עזרה

עקיבא1 · 24/12/13

מה מקובל?
ש''ך (סי' צ''ב ס''ק כ''ח)
ש''ך (סימן צ''ב ס''ק כ''ח)
ש''ך (סימן צב ס''ק כח)

חיטובים · 24/12/13

כל אחד עושה מה שנראה לו. אין מקובל.
לטעמי הכי נוח השלישי.

כוכב103 · 24/12/13

אולי: ש"ך (סצ"ח סקכ"ח)?

כתבים · 24/12/13

השלישי, אבל כך: (סי' צב ס"ק כח)

אלחנן אריאל · 25/12/13

העיקר שתלך לשיטתך לאורך כל הספר.

לוי מנדלזון · 25/12/13

כפי שכבר כתבו למעלה - הכי חשוב לשמור על האחידות.

בציבור החרדי מקובל לסמן מספור באותיות עם הגרשיים, לציבור הכללי הייתי ממליץ להימנע.

כתבים · 25/12/13

נכתב ע"י לוי מנדלזון;1156634:
בציבור החרדי מקובל לסמן מספור באותיות עם הגרשיים.

לא נכון.

אברהם · 25/12/13

נכתב ע"י לוי מנדלזון;1156634:
כפי שכבר כתבו למעלה - הכי חשוב לשמור על האחידות.

בציבור החרדי מקובל לסמן מספור באותיות עם הגרשיים, לציבור הכללי הייתי ממליץ להימנע.

אצל אברכים שמוציאים את ספרים בעצמם זה מקובל
כמו שמקובל אצלם להשתמש בקו תחתון מתחת לכותרת או להשתמש בפונט אריאל או למרכז שורה על ידי הקשת רווח רווח רווח רווח רווח

אצל ספרים שעברו תחת ידיים מקצועיות - זה לא מקובל.

הבהרה:
אכן מקובל לסמן מיספור באותיות עם גרש, כאשר הוא משולב בתוך הטקסט עצמו, אך כשהוא בנפרד בתוך סוגריים של מראה מקומות, לא מקובל.

דוגמא
בסימן א' כתב המחבר שיש להתגבר כארי לעבודת הבורא....
אבל
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר (שו"ע סימן א, סעיף א)

יאלילי · 25/12/13

נכתב ע"י אברהם;1156790:
אצל אברכים שמקובל אצלם למרכז שורה על ידי הקשת רווח רווח רווח רווח רווח רווח רווח

קרעת אותי

shar · 26/12/13

הדוגמא הראשונה - לפי כללי עריכה של מתיבתא
הדוגמא השלישית - לפי כללי עריכה של לובלין

מידיעה!!!!

מה שברור פחות גרשיים יותר נקי בעין ורך לקריאה.

משהק · 26/12/13

נכתב ע"י לוי מנדלזון;1156634:
כפי שכבר כתבו למעלה - הכי חשוב לשמור על האחידות.

בציבור החרדי מקובל לסמן מספור באותיות עם הגרשיים, לציבור הכללי הייתי ממליץ להימנע.

שלום עליכם ר' לוי, רואה אני שכבר הצטרפת ב2008 היכן היית?

כתבים · 26/12/13

נכתב ע"י shar;1157869:
הדוגמא הראשונה - לפי כללי עריכה של מתיבתא
הדוגמא השלישית - לפי כללי עריכה של לובלין

מידיעה!!!!

מה שברור פחות גרשיים יותר נקי בעין ורך לקריאה.

מעניין מאד, יש לי תדריך לעורכים של מתיבתא, ההוראה שם כדוגמא השלישית ללא מרכאות.

עקיבא1 · 28/12/13

ממה שאני שומע, נראה שהממעט ב" אינו מפסיד.

האיך לכתוב
שו"ת טוב טעם ודעת [FONT=PFT_Frank](מ"ג ח"ב סימן ט"ז), מה לעשות עם מ''ג ח''ב?[/FONT]
[FONT=PFT_Frank][/FONT]
[FONT=PFT_Frank]עוד שאלה- בגמ' (ע''ז דף לח ע''ב), בגמ' (עבודה זרה דף לח

, רעיון אחר?[/FONT]

עקיבא1 · 28/12/13

תוספת להנ''ל

תוספת להנ''ל (אולי הנזכר לעיל)

[FONT=PFT_Frank]רמב''ם (פי"ז מהל' מאכ"א ה"ט)- מה לעשות בכה''ג?[/FONT]
[FONT=PFT_Frank]גם כן, (ח''ד סימן ט''ו) או (חלק ד סימן טו) או (חלק ד סי' טו)?[/FONT]
[FONT=PFT_Frank][/FONT]
[FONT=PFT_Frank]תודה לכולם[/FONT]

עקיבא1 · 28/12/13

ועוד.....
סק"א או ס''ק א
סקכ''ח או ס''ק כח

כתבים · 28/12/13

העיקרון הוא לא מיעוט במרכאות, אלא שמרכאות משמשות בעיקרן כסימן לר"ת, או כסימן לציטוט [ארכאי במקצת, כיום יותר מקובל להשתמש בגרש בודד].
לפיכך, מראה מקום הכולל ר"ת כמו גמ' ע"ז או ח"ג, ודאי יבוא במרכאות [הבחירה אם לכתוב מלא או בר"ת חופשית, אם כי לטעמי בציונים שחוזרים על עצמם הרבה פעמים בספר רצוי לקצר שלא להכביד על המעיין]. מאידך מראה מקום הכולל מספר פרק/הלכה/דף וכדו' כגון פרק טז/דף עג וכדו', אין שום טעם וצורך להכניס בהם מרכאות, מלבד אם הם באים בתוך הטקסט עצמו כמו שכתבו לעיל.
ושוב, הכללים בזה אינם חלוטים ונתונים לשינוי מעורך לעורך, כשהעיקרון החשוב ביותר הוא העקביות.

עקיבא1 · 28/12/13

מה אתה ממליץ בקשר להציון שכתבתי מהרמב''ם? וכן בקשר לחלק ד' או ח''ד או חלק ד?

אברהם · 28/12/13

נכתב ע"י כתבים;1158354:
העיקרון הוא לא מיעוט במרכאות, אלא שמרכאות משמשות בעיקרן כסימן לר"ת, או כסימן לציטוט [ארכאי במקצת, כיום יותר מקובל להשתמש בגרש בודד].

לא הייתי אומר ארכאי, לדעתי לרוב יש שימושים שונים בגרש בודד ובגרשיים.
א. יש המשתמשים בגרשיים לציטוט פסוקים וכד', ולעומת זאת לציטוט מספרים אחרים משתמשים בגרש בודד
ב. יש המשתמשים בגרשיים לציטוטים קצרים (לעומת ציטוט ארוך שיבוא בפונט שונה/בהדגשה וכד'), ובגרש בודד לציטוט בתוך הציטוט שבגרשיים או לציון מושג מסויים שצריך להיות שונה משאר הטקסט.