שיר עָלֶה קָטָן שֶׁלִּי//

[המכחול והנפש]

מַשֶּׁהוּ קוֹרֶה לִי
אוּלַי זֶה רַק נִדְמֶה לִי
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת מַהֵר
מַשֶּׁהוּ אֶצְלִי מִתְעַרְעֵר
מַרְגִּישׁ לִי מוּזָר
קְצָת פָּחוֹת מְחֻבָּר
הַי עָלִים
גַּם אַתֶּם פּוֹחֲדִים?
זֶה שׁוּם דָּבָר, אַתֶּם בְּטוּחִים?
וְהָרוּחַ הַזֹּאת פִּתְאוֹם
זוֹמֶמֶת לְהַפִּילֵנִי חָס וְשָׁלוֹם
אֵיךְ שֶׁהִיא נוֹשֶׁבֶת
רוּחַ שׂוֹנֵאת אוֹיֶבֶת
הֲרֵי נוֹלַדְתִּי, גָּדַלְתִּי כָּאן
כְּשֶׁהוֹצֵאתִי שְׁפִּיץ יָרֹק קָטָן
זוֹכֵר אֶת אֵגֶל הַטַּל הָרִאשׁוֹן
אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁבָּאָה אֵלַי לִישֹׁן
זוֹכֵר אֶת הָרוּחַ הַמְּלַטֶּפֶת
שָׁרָה בַּיּוֹם בַּלַּיְלָה עוֹטֶפֶת
אֲבָל עַכְשָׁו בּוֹרֵא עוֹלָם
אֲנִי לְבַד פֹּה בֵּין כֻּלָּם
לֹא יָכוֹל מְבֹהָל עַד אֵימָה
רוֹאָה אוֹתָם לְמַטָּה, בַּעֲרֵמָה
לֹא רוֹצֶה לְהִתָּלֵשׁ לִפֹּל
לֹא רוֹצֶה לָרֶדֶת לִשְׁאֹל
תַּבְטִיחַ שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה לִי
הַשֵּׁם, לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹנֶה לִי
עוֹד שְׁנִיָּה כִּמְעַט נִתְלַשׁ
מַרְגִּישׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַלָּשׁ
עָלֶה כְּמוֹ עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם
מַרְפֶּה אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם
וְנִגְמָר
הוּא נָשַׁר
וְשָׁכַב בַּעֲרֵמָה
שְׁאֵרִית שֶׁל נְשָׁמָה
וּבְשֶׁקֶט דְּמָמָה
הִתְרַקֵּב אֶל אִמָּא אֲדָמָה
וְאַט אַט הָפַךְ
לְנֶבֶט רַךְ
בְּפַעַם הַבָּאָה
אִם רַק נֵדַע שֶׁרִקָּבוֹן
הוּא לֹא תָּמִיד חִדָּלוֹן
כָּךְ הַכְּאֵב הוּא לֹא כִּשָּׁלוֹן
הוּא רַק מֵסִיט אֶת הַוִּילוֹן
פּוֹתֵחַ הוּא עוֹד חַלּוֹן.

נ.ב. שיר לטו' בשבט,
מבוסס על כתיבה
של ח. הרצברג
בספרה מילים טובות.

 

[נ. גל]

ווא, יפהפה!
במיוחד אהבתי:

לֹא רוֹצֶה לְהִתָּלֵשׁ לִפֹּל
לֹא רוֹצֶה לָרֶדֶת לִשְׁאֹל
תַּבְטִיחַ שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה לִי
הַשֵּׁם, לָמָּה אַתָּה לֹא עוֹנֶה לִי

אגב, לא מומחית בבוטניקה, אבל למיטב ידיעתי עלים אינם מצמיחים נבטים, אלא דווקא גרעינים או פרחים. האם אני טועה?