סקר קצר בנושא איורים בספרי ילדים.

[super tiger]

למיטב זכרוני, וכמי שמנוי על יתד ועל המבשר, התופעה קיימת מאז ומעולם רק בעיתונים החסידיים.
אבל, למען השם, למי ולמה זה כל כך מפריע שלא מופיע בעיתון חרדי שם של אישה? למה זה כל כך כואב? ממתי שיוויוניות ושוביניסטיות הפכו לחלק מערכיה של בת ישראל?

התנ"ך שוביניסט?
כי שם מופיעים בפירוש שמות הנשים....
(וגם ה"י בברכת האב לבנותיו בכל ליל שבת)

 

[גלבוע]

התנ"ך שוביניסט?
כי שם מופיעים בפירוש שמות הנשים....
(וגם ה"י בברכת האב לבנותיו בכל ליל שבת)

שוביניזם זה ההפוך, זה התפיסה של עליונות גברית.

 

[גלבוע]

תותח,
הסברת יפה ובעדינות למה נשים לא יכולות להבין מה מפריע לגברים ב---- וב-----.
הבנתי, כיבדתי, הסכמתי.
מכאן ואילך עברת להסביר למה לנשים לא אמור להפריע שכך וכך וכך, ואם מפריע להן - משהו בחשיבה שלהן לא תקין.
באותה מידה שנשים לא יכולות לשפוט את התפיסה הגברית, באותה מידה בדיוק גברים לא יכולים להכריע בשאלה מה כן מפריע לאישה ומה לא, מה תקין ומה בעייתי.
הכבוד צריך להיות הדדי.

 

[Ok - מירי טריטל]

הדורות הקודמים יכלו לנהוג בצורה בה נהגו. בדור טמא ופרוץ כמו שלנו אנחנו מחוייבים להוסיף גדרים וסייגים רק כמה שאפשר, ואם לא עושים את זה שלא יבואו אח"כ בטענות על כל מיני פרשיות שלא שערום אבותינו שמתפוצצות לאחרונה בציבור החרדי.
ברור ומובן מאליו שצריך לנהוג בכל זה בחוכמה רבה ולהתאים כל חומרא לנוהג בה כדי לדעת אם היא מתאימה והוא יכול לעמוד בה (אחרת, החומרא הזו היא היא הגורם לבעיות הקשות), אבל אם יש רוח כללית של טהרה למה לזלזל בה?

מה שכתבת בסוגריים הוא הסיבה לכך שיש התנגדות להימנעות מציורי נשים.
אני לא באמת חושבת שנשים נעלבות מזה שלא מציירים אותן..
התעלמות מכוונת מהמין הנשי מחנך את הילדים (אפילו בתת מודע) שאשה זה דבר לא ראוי ולא רצוי. וזה דבר שיכול להביא לתוצאות הרות אסון. ומי יכול לדעת אם כל הפרשיות לא קורות בגלל הגישה החדשנית הזו (ואני מדגישה חדשנית. בתורה אין דרך כזו ואפילו לא רמז להנהגה כזו)

 

[קול-התור]

ההיסטוריה היא כזו: בעבר, היה עיתון "המודיע" העיתון היחידי של הציבור החרדי. בהמודיע היה כלל שלא מכניסים תמונות נשים, גם לא בובות (בפרסום לחנות צעצועים למשל), גם לא את המילה "הריון" או "לבני נשים" (למשל בפרסומים למכירות שונות) וכן הלאה זהירויות שונות. כשהוקמו בהמשך עיתונים חדשים (יתד, המבשר) הם אימצו את הכללים בלי לדון מחדש. וד"א, המודיע היה הראשון שהפסיק לפרסם מודעות עם מס' טל' שאינו כשר ובעקבותיו הלכו האחרים. היום זה נראה ברור וטבעי אבל זה היה התהליך. ובהמודיע כל הועדה הרוחנית היא "מבקר" אחד ויחיד שמחליט בעצמו. זה בהחלט תהליך שמסביר התנהלות חברתית של שינויי תפיסה ציבוריים וחינוך מחדש של כלל הציבור.

 

[עץ המיץ]

דמגוגיות על בעיות צניעות בספרים ...
שיחות פעילות בפורום משותף בין גברים לנשים הן בעייתיות הרבה יותר.

 

[תותח שיווקי]

דמגוגיות על בעיות צניעות בספרים ...
שיחות פעילות בפורום משותף בין גברים לנשים הן בעייתיות הרבה יותר.

