אם כבר עלה, אני מעלה את תמליל מהידברות
נאום מרגש במיוחד נישא בכנס השדכנים שהתקיים בשבוע שעבר. הנואם היה רווק מתבגר שביקש לשפוך לראשונה את אשר על ליבו.
"קוראים לי שרוליק לייזרוביץ ואני בן 36", הוא פתח את דבריו, "בני גילי התחתנו לפני 16 ו-17 שנה. בעוד שנתיים הם יחפשו
שידוכים לילדים שלהם וקרוב לוודאי שייפנו אליכם כשדכנים. תרשו לי לבקש מכם כי את השנתיים שנותרו עד אז תתנו לי בבקשה. כך, כשחבריי לשיעור יחתנו ילדים – אני אתחתן בעזרת ה'.
"לא, אל תפסיקו להתעסק בשידוכים של בני 19 או 20", הוא הדגיש, "אני לא מתכוון להפוך אתכם לסוחרי גרוטאות חלילה. אך האם שייך לבקש מכם שתקדישו חצי שעה ביום למעוכבי
שידוכים רגילים בני 25 ו-27? ועוד עשר דקות ביום למעוכבי שידוכים וותיקים, כמוני, בני 35 ומעלה? אם אתם מרגישים שאין לנו סיכוי ושפספסנו את הצאצאים שלנו חלילה, אז נקרא לזה ש'תשרפו' רק עשר דקות ביום.
"בכל בוקר", המשיך לייזרוביץ, "אני פותח את העיתון היומי ובודק מיהם המאושרים שהשידוך שלהם הגיע לגמר בשעה טובה. לאחרונה ראיתי את שמו של 'תינוק' שלפני שמונה עשרה שנה, בעודי בן 18, הייתי בשלום זכר שלו. אני מבקש מכם – תשרפו רק דקה אחת בשביל כאב העיתון היומי שלי ושל עוד בחורים כמוני".
לייזרוביץ גם סיפר על כך שבשבת האחרונה, לפני תפילת מנחה, הוא התיישב ללמוד בבית הכנסת ונתקל בדף קשר מתגלגל על השולחן. היה זה דף קשר של כיתה א' בו הופיע הכיתוב: "לרגל יום הולדתו השישי של פנחס פריד אנו מאחלים להוריו שיזכו לראות ממנו ומצאצאיו רוב נחת".
"אביו של פנחס", הוא ציין, "ר' חיים משה פריד, למד אתי בחיידר. ביום שישי אחד חגגו גם לנו יום הולדת ואיחלו להורים של שנינו מזל טוב ושיזכו לראות נחת מאתנו ומיוצאי חלצינו. ברוך ה' הברכה התקיימה בהוריו של ר' חיים משה, ומה עם הברכה שברכו את הוריי היקרים?" הוא זעק, "עד מתי יחכו ההורים שלי? אז בבקשה, שדכנים יקרים, את הדקה השנייה תשרפו בשביל ההורים שלי.
ולייזרוביץ המשיך: "חבר שלי בכולל, נחמיה, הוא רווק המבוגר ממני בשנה בערך. אחיו הגדול ערך בשבוע שעבר ברית לנכד והוא כיבד את ידידי נחמיה להיות קוואטר. כשהציבור אמר 'כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים, נחמיה לא הצליח להתאפק ופרץ בבכי לעיני הקהל, הגיסים שעמדו מסביב החווירו והשמחה נסדקה קצת, כמו תמיד.
"שדכנים יקרים", הוא ביקש, "'ולמעשים טובים', בואו ונעשה מעשים טובים, הכניסו אותו אותי לחופה, תשרפו את הדקה השלישית בשביל שישה עשר האחים והאחיות, הגיסים והגיסות שלי".
והוא בחר להמחיש את כאבו גם באופן נוסף: "בערב חג השבועות נכנסתי לחנות 'משכן התכלת'. לפניי בתור עמדו שני בחורים ובחרו תיק טלית ותפילין חדש לרגל יום ההולדת ה-40 של אבא שלהם. עשיתי חשבון – אחרי עשרים שנה מחדשים את שקית הקטיפה. חלפו עשרים ושלוש שנה מאז שקיבלתי את שקית הקטיפה המרגשת הזו ומידי בוקר נפגש עם השקית הזו (כאן הוא הניף את שקית התפילין שלו, ללא טלית, שכן אינו נשוי). בכל בוקר אני פוגש את אותה השקית. עד מתי? אני מבקש את רשותכם מאות השדכנים היקרים שיושבים כאן, האם אני יכול להשאיר את השקית הזו כאן, על הבמה? אני יכול לחזור למשכן התכלת לבחור תיק גדול לטלית הראשונה שלי?
"רק דקה עשירית תשרפו בשביל זיק התקווה שיאפשר לבנות לנו את הבית. עשר דקות אני מבקש רק עשר דקות ניסינו כבר כל הסגולות האפשריות שלוש פעמים ויותר, תאמינו לי. הסגולה האחרונה שנשארה לנו - היא אתם. אל תשליכונו לעת זקנה, אל תשליכו אותנו מהרכבת הדוהרת, המלאה בבחורים צעירים לשידוך. אנחנו נתפשר, נתגמש, נקל עליכם בעשר הדקות האלו. אם הבחורים הצעירים מביאים לכם פרנסה, אנחנו נביא לכם את הברכה; אם הבחורים הצעירים מביאים אתכם לחיי העולם הזה, אנחנו נביא אתכם לחיי העולם הבא. אני לא מיואש, אבל בבקשה עזרו לי להיות לא מיואש".
לסיום נציין כי בימים אלו, שבוע לאחר הנאום המרגש, נודע כי מאז שנשא לייזרוביץ את דבריו כבר הגיעו אליו כ-50 הצעות שידוכים. בני משפחתו אף הבטיחו כי הם רושמים צ'ק על סמך 40,000 שקלים למי שיזכה להיות השדכן שיוביל לאירוסיו. רוצים לנסות?