במסגרת נסיון, רק נסיון, לסדר ארון במטבח [לא אל תשאלו למה הוא בלאגן...לא תקבלו תשובה. אני גם תוהה], נתקלתי בחבילה של קמח מולינו שקניתי ככל הנראה אז, כשהיתה לי בבית נטולת גלוטן אחת.
הנחתי את שקית הקמח על השיש כשאני עדיין לא יודעת מה לעשות איתה.
סיימתי לסדר, בכאילו כמובן, את הארון ונפניתי לקמח.
חייגתי לחברה טובה שיש לה צליאקים בבית, חשבתי להציע לה את הקמח. במתנה.
היא לא ענתה.
אז לא.
איך אומרים? זב"ש.
אבל מה כן?
הקמח על השיש מולי.
לארון אני מחליטה שהוא לא חוזר.
אם יחזור- נמצא אותו שוב מי יודע מתי.
אולי בערב פסח
אבל זה המון זמן
2 אדרים וחורף ארוך, וסוכר, ודגני בוקר, וקרקרים ועוגיות קנויות, ועוד כל מיני שדחפתי שם לארון...
אז לא.
זו לא אופציה.
לארון הוא לא חוזר ויהי מה.
ואז,
נדלקה לי נורה בראש.
נזכרתי.
השבת אני אמורה לפגוש חברה שיש לה בת צליאקית.
יופי.
אכין לה עוגה.
עכשיו תבאנה כל האימהות לצליאקים ותגדנה- "נו, כולה עוגה. ביג דיל. אנחנו עושות את זה כל הזמן".
אז נכון.
אלופות!
אבל אני, סתם אישה פשוטה כזו.
שאין אצלה צליאקים בבית ב"ה
ובקושי יודעת מאיזה צד להחזיק בשקית הקמח ללא גלוטן.
ובטח לא יודעת איך הוא מתנהג במגע עם חומרים אחרים. למדתי קצת...אבל קצת. וזהו.
אז בכל זאת, תנו לי איזה כפיים קטנות.
בשביל ההרגשה שלי.
עכשיו הייתי צריכה להחליט איזו עוגה אני מכינה.
או יותר נכון- איזו עוגה אני מנסה להכין
סוג של ניסוי טבע במעבדה שאת תוצאותיו לא יכולתי לצפות מראש.
האמת-
הניסוי הצליח.
יצאה עוגה יפה, גבוהה, ו- מקווה שטעימה, לא טעמתי.
אבל יש מישהו שעשה לה "טועמיה".
וברח מהמטבח עם עוד פרוסה ביד.
אממה- הוא ברך מזונות כי מה לנו ולעוגות שהכל בבית, כשללא גלוטן ההיא כבר לא כאן.
לא נעים.
"שוב היא מקשקשת. מה התכל'ס"?
עוגה. אמרתי כבר. לא?
"אמרת אבל תראי אותה כבר"
טוב טוב.
"ומתכון אפשר?"
אה. צריך?
"כן. יש כלל כזה. המנהלות קבעו, לא אנחנו".
מה שתגידו. אנסה לדבר על זה עם המנהלות, קשוחות אלו, אבל בינתיים כדי שלא אחרוג מהכללים ולא תבוא מנהלת ותמחק לי את האשכול...
עוגת אגוזים ושוקולד
תבנית A4
מדידה בכוסות חד פעמיים
לבסיס:
2 כוסות קמח מולינו, או כל קמח אחר ללא גלוטן, משאירה לאימהות האלופות שמבינות בזה הרבה יותר טוב ממני
1 כוס אגוזים טחונים
2 ביצים
3/4 כוס סוכר
2/3 כוס שמן
1 כפית אבקת אפיה
לשכבת השוקולד, שאין בה שוקולד :
1.5 כוסות סוכר
3/4 כוס שמן
4 ביצים
1/2 כוס קקאו
1.5 כוסות קמח מולינו, או תחליף אחר
לפיזור למעלה:
1/2 כוס אגוזים טחונים
לציפוי שוקולד:
150 גרם שוקולד מריר
2 כפות שמן
מערבבים את רכיבי הבסיס בקערת מיקסר עד שמתקבלת תערובת אחידה לא פירורית. כזו שניתן בקלות לשטח בתבנית.