אכן. במיוחד לאור ההתפתחויות.
אני פרשתי

 

[נ פלוס]

ההיסטוריה היא כזו: בעבר, היה עיתון "המודיע" העיתון היחידי של הציבור החרדי. בהמודיע היה כלל שלא מכניסים תמונות נשים, גם לא בובות (בפרסום לחנות צעצועים למשל), גם לא את המילה "הריון" או "לבני נשים" (למשל בפרסומים למכירות שונות) וכן הלאה זהירויות שונות. כשהוקמו בהמשך עיתונים חדשים (יתד, המבשר) הם אימצו את הכללים בלי לדון מחדש. וד"א, המודיע היה הראשון שהפסיק לפרסם מודעות עם מס' טל' שאינו כשר ובעקבותיו הלכו האחרים. היום זה נראה ברור וטבעי אבל זה היה התהליך. ובהמודיע כל הועדה הרוחנית היא "מבקר" אחד ויחיד שמחליט בעצמו. זה בהחלט תהליך שמסביר התנהלות חברתית של שינויי תפיסה ציבוריים וחינוך מחדש של כלל הציבור.

לכל דבר צריכים גבול!!
דברתי עם בעלת חנות של בגדי ילדים, שלא הסכימו לה להכניס תמונה של שמלה לבנות בפרסומות!!
עד איפה הגענו???

 

[גלבוע]

ההיסטוריה היא כזו: בעבר, היה עיתון "המודיע" העיתון היחידי של הציבור החרדי. בהמודיע היה כלל שלא מכניסים תמונות נשים, גם לא בובות (בפרסום לחנות צעצועים למשל), גם לא את המילה "הריון" או "לבני נשים" (למשל בפרסומים למכירות שונות) וכן הלאה זהירויות שונות. כשהוקמו בהמשך עיתונים חדשים (יתד, המבשר) הם אימצו את הכללים בלי לדון מחדש. וד"א, המודיע היה הראשון שהפסיק לפרסם מודעות עם מס' טל' שאינו כשר ובעקבותיו הלכו האחרים. היום זה נראה ברור וטבעי אבל זה היה התהליך. ובהמודיע כל הועדה הרוחנית היא "מבקר" אחד ויחיד שמחליט בעצמו. זה בהחלט תהליך שמסביר התנהלות חברתית של שינויי תפיסה ציבוריים וחינוך מחדש של כלל הציבור.

בעיניי ראיתי מודעה מהמודיע מימי אנטיוכוס, בערך, עם תמונה של פאה על בקבוק של ספריי.
מעניין לבדוק בגליונות קודמים עוד יותר.

 

[לאה ורחל]

בהמודיע התיעצו עם אחד מהאדמו"רים של הדור הקודם
האם לפרסם ציורי נשים והאדמו"ר אמר שלא יציירו

 

[y&m]

יש הבדל משמעותי בין אי פרסום ציורי נשים בעיתון שתפוצתו מתגלגלת ופונה ברובו לאוכלוסיה בוגרת.
לבין ציורי נשים בספרים (שמיועדים לילדים!) שהאדם בוחר אם לקנות / לראות.

הרבה אנשים שמעדיפים את העיתון שלהם ללא איורי נשים,
אין להם שום בעיה לרכוש ספרים עם איורי נשים.

 

[לילי 1]

זה התנשאות והדרת נשים לשמה!

בפוטנציאל, את אומרת דברים יפים אבל משתמשת במושג שהוא מוקצה מחמת מיאוס. סמנטיקה וזה הכל.

למיטב זכרוני, וכמי שמנוי על יתד ועל המבשר, התופעה קיימת מאז ומעולם רק בעיתונים החסידיים.
אבל, למען השם, למי ולמה זה כל כך מפריע שלא מופיע בעיתון חרדי שם של אישה? למה זה כל כך כואב? ממתי שיוויוניות ושוביניסטיות הפכו לחלק מערכיה של בת ישראל?

טוב, רצית לאמר פמיניזם אבל גם זה לחלוטין לא קשור ומוזיל מאוד את השיח

נו נו..
מרשה לעצמי להגיב בבטחון כי אני - מה שנקרא - מבפנים.
זה ענין שיווקי נטו ברוב המקרים,
חוץ מהוא שזו באמת דעתו ובמקרה הוא גם הוציא ספר,
אז יהיה חשוב לו באופן אישי ואידיאליסטי שלא יציירו דמות אשה... (או ילדה, או תינוקת)
כל השאר - פשוט רוצים להרוויח עוד שוק.
ולדעתי זו חשיבה שגויה, כי גם האנשים שכשיוציאו ספר בעצמם - לא יציירו שם אשה,
לא ידירו מהבית ספרים עם ציורי נשים וילדות צנועים.
לפחות מהעשור האחרון, ממי שפגשתי, ופגשתי קשת די רחבה של אנשים.

