שיתוף - לביקורת עבודה משותפת

[חנש]

בס"ד

עבודה משותפת

אישה: בעלי היקר אני צריכה שתתקן לי את המגירה, כן, זאת שתיקנת כבר כמה פעמים, צריך לתקן אותה מהיסוד.

בעל: בשמחה אשתי היקרה.

אישה: אתה יכול לתקן לי את המגירה?

בעל: כן, אני רק מסיים את הסיגריה.

אישה: נו, אתה מתחיל?

בעל: רגע, עכשיו קפה של בוקר.

אישה: איזה יופי, אתה מתקן, כל הכבוד.

בעל: יותר טוב לקנות חדש, לתקן משהו שבור יותר מסובך מלהרכיב חדש.

אישה: כן, בשביל זה צריך ללכת לנגר להזמין.

(בלב: וואו, כמה שעות לוקח לו, אבל העיקר שהמגירה הזאת תהיה מתוקנת)

בעל: הנה מתוקן.

אישה: נפלא, הארון היה נראה מוזנח, עכשיו הוא נראה טוב.

אישה: עכשיו צריך לתקן את הסתימה בחדר כביסה.

בעל: טוב.

אישה: נו...

בעל: קודם הפסקת סיגריה.

אישה: כדאי להזיז קודם את הדברים שלא יתרטבו.

בעל: אין תגובה.

אישה: יופי, מדהים תיקנת את הסתימה.

(בלב, וואו עברו כבר המון שעות ויש עוד מלא עבודה)

בעל: אני עייף, הולך לישון.

אישה: אבל השרית את החלקים של התנור בחומר וצריך לשטוף אותם.

בעל: טוב.

אישה: (בלב: איזה נס שהוא עוזר לי שיעזור בקצב שלו, בדרך שלו, העיקר שבסוף הכל מטופל.

לכל אחד יש דרך משלו לעבוד, יש קצב משלו, ויש התייחסות משלו.

שמעתי בקו אימהות שכדאי להתאזר בסבלנות ולהביע הערכה)

בעלי היקר, הצלת אותי, תודה ענקית על העזרה.

בעל: אין צורך להודות לי, זה גם הבית שלי, אבל מה קרה שאת פתאום אומרת תודה כל כך הרבה פעמים? ומה קרה שחיכית בסבלנות כל כך הרבה זמן?