משטחים בתבנית A4 מרופדת בניר אפיה.
מקציפים, עם וו של בחושות, במשך כ-2 דקות את רכיב שכבת השוקולד עד שמתקבלת תערובת מעט נוזלית. יוצקים על השכבה הראשונה ומשטחים.
מפזרים אגוזים טחונים
אופים ב 180 מעלות כ-35 דקות. עד שהשכבה העליונה מתייצבת אבל לא מתייבשת. היא צריכה להיות מעט קפיצית למגע.
מקררים.
לציפוי:
ממיסים שוקולד עם שמן ומורחים על העוגה לאחר שהתקררה.
מעבירים להקפאה להתקשות של השוקולד
פורסים בסכין חדה ולא משוננת.
הערה:
הבסיס אמור לצאת גבוה יותר.
"מה זה אומר, למה לך יצא נמוך?"
אהמ---
זה מה שקורה כשמפעילים תנור על תכנית לא נכונה בטעות. החלק התחתון נשרף לי והייתי צריכה לחתוך ממנו את החלק השרוף.
אבל זה כבר לא מתאים לאשכול הזה אלא לאשכול אחר, בחכמת נשים.....
"אה".
שו"ת:
1. אפשר עם קמח רגיל? כן. למה לא בעצם?
2. אפשר בלי שכבת הציפוי? בוודאי. התלבטתי אם להוסיף אותי. ונכנעתי לשוקולד
3. חייבים אגוזים? לא ניסיתי בלי. נראה לי חשוב למרקם.
4. הבסיס מתפורר? לי הוא לא התפורר, כפי שנתן לראות בתמונות
5. הטעם השרוף של התחתית מעניק משהו לעוגה? אולי. תנסו להפעיל על תכנית לא נכונה. סתם....
6. אפשר לוותר על האגוזים למעלה, כלומר לא לפזר על העוגה לפני האפיה? אפשר.
7. אפשר להמיר לשקדים? אין סיבה שלא. לטעמי אגוזים טעים יותר.
8. לא נראה לי.
9. אולי
10. הלוואי וידעתי....
הנחתי את שקית הקמח על השיש כשאני עדיין לא יודעת מה לעשות איתה.
סיימתי לסדר, בכאילו כמובן, את הארון ונפניתי לקמח.
חייגתי לחברה טובה שיש לה צליאקים בבית, חשבתי להציע לה את הקמח. במתנה.
היא לא ענתה.
אז לא.
איך אומרים? זב"ש.
אבל מה כן?
הקמח על השיש מולי.
לארון אני מחליטה שהוא לא חוזר.
אם יחזור- נמצא אותו שוב מי יודע מתי.
אולי בערב פסח
אבל זה המון זמן
2 אדרים וחורף ארוך, וסוכר, ודגני בוקר, וקרקרים ועוגיות קנויות, ועוד כל מיני שדחפתי שם לארון...
אז לא.
זו לא אופציה.
לארון הוא לא חוזר ויהי מה.
ואז,
נדלקה לי נורה בראש.
נזכרתי.
השבת אני אמורה לפגוש חברה שיש לה בת צליאקית.
יופי.
אכין לה עוגה.
עכשיו תבאנה כל האימהות לצליאקים ותגדנה- "נו, כולה עוגה. ביג דיל. אנחנו עושות את זה כל הזמן".
אז נכון.
אלופות!
אבל אני, סתם אישה פשוטה כזו.
שאין אצלה צליאקים בבית ב"ה
ובקושי יודעת מאיזה צד להחזיק בשקית הקמח ללא גלוטן.
ובטח לא יודעת איך הוא מתנהג במגע עם חומרים אחרים. למדתי קצת...אבל קצת. וזהו.
אז בכל זאת, תנו לי איזה כפיים קטנות.
בשביל ההרגשה שלי.
עכשיו הייתי צריכה להחליט איזו עוגה אני מכינה.