באותו עניין יש בציבור שלנו תחרות מי צדיק יותר, כך שיש דיסוננס בין מה שאדם מאמין ועושה, לבין מה שנחשב ומוערך. אני נתקלת בזה בעבודתי כאחראית על חוגים. בכל המתנסים בירושלים יסרבו לפתוח חוג לבנים (קטנים) עם מורה אישה ולעומת זאת טרם נתקלתי באשה שבאופן אישי בשביל הבן שלה מעדיפה מורה גבר!
כך שאנחנו, הציבור, מצד אחד מאכילים את הדיסוננס הזה בשמנת ותותים ומצד שוני אוכלים אותה בקיצונות ועיוותים

 

[אפשרי]

יש, יש כמות אנשים - שבאמת יש להם ענין אמיתי בזה,
אבל לא הם המוציאים של כל הספרים.
המוציאים רוצים שגם הכמות אנשים הזו תקנה את הספר...

בדיוק, זו הנקודה.
האשכול כאן מלא בהשערות שונות ולא ברורות איך ה"קיצוניות" הזו משתלטת על השיח הכללי.

זה משהו סוציולוגי ידוע:
לקיצוניים ולקיצוניות תמיד יהיה יותר כח, כי היא דווקאית, בשונה מהמתינות והמתונים והפשרנים.

למשל: החרדים במדינה. יש להם כח יותר מלחילונים, כי לחילונים הרבה פחות אכפת.
למשל: נישואים על פי ההלכה.
לרוב חילונים זה לא אכפת (חוץ מהחילונים להכעיס ופסולי החיתון). לכל החרדים זה אכפת מאוד. לכן החרדים מצליחים שזה יאכף. כי החילוני מה כל כך אכפת לו ללכת לרבנות ולעשות טקס. אין בזה שום "איסור" לפי "דת החילוניות".

ולכאן: (להבדיל, אם תרצו): לאותם אלו שמקפידים שלא יראו ציורי נשים, זה דווקא. והם לא יקנו את הספרים אם יהיו בהם ציורים.
ואילו אלו שלא מקפידים על זה, זה לא דווקא.
נכון שכאן כתבו כמה כנגד זה, אבל כנראה עדיין זה לא כ"כ משמעותי.
ולכן אלו שהם יותר קיצוניים "מנצחים" בזה, כי המולי"ם עושים את חשבון הביזנס. אין שום ועדה רוחנית/משמרת הצניעות ששולטת בדרכים מסתוריות על אף מו"ל/חנות ספרים.

ועד שלא יהיו רבים שזה יהיה אכן מאוד אכפת להם שאין ציורי נשים, זה לא ישתנה.


וזה כל הסיפור.

(כלל זהב זה מסביר עוד תופעות רבות בציבור שלנו. יהיו שיאמרו לטוב יהיו שיאמרו למוטב).

 

[GRN]

בדיוק, זו הנקודה.
האשכול כאן מלא בהשערות שונות ולא ברורות איך ה"קיצוניות" הזו משתלטת על השיח הכללי.

זה משהו סוציולוגי ידוע:
לקיצוניים ולקיצוניות תמיד יהיה יותר כח, כי היא דווקאית, בשונה מהמתינות והמתונים והפשרנים.

למשל: החרדים במדינה. יש להם כח יותר מלחילונים, כי לחילונים הרבה פחות אכפת.
למשל: נישואים על פי ההלכה.
לרוב חילונים זה לא אכפת (חוץ מהחילונים להכעיס ופסולי החיתון). לכל החרדים זה אכפת מאוד. לכן החרדים מצליחים שזה יאכף. כי החילוני מה כל כך אכפת לו ללכת לרבנות ולעשות טקס. אין בזה שום "איסור" לפי "דת החילוניות".

ולכאן: (להבדיל, אם תרצו): לאותם אלו שמקפידים שלא יראו ציורי נשים, זה דווקא. והם לא יקנו את הספרים אם יהיו בהם ציורים.
ואילו אלו שלא מקפידים על זה, זה לא דווקא.
נכון שכאן כתבו כמה כנגד זה, אבל כנראה עדיין זה לא כ"כ משמעותי.
ולכן אלו שהם יותר קיצוניים "מנצחים" בזה, כי המולי"ם עושים את חשבון הביזנס. אין שום ועדה רוחנית/משמרת הצניעות ששולטת בדרכים מסתוריות על אף מו"ל/חנות ספרים.

ועד שלא יהיו רבים שזה יהיה אכן מאוד אכפת להם שאין ציורי נשים, זה לא ישתנה.


וזה כל הסיפור.

(כלל זהב זה מסביר עוד תופעות רבות בציבור שלנו. יהיו שיאמרו לטוב יהיו שיאמרו למוטב).

