפיד גם אחרי הלידה לקבל לפחות 3-4 מנות!
כי בלידה מאבדים דם ונחלשים עוד יותר,
כך שחבל שהכל ירד לטמיון בגלל עייפות אחרי הלידה, שאני לא מזלזלת בה כלל.
אני ברגיל בד"כ מקבלת בביה"ח אחרי הלידה מנה אחת,
וממשיכה מיד אח"כ בקופ"ח,
הולכת עם הבייבי, ומתעקשת ולא מוותרת,
רק כך אפשר לגמור סופית עם החולשה האיומה הזאת.
מקווה שלא הלאיתי אותך, ושקיבלת מענה,
אם יש עוד שאלות בשמחה.