או יותר נכון- איזו עוגה אני מנסה להכין
סוג של ניסוי טבע במעבדה שאת תוצאותיו לא יכולתי לצפות מראש.
האמת-
הניסוי הצליח.
יצאה עוגה יפה, גבוהה, ו- מקווה שטעימה, לא טעמתי.
אבל יש מישהו שעשה לה "טועמיה".
וברח מהמטבח עם עוד פרוסה ביד.
אממה- הוא ברך מזונות כי מה לנו ולעוגות שהכל בבית, כשללא גלוטן ההיא כבר לא כאן.
לא נעים.
"שוב היא מקשקשת. מה התכל'ס"?
עוגה. אמרתי כבר. לא?
"אמרת אבל תראי אותה כבר"
טוב טוב.
"ומתכון אפשר?"
אה. צריך?
"כן. יש כלל כזה. המנהלות קבעו, לא אנחנו".
מה שתגידו. אנסה לדבר על זה עם המנהלות, קשוחות אלו, אבל בינתיים כדי שלא אחרוג מהכללים ולא תבוא מנהלת ותמחק לי את האשכול...
עוגת אגוזים ושוקולד
תבנית A4
מדידה בכוסות חד פעמיים
לבסיס:
2 כוסות קמח מולינו, או כל קמח אחר ללא גלוטן, משאירה לאימהות האלופות שמבינות בזה הרבה יותר טוב ממני
1 כוס אגוזים טחונים
2 ביצים
3/4 כוס סוכר
2/3 כוס שמן
1 כפית אבקת אפיה
לשכבת השוקולד, שאין בה שוקולד :
1.5 כוסות סוכר
3/4 כוס שמן
4 ביצים
1/2 כוס קקאו
1.5 כוסות קמח מולינו, או תחליף אחר
לפיזור למעלה:
1/2 כוס אגוזים טחונים
לציפוי שוקולד:
150 גרם שוקולד מריר
2 כפות שמן
מערבבים את רכיבי הבסיס בקערת מיקסר עד שמתקבלת תערובת אחידה לא פירורית. כזו שניתן בקלות לשטח בתבנית.
משטחים בתבנית A4 מרופדת בניר אפיה.
מקציפים, עם וו של בחושות, במשך כ-2 דקות את רכיב שכבת השוקולד עד שמתקבלת תערובת מעט נוזלית. יוצקים על השכבה הראשונה ומשטחים.
מפזרים אגוזים טחונים
אופים ב 180 מעלות כ-35 דקות. עד שהשכבה העליונה מתייצבת אבל לא מתייבשת. היא צריכה להיות מעט קפיצית למגע.
מקררים.
לציפוי:
ממיסים שוקולד עם שמן ומורחים על העוגה לאחר שהתקררה.
מעבירים להקפאה להתקשות של השוקולד
פורסים בסכין חדה ולא משוננת.
הערה:
הבסיס אמור לצאת גבוה יותר.
"מה זה אומר, למה לך יצא נמוך?"
אהמ---
זה מה שקורה כשמפעילים תנור על תכנית לא נכונה בטעות. החלק התחתון נשרף לי והייתי צריכה לחתוך ממנו את החלק השרוף.
אבל זה כבר לא מתאים לאשכול הזה אלא לאשכול אחר, בחכמת נשים.....
"אה".
שו"ת:
1. אפשר עם קמח רגיל? כן. למה לא בעצם?
2. אפשר בלי שכבת הציפוי? בוודאי. התלבטתי אם להוסיף אותי. ונכנעתי לשוקולד
3. חייבים אגוזים? לא ניסיתי בלי. נראה לי חשוב למרקם.
4. הבסיס מתפורר? לי הוא לא התפורר, כפי שנתן לראות בתמונות
5. הטעם השרוף של התחתית מעניק משהו לעוגה? אולי. תנסו להפעיל על תכנית לא נכונה. סתם....
6. אפשר לוותר על האגוזים למעלה, כלומר לא לפזר על העוגה לפני האפיה? אפשר.
7. אפשר להמיר לשקדים? אין סיבה שלא. לטעמי אגוזים טעים יותר.
8. לא נראה לי.
9. אולי
10. הלוואי וידעתי....