יש בדברים שכתבת הרבה אמת, אבל גם דברים לא נכונים.
הרבה דברים שחשובים ליראי ה' (קראת להם קיצוניים) - לא קורים כאן במדינה.

כלומר, זה קורה אולי כל עוד לצד השני זה לא אכפת או לא מפריע, אבל ברגע שזה מציק לצד השני המערכה כבר שונה לגמרי.

וגם כאן בעניין הספרים, יש בפירוש ציבור שמבין את העיוות ומתנגד לו, ואני צופה שהציבור הזה ילך ויגדל, כך שמול ה"קיצוניים" שמוחקים נקבות, כמו שהתבטאה שושן צחור, יעמדו השפויים שידרשו ייצוג נורמלי של החיים בספרי הילדים.

חשוב, אם כן, שהמולים ידעו, שמול אלו שנמנעים מלקנות ספרים עם דמויות נשיות, יש כאלו שנמנעים לקנות ספרים על טהרת המגדר הגברי. מי מתנדב/ת לתת להם קישור לסקר הזה?

 

[well]

לפי הסקר ל-20% מפריע שאין דמויות נשיות במקום שזה מתבקש.
ול-15% מפריע שיש דמויות נשיות.
אני לא חושב שהסקר הזה יגרום למולים לשנות משהו בענין.

 

[GRN]

לפי הסקר ל-20% מפריע שאין דמויות נשיות במקום שזה מתבקש.
ול-15% מפריע שיש דמויות נשיות.
אני לא חושב שהסקר הזה יגרום למולים לשנות משהו בענין.

זהו בדיוק.
שהם לא צריכים לשנות שום דבר.
פשוט להיות נורמליים, ולצייר משפחה כהווייתה.

 

[well]

כנראה שה-15% הללו עושים יותר רוח מה- 20% האחרים.

 

[פרופסור]

לפי הסקר ל-20% מפריע שאין דמויות נשיות במקום שזה מתבקש.
ול-15% מפריע שיש דמויות נשיות.
אני לא חושב שהסקר הזה יגרום למולים לשנות משהו בענין.

צריך לקחת בחשבון, שרוב המצביעים בסקר, הן נשים.
ולכן התוצאות לא בדיוק משקפות, ואדרבה אם יש אצל ציבור הנשים 15 % שמפריע להן
ו20 % שלא מפריע להן,
יוצא ש-נניח והיה סקר גם לציבור של גברים-, הרי שהתוצאות היו הפוכות לגמרי.
וזה דוקא קצת חידוש לכיוון ההפוך, שתוצאות שכאלו, יהיה בקרב ציבור שרובה נשים.

 

[well]

צריך לקחת בחשבון, שרוב המצביעים בסקר, הן נשים.
ולכן התוצאות לא בדיוק משקפות, ואדרבה אם יש אצל ציבור הנשים 15 % שמפריע להן
ו20 % שלא מפריע להן,
יוצא ש-נניח והיה סקר גם לציבור של גברים-, הרי שהתוצאות היו הפוכות לגמרי.
וזה דוקא קצת חידוש לכיוון ההפוך, שתוצאות שכאלו, יהיה בקרב ציבור שרובה נשים.

נכון לגמרי. באמת תוצאות מפתיעות למדי.

 

[זוית חדה]

ההיסטוריה היא כזו: בעבר, היה עיתון "המודיע" העיתון היחידי של הציבור החרדי. בהמודיע היה כלל שלא מכניסים תמונות נשים, גם לא בובות (בפרסום לחנות צעצועים למשל), גם לא את המילה "הריון" או "לבני נשים" (למשל בפרסומים למכירות שונות) וכן הלאה זהירויות שונות. כשהוקמו בהמשך עיתונים חדשים (יתד, המבשר) הם אימצו את הכללים בלי לדון מחדש. וד"א, המודיע היה הראשון שהפסיק לפרסם מודעות עם מס' טל' שאינו כשר ובעקבותיו הלכו האחרים. היום זה נראה ברור וטבעי אבל זה היה התהליך. ובהמודיע כל הועדה הרוחנית היא "מבקר" אחד ויחיד שמחליט בעצמו. זה בהחלט תהליך שמסביר התנהלות חברתית של שינויי תפיסה ציבוריים וחינוך מחדש של כלל הציבור.

בעיניי ראיתי מודעה מהמודיע מימי אנטיוכוס, בערך, עם תמונה של פאה על בקבוק של ספריי.
מעניין לבדוק בגליונות קודמים עוד יותר.

ובעיני ראיתי לאחרונה את המילה הריון בהמודיע. במודעת פרסומת.
ויותר מפעם אחת. (ז"א, שאי אפשר לטעון שזו היתה מעידה חד פעמית.)